2,718
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{ערך חסר}}נולד בשנת תש"ז לאביו הרב [[דוד הלוי הלר]] (נכתב העלראו העלער). הרב דוד הלר שהיה חסיד פולין ושימש ראש הכולל הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ, וראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) הרב דוד היה תלמיד של הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], בעל של ה'שרידי אש'. הרב דובר אידיש, עברית, אנגלית אטלקית, וגרמנית שווצרית. לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד הגאון הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב העלער נותן שיעורים, בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את [[מנהגי חב"ד]], ואת מסורת הפסיקה של רבני חב"ד מדורות, וכשנפטר הרב דבורקין ב[[תשמ"ה]] התמנה תחתיו כראש הכולל. כאשר ביקשו ממנו להצטרף לצוות החינוכי במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי, אין מי שימלא מקומו כאן. [[תמונה:הרב הלר בכולל.jpg|left|thumb|200px|הרב יוסף אברהם העלר מדבר עם קבוצת תלמידים בכולל]] בערב שבת פרשת פרשת נשא, י"א סיון [[תשנ"ב]] התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות ב[[קראון הייטס]] בענייני [[נשי ובנות חב"ד]] ובחינוך בני ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות בקראון הייטס. על אף מנהגו להימנע מלהופיע ציבורית, כאשר היה מקרה וחשש להנהגה היפך ה[[שולחן ערוך]] לדעתו, לא היסס להגיע ל770 ולמחות. נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, מיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.
למד בסלבודקה ישיבה בירושלים וכבר אז ניכר בו משיכה לעולם החסידות. התחיל להימשל לספרי חסידות כנועם אלימלך ומאור ושמש, שחיזקו את צמאנו לתורת החסידות, אך חיפש יותר ביאורים שזה משך אותו לתורת חב"דמוסר שיעור שבועי עיוני בישיבת [[תומכי תמימים ווצעסטער]].
פעם הלך עם אביו לישיבת פונביז' לשמוע שיעור מהגאון הרב שמואל רוזבסקי עהסכמתו מופיעה בספרים רבים, יש מתוכם כחבר הבד"ה, הרב הלר התלהב מאוד מהשיעור, אמר לו אביו, כל זה לא מגיע לתפלה של אמתע חסידשע רבצ ויש כרב פרטי.
בהיתו במאה שערים ==התקרבות לחב"ד ולרבי==למד בסלבודקה ישיבה בירושלים וכבר אז ניכר בו משיכה לעולם החסידות. התחיל לשמוע לעיתים קלטות של הרבי. דבר שמשך אותו מאודלהימשל לספרי חסידות כ[[נועם אלימלך]] ו[[מאור ושמש]], כמו כן מאוד התרגש לראות שחיזקו את הדיעה הברורה של הרבי מענה לטענות הסטמאר אחרי מלחמת ששת הימיםצמאנו ל[[תורת החסידות]], אך חיפש יותר ביאורים שזה משך אותו לתורת חב"ד.
לאחר מכן למד בישיבת בריסק בירושלים בראשות פעם הלך עם אביו לישיבת [[פונביז']] לשמוע שיעור מהגאון הרב דוד סולבייטשיקשמואל רוזבסקי ע"ה, והפך להיות מבכירי התלמידים בההרב הלר התלהב מאוד מהשיעור, דבר שגילו אצלו ההרגשה שצריך משהו מעבר ללימוד הנגלה. שמאוד קירבו ואז חשש להתקרבתו לתורת החסידות. ואף הורה אמר לו שלא לגדל זקן (כשהגיע לידעת הרבי הוראת הרב סולבייטשיק שעצמו מגדל זקן ורק החשש על בחור שיתקרב לחב"ד גרם לו להוראות לא לגדל זקןאביו, הגיב הרבי "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן כל זה דבר לא מגיע לתפלה של חסידים")אמתע חסידשע רב.
