שינויים

הרב '''יצחק ריבקין''' ([[כ"ב תשרי]] [[תרנ"ט]]-– [[י"ז תשרי]] [[תש"ב]]), היה מרבני חב"ד בעיירה ב[[עיירה]] [[שווינציאן]]. נרצח ב{{ה|שואה}} על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.

נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] בעיירה ב[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[ליטא]] לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]].

הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז עבר הבריח את הגבול ל[[פולין]] כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני [[וילנא]] נוספים.

נשא לאשה את בת ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה לשול[[שו"ב בקולוניא ]] בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן ב[[שווינציאן]] שבליטא.

ביום ב[[י"ז תשרי|]], יום ב' של [[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]].

[[קטגוריה:רבני חב"ד בעברמתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]