יהודה לייב מאניפולי
רבי יהודה לייב הכהן מאניפולי היה מתלמידי המגיד ממזריטש, מחבר הספר אור הגנוז ווזאת ליהודה.
תולדות חיים עריכה
נולד לרב יוסף גרשון, שהיה תלמיד הגר"א והתקרב לבעל שם טוב ולחסידות.
הסתלק בי"ד תשרי תקס"ז, ונקבר בעיר אניפולי בסמוך לציונם של המגיד ממזריטש ורבי זושא מאניפולי.
קרבתו למגיד ממזריטש עריכה
בשעת הסתלקות המגיד ממזריטש, שהו במקום ארבעה מתלמידיו בלבד: רבי אברהם המלאך, אדמו"ר הזקן, ורבי יהודה לייב, ורבי זושא מאניפולי. במהלך הדיבורים האחרונים שנשמעו מפי המגיד, התעניין המגיד אם רבי יהודה לייב נמצא במקום. כשנענה בחיוב, הביט המגיד בפניו, ואמר בלשון קדשו, גם אתה תהיה במחיצתי, כי שפתי כהן[1] ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...[2]
ידידותו עם אדמו"ר הזקן עריכה
אדמו"ר הזקן אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, לר' נחום, ולר' לייב הכהן[3].
הסכמתו על ספר התניא עריכה
הסכמתו על ספר התניא הינה היחידה, מלבד הסכמתו של רבי זושא מאניפולי. אודות כך מסופר:
באספה מסוימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מרוסיה המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי לייב הכהן. בלילה הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים' שניהם נתלהטו מאוד מהספר, ובבוקר הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסם.
פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת![4]
בהסכמתו מתאר את אדמו"ר הזקן בתארים מופלגים "הרב הגאון איש אלוקים קדוש וטהור חסיד ועניו".
משפחתו עריכה
- בנו רבי יוסף.
- חתנו רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ.
ספריו עריכה
ספרו של רבי לייב עוסק בחכמת הקבלה, בשמות הקדושים ובספירות העליונות.
ספרו הראשון על התורה נקרא אור הגנוז וספרו השני על המשניות נקרא וזאת ליהודה.
ספרו אור הגנוז הוא אחד מהספרים (ואולי היחיד) שקיבל הסכמה מהצמח צדק.