שינויים

החסיד ר' '''יהושע זעליק אהרונוב''', נולד בשנת ([[תרנ"ו בעיירה קאחאנאוו לאביו ]] - [[תש"ב]]) תלמיד [[תומכי תמימים]] ומחסידי [[אדמו"ר' מנחם מענדל אהרונובהרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. עסקן חסידי בעיר ארשע, נאסר ונשלח לגלות על פעולותיו להפצת יהדות ב[[רוסיה]].

==בישיבות תומכי תמימים==ליובאוויטש===בליובאוויטש===בגיל 13 נסע ללמוד בישיבת ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]], שם עבר את שתי וועדות הקבלה, הגלויה והחשאית, . לאחר שקיבל את אישורו של הרבי נכנס ללמוד בישיבה.

במרוצת עם הזמן, נהיה זעליק לאחד מהתלמידים המצוייניםהמצוינים, כאשר יחד עם לימוד והתמדה מופלאה בלימוד הנגלהה[[נגלה]], הגה בשקידה עצומה בחסידות בלימוד ה[[חסידות]] ועסק בעבודה ובדרכי ב[[עבודה]] וב[[דרכי החסידות. בזכות כשרונותיו הברוכים והתמדתו ושקידתו הגדולה שילב בין נגלה וחסידות ובין "השכלה" ו"עבודה"]].

===ב[[צ'רניגוב]]===בתקופה המלחמהבתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]], החלו קבוצות של בחורים רבים לעזוב את הישיבה. יהושע זעליק יחד עם עוד מספר תמימיםנוספים{{הערה|ביניהם, וביניהם ישראל [[ישראל ג'ייקובסון]], [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], [[משה יוסף גוטליב]] ו[[ברוך פוטרמן]], מצאו את מקומם בעיר .}} עברו לעיר [[צ'רניגוב]], שם זכו להסתופך בצילו של אחד ומיוחד מזקני החסידים באותו דור, הרב למדו והושפעו מהרב [[דוד צבי חן]].

===חרסוןבחרסון===לאחר כמה זמן תקופה קבלו הבחורים מכתב מר' [[שלמה זלמן הבלין]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שישנה ישיבה שנפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]] חדשה ב[[חרסון]] ([[אוקריאנה]]), ועליהם לנסוע לשם, יהושע זעליק יחד עם תמימים נוספים, נדדו עד לעיר חרסון שבאוקראינה, שם . בישיבה בחרסון למדו בישיבה בראשותו של אצל הרב [[אליעזר דבוסקין]] הי"ד.

בישיבה, כשהגיעו זעליק וחבריו ל[[תומכי תמימים חרסון|ישיבה בחרסון]] כבר היו כמה שם מספר בחורים צעירים, ור' [[צבי גוטליב]] מקובנה כיהן כר"מ. הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוקקובנה]], שימש כ[[האחים בעזפלאוו]] (בניו של ר' יעקב מרדכי, רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע האנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב"מ]].

בישיבה למדו קבוצה מתלמידי ליובאוויטש: ===בחרקוב===על פי ציווי [[אדמו"ר' הרש"ב]] עבר ל[[תומכי תמימים חרקוב|ישיבה בחרקוב]]. שם שימש כ[[עזריאל זליג סלוניםמשגיח]], הרב ר' [[אליעזר ננסברוך פרידמן]], הרב וכ[[בצלאל ווילשאנסקימשפיע]] והרב ר' [[מנחם מענדל רוזנמוטרשילם קוראטין]].

בחרקוב כיהן כמשגיח ר' ==פטור מעבודת הצבא==בגיל 21, גיל הגיוס על פי החוק ב[[ברוך פרידמןרוסיה]], וכמשפיע ר' שאל את הרבי מה עליו לעשות כדי להיפטר מחובת הגיוס. הרבי נתן לו דרך טיפול להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השנייה, דבר שיתן לו פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מהרעיון, שכן מדבריו של הרבי היה נשמע כי הרגל תהיה קטנה לנצח, אולם התחזק ב[[אמונה]] ו[[שילם קוראטיןביטחון]]בדברי הרבי.