יחד עימו התקרב לחב"ד יחד עם ידידו הגאון בהיותו במאה שערים התחיל לשמוע לעיתים קלטות של הרבי. דבר שמשך אותו מאוד, כמו כן מאוד התרגש לראות את הדיעה הברורה של הרבי מענה לטענות הסאטמער אחרי [[עזרא בנימין שוחטמלחמת ששת הימים]] ראש ישיבת [[אור אלחנן - חב"ד]]. שהחזיק אותו קרוב לעניני חסידות חב"ד והרבי.
בתשרי תשלהרב סולבייטשיק מאוד קירבו ואז חשש להתקרבתו לתורת החסידות. ואף הורה לו שלא לגדל זקן.(מכתביו אל הרב שוחט הגיעו בגנבה אל הרבי, כשהרבי ראה את הוראת הרב סולבייטשיק שעצמו מגדל זקן ורק החשש על בחור שיתקרב לחב"ד הגיע יחד עם רעייתו מרת שרה טשובא יהודית ע"ה לבקר בחצרות קודשנו, באותה הזמן הציעו גרם לו להיות ראש ישיבה של ישיבה לטאית מפורסת בשוויץלהוראות לא לגדל זקן, הוא התייעץ עם המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] שנהג להיות בחודש שתרי אצל הגיב הרבי, שאמר לו, "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה ירחק אותך מחבדבר של חסידים"ד.כשנכנס ליחידות הורה לו הרבי להישאר פה).
כאחד הדברים שפעלו עליו להתקרב לחסידות חב"ד, בהיותו שוכר דירה אצל בירושלים הכיר את החסיד ר' [[משה נמנובאליעזר ננס]] זכה לראות את תפלתו של המשפיע , שפעל עליו התרשמות גדולה, ר' [[ניסן נמנוב]]לייזר קירבו הרבה ולמד איתו תניא, ולקוטי שיחות ולקוטי תורה, והיכנסו לעולם של תורת חב"ד. (בשנים לאחר מכן, אמר שחסידות שיש בה אדם כמו היה נוהג ר' ניסן, זה המקום שצריך להיותלייזר להתארח אצל הרב הלר).
כאשר ביקשו שיבא לעבוד במוסדות חבכמו כן התקרב הרבה על ידי הרב [[אברהם צבי כהן]], והרב [[משה וובר]], שמעולם התפעל מאשיותם, וכן מהתמסורם למבצע תפלין ליד הכותל המערבי, שקירבו כל יהודים, והזכירו להם את צור מחצבתם<ref>הרב הלר מספר שפעם עוד קודם התקרב לחב"ד בירושליםעמד ברחבת הכותל המערבי והגיע יהודי מגודל שער וכו' ואמר לרב משה ובר שהוא מצאצי ר' [[יעקב יוסף מפולנא]] התרגש הרב ובר ואמר לו: אתה צאצא של בעל ה"תולדות", בהרגשות גדולה, אמר הרביהדבר קירב את היהודי ליהדות, אין מי שימלא מקומו כאןואותי לחסידות.</ref>.
לאחר שנתמנה לרב בשכונה נהג להגיע ולדבר ברוב האירועים בשכונת קראון הייטסבאלול תש"ל הגיע לרבי, כמו כן נהג להשתתף לכינוסים של אגודת הרבניםוהתוועדות הראשונה שהיה אצל הרבי הי' ח"י אלול תש"ל.
בערשבתשרי תשל"ק פ' נשא יא סיון תשנ"ב התאלמן מרעייתו הרבנית א הגיע יחד עם רעייתו מרת שרה טושנא טשובא יהודית ע"ה. שהיית עסקנית גדולה בעניני נשי ובנות חבלבקר בחצרות קודשנו, באותה הזמן הציעו לו להיות ראש ישיבה של ישיבה לטאית מפורסת בשוויץ, הוא התייעץ עם המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] שנהג להיות בחודש שתרי אצל הרבי, שאמר לו, זה ירחק אותך מחב"ד ובחינוך בני ישראל.
מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעתיו הציבריות בכנסים והתוועדיות בקראון הייטסכשנכנס ליחידות הורה לו הרבי להישאר פה.
על אף מנהגו להימנע מלהופיע ציבוריתכאחד הדברים שפעלו עליו להתקרב לחסידות חב"ד, הנה כאשר היה מקרה וחשש להנהגה היפך השולחן ערוך לדעתובהיותו שוכר דירה אצל ר' [[משה נמנוב]] זכה לראות את תפלתו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]], לא היסס להגיע ל770 ולמחותאמר שחסידות שיש בה אדם כמו ר' ניסן, זה המקום שצריך להיות.
נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכוללפעם ראה הרב הלר את המזכיר ר' לייבל גורנר שאמר לו שהרבי מחפש את הספר "טיב הארץ", מיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשוניםספר שהיה נדיר באותם ימים, אמר לו הרב הלר יש לי את הספר, הרב רץ לביתו והביא לרבי הספר, לאחר מספר דקות הרבי הוציא את הספר, עם חתיכת נייר בתוכו, כשהרב בדק מה הרבי סימן, התברר לו שבמהדורה זו, חסר חלק מהספר, והרבי ידע הכיר את כל הספר גם ספר נדיר זה, וראה לציין שחסר כאן עמודים.
הסכמתו מופיעה בספרים רביםהרב נוהג לחזור על סיפור זה, יש מתוכם כחבר הבד"צ ויש כרב פרטי.ולחזור על פתגמו של הרב פוקס: אנשים רוצים לדעת איך הרבי מתנהג? הרבי יושב ולמוד יומם ולילה!
בניו;*בנו, הרב ישראל. - מוהל בשכונת קראון הייטס ובעיר ניו יורק*בתו, חנה אשת הרב אפרים הלל[[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]] ב[[אהלי תורה]] ועורך הספר "[[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]"*בתו, מנהל ישיבת אסתר אשת הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג"ש ב[[תומכי תמימים ווצעסטער770]]*בנו, הרב יום טוב ליפטאן. אפרים הלל - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]*בנו, הרב יהודה לייבוש- רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בלונדון*בנו, הרב שניאור זלמן- מנהל [[תומכי תמימים]] ווסצ'סטר*הרב מנחם שמואל בנימין, - [[שליח ]] ברובע ברוקלין. *הרב לוי יצחק. ראש ישיבת [[תומכי תמימים ווצעסטערברוקלין]];חתניו*הרב ו[[יקותיאל ליפא פלדמןמשגיח]] - מג"ש ב[[תומכי תמימים 770כולל מנחם]].*בתו, רחל אשת הרב [[שמואל חיים בלומינג]] מנחם מענדל שטראקס - [[ר"מ]] ב[[אהלי תורהישיבת צעירי השלוחים]] ועורך הספר "בצפת*בנו, הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולהאהלי תורה]], קראון הייטס*בתו, רבקה אשת הרב שלום דובער פרלשטיין - ר".מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר* בתו, נחמה רייזל אשת הרב פערלשטיין יוסף יצחק פרלשטיין - ר"מ בישיבת [[אהלי תורה]] ==קשורים חיצוניים==*הרב העלער זועק: דרושה מהפכה בחינוך החב"די באתר שטורעם | http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=51238לוי יצחק - מגיד שיעור בתומכי תמימים ווסצ'סטר
←פסקיו המפורסמים
[[תמונה:הרב הלר.jpg|left|thumb|350px200px|הרב יוסף אברהם העלר]]
הרב '''יוסף אברהם הלוי הלר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא ראש [[כולל מנחם]] שעל ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] ו[[מורה צדק|מו"צ]] בשכונת [[קראון הייטס]].
