שינויים

הרב '''יהודה לייב קרסיק'''{{הערה|אף שמוכר ברוב המקומות רק בכינוי 'לייב', באג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' קלב מופיע בשם 'יהודה לייב'.}} ([[תר"ס]]-– [[אדר]] [[תש"ג]]) היה [[משפיע]] בקהילות חב"ד ב[[מוסקבה]] וב[[נעוועל]], שנפטר בדמי ימיו על אם הדרך בעיצומם של ימי [[מלחמת העולם השניההשנייה]]. בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואף שימש כ[[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]].

נולד בסביבות שנת [[תר"ס]] בעיירה ב[[עיירה]] [[לאפיטש]] לאביו ר' [[מרדכי שמואל קרסיק]] ולאמו מרת חיה שרה. משפחתו לא נמנתה על חסידי חב"ד, אך כשהגיע לגיל ישיבה נשלח בעקבות אחיו הגדולים ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם התבלט בכשרונותיו ובאופיו, ונחשב לאחד מגדולי הלמדנים בישיבה.

לאחר הסתלקותו [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן]] [[תר"פ]], נמנה על צוות ה'[[חוזר|חוזרים]]ים' של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומידי ומדי שבוע היו נכנסים לחדרו על מנת לערוך 'חזרה' על המאמר שנאמר בשבת.

באותה תקופה בה שהה במוסקבה, מספר חודשים לאחר הסתלקותו [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הרש"ב, זכה להתעסק עם העברת גופו הק' של [[אדמו"ר הרש"ב]] לבית עלמין חילופי.

בשנת [[תרפ"א]] בהיותו בן 21 שנים בלבד, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ כמשפיע בקהילת חב"ד ב[[מוסקבה]], וכגבאי דמי ה'[[מעמד]]' עבור בית רבינו, וכ[[שד"ר]] עבור ישיבות תומכי תמימים. בשלהי אותה שנה הוצעו לו שתי הצעות שידוך, אחת על ידי הרבנית [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] ואחת על ידי הרבנית [[נחמה דינה (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]], אך כשנכנס ליחידות ל[[יחידות]] פסל הרבי את שתי ההצעות{{הערה|הצעתה של הרבנית נחמה דינה נפסלה משום שלאחותה של הנערה המשודכת היה פסנתר - דבר שסימל נטיה למודרניזציה).}} והורה לו לנסוע ל[[נעוועל]] ולהתחתן עם בתו של ר' [[שמריהו רויטבלאט]] (אבלסקוי).

לאחר נישואיו עם מרת איידלא, מונה של ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע בנעוועל, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילה, והתווה בה רוח של עבודת ה'. [[בית הכנסת ]] בו כיהן כמשפיעכ[[משפיע]], היה [[בית הכנסת ]] הגדול ביותר בעיירה ב[[עיירה]] והוא כונה בפי התושבים בשם "ר' לייבל'ס שול".

בחודש ב[[חודש אדר ]] א' [[תרפ"ז]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], ר' [[יצחק יעקב מינקוביץ]] ור' [[יצחק גולדין]], ונגזר עליהם עונש גלות בסיבירב[[סיביר]]. כעבור שלוש שנים, הסתיים ריצוי העונש שנגזר עליו והוא חזר לנעוועל, שם המשיך לפעול לחיוק היהדות חרף רדיפות הקומוניסטים. כאשר הגבירו אנשי [[המשטרה החשאית ]] את עולם, ביקש לעלות לארץ הקודש ואף קיבל לשם כך את האישורים הנדרשים ואת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ, אך בסופו של דבר כששמע עד כמה עבודתו בשטח חינוך ילדי ישראל מסיבה קורת רוח לאדמו"ר הריי"צ - ויתר על רצונו לעלות לארץ והמשיך לעסוק בהשפעה ובחינוך ילדי ישראל, כאשר במשך תקופה ארוכה היה ישן בגינה מחוץ לבית בחורף הרוסי הקשה כדי שאם אנשי ה[[ק.ג.ב.]] יבואו לחפש אותו באמצע הלילה - לא ימצאו אותו בבית.

בשנת [[תרצ"ט]] עבר להתגורר באחד מפרבריה של העיר [[לנינגרד]], והוא נלכד בתוכה בזמן [[מלחמת העולם השניההשנייה]] כאשר הגרמנים כיתרו את העיר והפגיזו את תושביה ללא רחם. בעקבות הרעב והמחלות שפשטו בעיר, נפטרה רעייתו בחודש ב[[חודש שבט ]] [[תש"ב]] וכחודש לאחר מכן נפטר גם בנו ר' שמערל.

כשראה שלא נותרה ברירה והסכנה להישאר בעיר גדולה יותר מסכנת ההפצצה האורבת למי שמנסה לברוח מהעיר, נמלט יחד עם שלושת שלוש בנותיו באמצעות רכב שנמלט על פני הנהר הקפוא, והמשיך עמם לעבר הרי אוראל, אך כשהגיעו ליד העיירה ה[[עיירה]] קודינקר נחלש ונפטר בחודש [[אדר]] [[תש"ג]] בהיותו בגיל 43 בלבד.

*בתו מרת טייבע, רעייתו של ר' [[צבי לייב לוין]] - משלוחי הרבי ב[[מרוקו]]

*שניאור ברגר, '''[[עבד אברהם אנכי (ספר)|עבד אברהם אנכי]]'''

[[קטגוריה:קהילת חב"ד נעוול: אישיםבנוול]][[קטגוריה:מוסקבה: אישיםבפטרבורג]]