כשהגיע זמנו להתגייס לצבא הרוסי, שאל ==בגלות==בשנת [[תרצ"ב]] נאסר ר' יהושע זעליק את הרבי כיצד עליו לנהוגעל פעילותו בהפצת היהדות. הרבי הורה לו דרך טיפול כיצד להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השניה, ואז יוכל לקבל פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת"זעליק נחקר רבות ועבר עינויים קשים במטרה להוציא מפיו שמות של חסידים נוספים הקשורים לפעילות. זעליק נבהל מעט, שכן מדבריו של הרבי היה משמע כי אינו מדבר על מום ארעי, אולם התחזק באמונה וביטחון בדברי הרבילא נשבר ונגזרו עליו שמונה שנות גלות ב[[סיביר]].

כאשר הגיע לבדיקהזוגתו, הייתה חוות דעתם של הרופאים לשחררוחוה, השקיעה מאמצים מרובים, והצליחה לשכנע אנשים בכירים בצמרת השלטון, למרות הסיכון שבדבר, לכתוב מכתב לנשיא [[ברית המועצות]] דאז, קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חסד ליהודים. דא עקא שבמקום נוכחו הממונים הצבאיים ואלו תבעו מהרופאים שמכיון שיותר מידי יהודים קיבלו פטור, הרי שעליהם להעביר את כל הנוכחים בדיקה חוזרת המכתב עשה רושם עז על מנת להוכיח שהמומים אמיתיים. הנער נדרש לבדיקה חוזרת, ואושפז בבית המרפא למעקבקאלינין שהבטיח לעיין בתיק. לאחר זמן התקבלה תשובתו כי הוא הצטווה למעט בעישון ולאכול רק מאכלים מסויימיםמקצר בחצי את תקופת המאסר, לקראת הבדיקה החוזרת שנערכה בהרדמה מלאהלארבע שנים בלבד.

כמובן שבימי היותו בבית הרפואה, גם בתנאי הגלות הקפיד ר' זעליק לציית להוראות הרופאים באותו האופן בו הקפידו חסידים במשך הדורות לציית להוראות של רבנים מתנגדים... מה שהורו לו לא לשמור על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] והקפיד לאכול ומה שהורו לאכול לא אכל... כאשר הרדימו אותו, הסתבכה ההרדמה, וחששו כי הוא לא יתעורר, אולם בחסדי שמים יצא מכך הנער בשלום, ושוחרר מעבודת הצבארק מוצרים [[כשר|כשרים]].

ר' זעליק התחתן ==אחרית ימיו==בתחילת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] ברח יחד עם מרת חוהחסידים רבים ל[[סמרקנד]]. למרות חוליו וחולשתו, בתו של ר' הידר במצוות. ב[[אהרן חיים שפעטערחג הסוכות]] שכונה היה מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה, כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בכל שנה: "העילוי מלוקאמליעכאשר [[אדמו". לאחר חתונתו הקים ר' יהושע זעליג עסק בעיר ארשעהזקן]] היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, שם היוה אחד מן העסקנים הבולטים בעירוכך גם אני נוהג".

למרות שלא נשא במשרה רבנית רשמית, הפך ר' יהושע זעליק להיות הכתובת לכל דבר שבקדושה. בשנת תרפ"ד, עבר בעיר ארשא ר' נפטר ב[[יהודה חיטריקי"ח אלול]], ורה' יהושע זעליק סיפר לו כי בעיר אין רב, וכי אחרי ששאל את [[הרבי הרייתש"צ]], עורר את אנשי העיר לקבל עליהם את התמים ר' [[שאול דובער זיסליןב]] כרב.

== בגלות משפחתו==* ר' [[מנחם מענדל אהרונוב]] - [[טורנטו]], [[קנדה]].