==קורות חיים==
לאחר מכן למד בישיבת בריסק בירושלים הכיר את החסיד ר' בראשות הרב [[אליעזר ננסמשולם דוד סולובייצ'יק]], שפעל עליו התרשמות גדולהוהפך להיות מבכירי התלמידים בה, לאחר מכן, בהיתו בבית אביו בשוויץ, המשיך להיפגש עם ר' לייזר שהיה מגיע בתור שדדבר שגילו אצלו ההרגשה שצריך משהו מעבר ללימוד הנגלה. יחד עימו למד בישיבת בריסק ידידו הגאון [[עזרא בנימין שוחט]] ראש ישיבת [[אור אלחנן - חב"ד]]. שהחזיק אותו קרוב לעניני חסידות חב"ר לטובת תורת אמתד והרבי.
לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד בהיותו בבית אביו בשוויץ, המשיך להיפגש עם ר' לייזר שהיה מגיע בתור שד"ר לטובת תורת אמת. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] וכשנפטר ננס קיבל מהרבי הוראות מיוחדות כיצד לקרב את הרב דבורקין בתשמ"ה נעשה באופן ממיילא כראש הכוללהלר, ובניהם להוראות לרב הלר ללמוד עם רעייתו את הדברים שהוא לומר בתחילה עם הרב ננס.
בחורף תשנ"ב הוציא לאור הספר "הילכתא למשיחא" לבאר על פי נגלה ובעמקות גדולה שהרבי מלך המשיח, ספרו התקבל אצל קהל הלומדים בחביבות גדולה, ורבים מתפלפלים בדבריו.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש"ך וט"ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם.
הרב התחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשע"ג.
בשנת [[תשמ"ו]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות חוזרות לאחר שהרב [[דוד חנזין]] מפתח תקוה, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבי.
שמועה אומרת שהרבנית ו[[הרבנית חיה מושקא ]] זי"ע התבטא עליו שהוא "פיינער יונגרמאן" (אברך מיוחד). זהו ביטוי נדיר ביותר, מכיון שהרבנית זצ"ל, בדרכה בהצנע לכת, כמעט ולא הביע דעתה על הנעשה בקהילה. וזה גרם לרבים מהקהל לבחור בו.
בהיותו בבית הדין, עסק הן בעניני הכשרות, והן בעניני ממונות, הרב העלער הנהיג קו תקיף במיוחד. באופן של "לא תגורו מפני איש"{{הערה|דברים א יז.}}. החל משנת [[תנש"א]] הפסיק לשבת בהרכבי הבד"צ, בעקבות מחלתה של רעייתו. אף לאחר שעזב את בית הדין, כאשר בשנת [[תש"ס]] ניסה מאן דהו לטעון בערכאות של עכו"ם, שבית הדין אין לו תוקף, התייצב הרב הלר בבית משפט, ואמר, שכל מה שפרש זה להבא, ואינו חוזר בו מפעולותיו בהיותו משמש כחבר הבד"צ. ועל פי פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת [[קראון הייטס]] {{הערת שולייםהערה|1=לקריאת [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק], [[חב"ד אינפו]].}} הרי שאינו משמש יותר כחבר בבית הדין.
לפני שנסתיים הדיון התקשר אליו ראש הבית דין, בפני כולם והקליטו, בשאלה האם הוא רוצה לחזור לבית הדין, ענה הרב שיבחרו רב שלישי חדש.
==דרכו התורנית==
[[תמונה:YKAH.jpg|left|thumb|200px|הרב העלער בשיחה עם החוזר הרב [[יואל כהן]], בכולל בתשע"ד]]
הרב מוסר שיעורים של "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי, הכולל לא מיועד ללימוד מסויים, אלא כל אחד צריך ללמדו במקום ב[[מקום שליבו חפץ]].
שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת, שמוליך את הלומדים מהסוגיות בגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד הלכה למעשה, ויצא להם שם כשיעורים מיוחדים ביותר.
בכלל מאז פרישתו מהבי"ד בשנת תנש"א הפסיק כמעט להביע דיעה פולטית או כל ענין ששייך למחלוקת בין צדדים, אלא אם כן נוגע לעניני יראת שמים לדעתו.
אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים. והוא מהמו"ץ הפופלרים הפופלארים בשכונת קראון הייטס
הרב גם מורה דרך לרבים מחוץ לקראון ל[[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות שמתקרבים לליובאוויטשל[[ליובאוויטש]], שרואים בו מנהיג של פשרה, בין העולם החרדי לליובאוויטשל[[ליובאוויטש]].
הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' [[יום טוב ליפמן הלר]], בעל ה'תוספות יום טוב'.
לדעתו על כל אחד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא כל יום, כי היא עיקר התורה שבעל פה, ולא מספיק לימוד ההלכה וכיוצא בזה.
הרב העלער הלר מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודנזציה הנקרא בלשונו התייוונות.
מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות. אחרת לא ראוי להימנות על עדת החסידים.
המורם מכל הנ"ל שחייב להיות בכל מוסד מחלקות. ולדוגמא: לילדים בני אותו גיל יהי' כתה אחת הלומדת גמרא, כתה שניה הלומדת משניות על רמה גבוהה וכתה שלישית הלומדת הלכות הצריכות (סוגיות - על תפילין וכו', הלכות ליל הסדר, ויכולים להבחן ולקבל תעודה שלמדו הלכות תפילין וכו').
==פסקיוהמפורסמים==מפסקיו המפורסמים הוא היתר שתיית מים בברזים בברוקלין. הרב פוסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (להעיר שרוב חברי בד"צ לקראון הייטס, מחמירים ומורים לסנן המיםכדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]).
פוסק כמו כל רבני חב"ד שדין [[קראון הייטס ]] הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל. והמטלטל בשבת בקראון ב[[קראון הייטס ]] דינו כמחלל שבת בפרסיה בפרהסיא עם על כל החומרה שבזה.
פוסק לאסור לגמרי שימוש במים מבוילר ביום טוב וחלוק בזה על הנכתב בשמירת שבת בשם הגאון ר' [[שלמה זלמן אוירכבאךאוירבך]].
בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס להיכר ציר, אלא הולכים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פוסקים הרב ברוין והרב דווארקין) בניגוד לדעת רוב רבני חב"ד בארץ הקודש. ועוד.
בתחילת שנות הנונס' הנו"ן ניהל התכתבות עם הרבי בנוגע להתיר [[הפריה מלאכותית]] עם מספר שאלות ומענות, ולאחר כולם אמר הרבי, שהוא לא חושב שכדאי. ההתכתבות התפרסמה מעל בימות שונות.
בספרו "שלום יהיה" מוכיח נגד דעת הערוך לנר, ופוסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום
בספר מ"בית חיינו" פרסם ביאור הלכתי למנהג חסידים להתפלל כסדרו באריכות כסדר אחר חצותבאם הקדימו לזה לימוד חסידות וכו'
==ספריו==
*'''שולם יהיה''' לקוט מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל [[תשמ"ט]]
*'''ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון''' (ומהדורא בתרא) לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז) מאת חברי הכולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער, ברוקלין קה"ת-זמכיורת ומזכירות תש"מ
*'''קיצור דיני טהרה''', יצא לאור על ידי קה"ת. מאת חברי הכולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הרב ליובאוויטש עורך ראשי. - ר' יוסף אברהם הלוי העלער *'''טוב טעם''', ספר חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב שהוציא הרב העלער יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי הלעלר שהוא ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על דברי פי קבלת הרמ"ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר"י נדפס בצירוף '''ספר נפתלי''' פירוש נוסף על רבינו בחיי שגם עליו כתב התוספות יום טוב הערותהוציא לאור הרב העלער יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי העלער *'''מאמר הלבנה''' של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב העלער
==משפחתו==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=51238 הרב העלער זועק: דרושה מהפכה בחינוך החב"די] {{שטורעם}}
{{ערך חסר}}
