שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,153 בתים ,  15:01, 20 בספטמבר 2017
מ
ביטול גרסה 301248 של 213.151.43.69 (שיחה)
{{חצרות}}דמות|שם=יוחנן סופר|כינוי=האדמו"ר מערלוי|תמונה=[[קובץ:ערלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]|תיאור= האדמו"ר אצל [[הרבי בשנת ]], [[תשמ"ט]]|תאריך לידה=[[י"ג בטבת]] [[תרפ"ג]]|מקום לידה= [[ערלוי]], [[הונגריה]]|תאריך פטירה=[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]|מקום פטירה= [[ירושלים]]|מקום פעילות=[[ירושלים]]|תפקידים נוספים= |רבותיו= אביו הרב משה סופר, סבו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר פולק|תלמידיו= |חיבוריו= אמרי סופר, יומין דחנוכה, אפריון חתנים|השתייכות=[[שושלת ערלוי|ערלוי]]}}'''רבי יוחנן סופר''' הוא ([[י"ג טבת]] [[תרפ"ג]] - [[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]) היה ה[[אדמו"ר]] מערלוי מ[[ערלוי]] (מכונה גם או '''גאב"ד ערלוי'''). עמד בקשרים חמים עם [[הרבי]], וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על [[ביאת המשיח]]. ==תולדות חיים==נולד בשנת תרב[[י"ג טבת]] [[תרפ"פ ג]] לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר" ואחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של אגודת . בצעירותו למד אצל אביו ואצל סבו, רבי שמעון סופר. כמו כן למד בישיבה בוורפלט, [[הונגריה]], אצל הרב יוסף אשר פולק. בתקופת [[השואה]] שהה במחנות העבודה ולאחר שניצל יצא לבודפסט שבהונגריה, אז [[נישואין|נשא]] את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל. בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ ישראל בישראל]]. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה  בשנת [[תשי"ג]] הקים את ישיבת [[ערלוי]] בשכונת קטמון ב[[ירושלים]], ומונה לכהן כראש הישיבה ואב בית הדין. בהמשך הוקמו מוסדות ערלוי במקומות נוספים, וקהילת ערלוי שבראשה עמד נחשבת כמממשיכה בדרכו של שושלת [[החת"ם סופר שהוא ]], שהיה דור חמישי אליו. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת  רבי יוחנן הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ורבי [[יעקב יוסף טברסקי]] מ[[סקווירא]]. רבים מהמנהגים שקיבל מהם הנהיג בקהילת ערלוי. כך בהשפעתו הפכה קהילת ערלוילחצר חסידית, למרות היותה קהילה הונגרית במקורה.
הרב סופר השתתף עם הרבי במאבקיו השונים על שלימות הארץהיה מחברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ב[[ארץ ישראל]].
כמו כןנפטר ב[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]], הוא מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריוכשהוא נחשב לזקן האדמו"רים.
בשנת ==קשריו עם הרבי==[[תשמקובץ:ערלוי-ממש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"טר בפגישה עם ראשי [[מכון ממש]]]] ביקר אצל הרבי, ודיבר עימו שיחה לימודית. <REF>[[httpקובץ://videoערלויא.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר ערלוי מגיה את החלטות כינוס עמותת הרבנים "פיקוח נפש"]]האדמו"ר מערלוי השתתף עם [[הרבי (2:27)]</REF>] במאבקיו השונים על [[שלימות הארץ]].
באחד מביקוריו אצל הרביכמו כן, אמר לו היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי שעליו לפסוק שמשיח יבוא. מכיון שרבים צריכים לו, ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את הקץ, אין זה אמור לפני זמן הקץ, אבל כיום שכבר כלו כל הקיצים כמובא במגרא סנהדרין אין איסור. לאחר שיפסוק, ידואג גם לקיום הפסקבאחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, ואף ישלח שביזה את שמש בית הדין לצורך זה.. האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערת שוליים|1=[*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]]מחה בתוקף על דבריו.
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם "{{ציטוטון|המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים [[ארץ הקודש|ארצה ]] מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר".<REF>}}{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 120.</REF>}}.