בשנת [[תרצ"ב]] נאסר ר' יהושע זעליק ע"י אנשי הנ.ק.וו.ד. ימח שמם. לאחר שהגיע לידיעתם כי ר' {{מיון רגיל:אהרונוב, יהושע זעליק אחראי למרבית פעולות היהדות בעיר. במשך שעות ארוכות ביום ובלילה נחקר ר' יהושע זעליק ללא הפסק, ולאחר שעמד בגבורה ולא הסגיר את שמות אחיו החסידים, נגזר עליו שמונה שנות גלות עם עבודת פרך בסיביר.}}

זוגתו חוה לא חסכה כל מאמץ, והצליחה להגיע לאנשים בכירים בצמרת השלטון שניסחו מכתב לנשיא ברית המועצות דאז, קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חן וחסד ליהודים יותר מאשר כל חברי המפלגה. אנשים אלו הזהירוה באלף אזהרות כי אם יוודע מי הם מסגנני המכתב, לא זו בלבד שאחת דתם להיות מפוטרים ממשרותיהם, אלא שהם גם יואשמו בעוון החמור של סיוע לקונטר רבולוציונר. המכתב ונימוקיו עשה רושם עז על קאלינין, שהבטיח לעיין בתיק ולראות מה ניתן לעשות, ולאחר זמן מועט התקבלה תשובתו כי הוא מקצר בחצי את תקופת המאסר, לארבע שנים בלבד. בהיותו במחנה העבודה הקפיד ר' יהושע זעליק על קלה כבחמורה, ולא הכניס דבר לפיו לפני שידע מה טיבו. לפני פסח, הצליח לקבל כזית מצה, אולם יין לד' כוסות לא היה לו. על פי פסק של ר' יהושע זעליק, חיפש ומצא מעט מיץ גודגדין, ובו קיים השניים את מצוות ארבעת הכוסות. במחנה העבודה החרימו ממנו את זוג התפילין שלו. במכתבים הבודדיםש הרושה לכתוב לבני ביתו היה מציין שהוא זקוק לתפילין רש"י. כאשר הגיע המכתב לביתו, ארזו איפוא בני המשפחה חבילה עם תפילין, ושלחו אותה לאביהם. כאשר הגיעה החבילה, הפכו אותה הרשעים לעיניו וחיפשו מה יש בה. לאחר שלא מצאו כלום, שלחוהו לנפשו. כאשר הפך הוא את החבילה, נשמע לפתע רעש עמום – התפילין המוחבאות נפלו ממקום מסתורם. מאז היו לו תפילין אותם יכל להניח במקום מסתור. לאחר ארבע שנות גלות מפרכת, בשנת תרצ"ו הצליח ר' יהושע להגיע שבור ורצוץ בחזרה לביתו בארשא.  == אחרית ימיו ==  בעת בריחת אנ"ש בראשית מלחמת העולם השניה, הצליח להגיע עימם לסמרקנד. למרות חוליו וחולשתו, השתדל מאד ר' יהושע זעליק בכל המצוות. בסוכות, זוכרים החסידים את ר' זעליק מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בקול שנה[[קטגוריה: "כאשר חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג". לקראת חג הפסח תש"ב, למרות יוקר המחיה הבלתי נתפס, ביקש מבנו יחידו ר' מנחם מענדל שידאג להביא אורח. ואכן, הבן מצא את האיש הראשון שלא היה לו היכן לאכול, והביאו לסעודת החג, עבורו היתה זו הצלת נפשות ממש, כי כמה ימים כמעט ולא בא אוכל לפיו.  == פטירתו ==  ביום ח"י אלול תשהרש"ב, יום הולדת שני המאורות הגדולים, לפני שבעים שנה בדיוק, נפטר ר' יהושע זעליק. לאחר פטירתו, נמצאו כתביו המכילים חידושי תורה עמוקים בנגלה ובחסידות.  == משפחתו == * ר' [[מנחם מענדל אהרונוב]] - טורנטו קנדה.  [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרשהריי"ב|יהושע זעליק אהרונובצ]]‏[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|יהושע זעליק אהרונובשנאסרו בברית המועצות]]