26,977
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים"
== חשיבות ספרו אצל רבותינו ==
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: {{ציטוטון|אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו}}. עכ"ל.{{הערת שולייםהערה|1=ב[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק).}}
ב[[לקוטי שיחות]]{{הערת שולייםהערה|טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה"ק.}}: {{ציטוטון|הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' - איני יודע מאיזו סיבה - הוא גם סיפר שאת שיעור [[התהלים]] היו לומדים לעתים לעיתים עם פירוש ה'מצודות'}}. עכ"ל.
כן גם ב[[ספר השיחות]] [[תש"ו]]{{הערה|1= עמ' 8 - שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ"ל - כאן בתרגום ללה"ק.}}: {{ציטוטון|הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'}}. עכ"ל.{{הערת שולייםהערה|1=ראה בהערות שם, ש'הרבי' היינו [[אדמו"ר הזקן]]. אבל החוקר הרב [[יהושע מונדשיין|מונדשיין]] כותב, כי נראה יותר שהכוונה ל[[אדמו"ר הצ"צ]] או ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.}}
למי ששאל את הרבי למה מזכיר רבות את פירושיו של המצודת דוד והמצודת ציון, השיב הרבי{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&hilite=b8dccc5a-6e6c-471c-8424-ee05f8fd1671&st=%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות קודש חלק, כ, שנת [[תשכ"א]] (143.)]}}:
{{ציטוטון|ולהערתו אודות מה שהוזכר במכתבי או בדברי פירוש מצו"ד ומצו"צ, הוא על יסוד מה שבתורת ה[[דא"ח]] מובא פירוש זה כמה וכמה פעמים. ונוסף על שלאו מילתא זוטרתי היא שנלמד פירוש זה ב[[חיידר|חדרים]] המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה}}.
ראה קורות חייו של בעל ה"מצודות" על ידי ר"א שישא שי' (ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20264&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&pgnum=627&hilite=e4ad8100-01fb-426c-abcb-9656a2a6d4a2 קובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך]).}} שהרי ודאי שבעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת תקנ"ג (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצ"צ, ואיך יעלה על הדעת שזקינו של הצ"צ היה "מגזעו"?
יש המשערים {{הערה|1= כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).}} שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש). אפשרות נוספת היא, שהוא היה בן דודו של המצודת דוד או בדומה, וזהו כוונתו "שהיה מגזע בעל המצודת דוד". ולפי זה נמצא שהוא גם כן היה בן אחר בן לדוד המלך, כמו המצודת דוד.
ישנה ראיה לקביעה הראשונהלאלה הסוברים כן, בכך שחיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכמה וכמה מקומות,{{הערה|1=וכמוזכר לעיל בערך זה.}} ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה.
== מקורות ==