ב[[תשריה' באדר ב']] [[תשסתשמ"דט]] ביקר אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]}}. בשיחתם, אמר לו הרבי שעליו לפסוק ש[[משיח]] ערך ביקור בבית חב"ד בעיר בריטסלבה שבסלובקיהיבוא, מכיון שרבים צריכים לו. מקום קבורת סביו הומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את [[חתם סופרקץ הגלות|הקץ]], וערך שם אין זה אמור לפני זמן הקץ - אבל כיום, כשכבר [[סיום הרמב"םכלו כל הקיצין]] לפי תקנת , אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה... האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי.<REF> אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/indexnewvideo/video.php?url=article_he&id=2795 בבית חב1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ד בסלובקיהר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]</REF>}}. בסיום השיחה אמר האדמו"ר: "רבינו, תוליכנו כולנו לקראת משיח צדקנו".
ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור ב[[בית חב"ד]] בעיר בריטסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו ה[[חתם סופר]], וערך שם [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url= במאבק למען שלימות הארץ =article_he&id=2795 בבית חב"ד בסלובקיה]}}.
רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של כאשר נשאל על אמונת החסידים בזיהוי [[הרבי למען שלימות הארץכמלך המשיח]], ומחזק בכל עת הגיב, שמי שמכיר את רבני עמותת פיקוח נפשלשונו הנקיה מבין שהוא ראוי לכך. בהזדמנות אחרת ציטט את דברי זקנו ה[[חתם סופר]] אודות [[משיח שבכל דור]], והוסיף כי לכך ראוי במיוחד מי שמלמד זכות על עם ישראל, בהביאו דוגמאות וסיפורים הממחישים הנהגה זו אצל הרבי{{הערה|קונטרס "דרכיו ראיתי", עמוד מה}}.
ב[[טבת]] [[תשס"ד]] ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק השולחן ערוך בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ברוח הקודש למצבנו כעת.==במאבק למען שלימות הארץ==
בחודש [[שבט]] [[תשס"רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמוהתעוררות תשובה"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את תכנית ההתנתקות למשאל עם. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר ומחזק בכל עת את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ברבני [[תורהעמותת פיקוח נפש]].<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]</REF>
ב[[איירטבת]] [[תשס"הד]] ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימהארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-‏200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-‏100 איש מאנהמשא המרכזי היה של האדמו"ש קיבלו ר מערלוי שציין את פניו.<REF> פסק ה[[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חבשולחן ערוך]] בסימן שכ"ד בטורונטוט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ב[[רוח הקודש]]</REF>למצבנו כעת.
בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url= הרב יעקב סופר =article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]}}.
הרהב[[אייר]] [[תשס"צ יעקב סופר בנו השני של האדמו"ר מערלוי, הנחשב לרב קהילות ערלוי בעולם ובפרט של קהילת ערלוי ה]] ערך ביקור ב[[ביתרישיבת ליובאוויטש טורונטו|ישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו]]וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, מקורב לחבהשלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-‏200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-‏100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חבבטורונטו]}}.
==משפחתו==*בנו הרב משה סופר, האדמו"ר הנוכחי*בנו הרב יעקב סופר, רב קהילת ערלוי ב[[כסליוביתר עלית]] . מקורב לחב"ד. השתתף ב[[תשס"גהתוועדות]] השתתף במעמד [[י"ט כסליוכסלו]] [[תשס"ג]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]].<REF> {{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום [[הרמב"ם ]] בביתר]<}}. כמו כן השתתף בשנת [[תשס"ה]] באירוע החבד"י נגד [[ההתנתקות]], ואף [[סיום מסכת|סיים מסכת]] בסיום האירוע, כהוראת הרבי{{הערה|1= [http:/REF>/old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14959 מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות]}}.*בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי*בנו הרב שמעון סופר, רב בית המדרש "תורת משה" ב[[צפת]]*בנו הרב עקיבא סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בני ברק]]*בנו הרב זלמן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בורו פארק]]*בנו הרב אהרן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[אלעד]]
בשנת [[תשס"ה]] השתתף באירוע החבד"י נגד ההתנתקות, ואף סיים מסכת בסיום האירוע, כהוראת הרבי.<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14959 מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות]</REF>
== לקריאה נוספת ==
 
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]
*שניאור זלמן לוין, '''"תפסקו את ההלכה שמשיח צריך כבר לבוא"''', {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] מס' 1010
== קישורים חיצוניים ==
*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 האדמו"ר מערלוי מוסר ד"ש לרבי דרך שליחו הרב משה פרקש (11:02)]{{וידאו}} {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2177 הרבי לאדמו"ר מערלוי: תפסוק שיבא משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}{{מיון רגיל: סופר, יוחנן}}[[קטגוריה:רבניםחסידיים]][[קטגוריה:אדמורגאב"יםדים]]

תפריט ניווט