שינויים

[[הרב]] '''יהודה יהושע צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]) הינו מחבר הספר 'קול יהודה' וראש היה ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה ב[[ירושלים]], עמד בקשרים עם [[הרבי]] ועם [[חסידות חב"ד]].

הרב יהודה יהושע צדקה נולד ביום ב[[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] לרב שאול ומרת ולמרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי [[יוסף חיים (בעל "בן מבגדד]] הבן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם ואת השם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו{{הערה|ראה ספר וזאת ליהודה}}. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים.

במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד.

בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר{{הערה|לבית מימון סודרי - שמש ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים}}. מרת תמר נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]].

במוצאי [[שבת|שבת קודש]] יום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר.

הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; [[יעקב בצלאל ז'ולטי ]] ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסי [[בתהלוכות ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.

הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] לקראת יום הולדתו של הרבי. לקראת [[סיום הרמבבי"ם]] הראשון {{הערה|(בשנת א ב[[תשמ"הניסן]])}} כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמבשנת תשל"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראלז, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד [[הרמב"ם]] לכלל הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב"םובין היתר, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. שלח גם הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב"ם]] מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"וב]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר , שלח גם מדברי תורתו לספר "[[מקדש מלך]]כבוד חכמים" ע' 39.}}שהודפס והוסיף הקדשה לרבי.

בשנת ב[[תשמכ"וג באדר ב']] נערכה בעיר שנת [[נתיבותתשמ"ד]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלחשלח לרבי את ספרו "ט כקול יהודה"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}ובדף השער כתב הקדשה לרבי.

הרב צדקה תמך ב[[ראש חודשתקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[כסלוסיום הרמב"ם]] שנת הראשון בשנת [[תשמ"חה]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי כתב: {{הערהציטוטון|(מחזקו ואמצו, זכות [[שמיני עצרת תשלהרמב"חם]])תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד [[הרמב"ם]] לכלל ישראל}}. במכתבו למסיבה כתב בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים אמר בנאומו שמאז ימי הרמב"ם, מעטים הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו סיום הרמב"ם. הרב צדקה:השתתף גם בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}.

{{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וקבשנת [[תשמ"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"או]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של [[הבאבא סאלי]]. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו במהלך החגיגה בירך את הקהל שזכותו של החלמת האדמוהבאבא סאלי ושל יבדלח"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ט הרבי תעמוד לעם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}}

ביום ב[[ט"ו בכסלוראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב נערכה בירושלים חגיגת עשור ל[[מנחם בן ציון וילהלםראש חודש כסלו תשל"ח]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: {{ציטוטון|לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופהשלח מכתב למעמד.

בשנת ביום [[תשמט"חו בכסלו]], לאחר שנת [[הסתלקותתשמ"ח]] רעייתו נישא נכדו של הרבי, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: {{ציטוטון|כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה"ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה}}. ביום והוא ביקש מהרב [[כ"ז בשבטמנחם בן ציון וילהלם]] שהיה ב"שבעה" לרבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושליםשישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, בו נאם התאמץ הרב צדקה ואמר: {{ציטוטון|מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמןלהקריאו בתחילת החופה.}}

מספר שנים לפני פטירתו חלהבשנת [[תשמ"ח]], ושלח בידי לאחר [[מנחם בן ציון וילהלםהסתלקות]] הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב וילהלםצדקה מכתב ניחומים לרבי. ביום [[כ"ז בשבט]] מכתב אל הרבי וכך כתב:במהלך ה"שבעה" על רבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה.

{{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשומספר שנים לפני פטירתו חלה, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה בושלח בידי [[רוחניותמנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה"מכתב אל הרבי.}}

בשנת [[תנש"א]] כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} , בו כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי גם על סדרת ה[[לקוטי שיחות}}]]. בספרו "קול יהודה"{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} כשהוא מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת '''מאבני המקום''' אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו}}.

"ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}} ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] נסע בעת ביקור תלמידו-אחיינוואחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אל אצל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}. ===הקדשות לרבי===[[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי ([[אדר ב']] [[תשמ"ד]])]]לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א}}. ביום [[כ"ג באדר ב']] שנת [[תשמ"ד]] שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט"א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו ב[[פרשת ויצא]]. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה".}} בשנת [[תשמ"ט]] שלח שוב דברי תורה לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובהקדמה הוא כותב: {{ציטוטון|לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ"ז של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ"ק האדמו"ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ל[[יראת שמים]] טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.

*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא ממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]], מתגורר בשכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים.*הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור.

*הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; "נעימות נצח" ו"חינוך ילדים" ועוד.

בזיווג שני נשא לאשה את הרבנית [[תמר]] לבית סודרי בת רבי [[מיימון אסודרי]] משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]]. הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות ב[[רחוב יואל]] בירושלים בסמיכות לשכונות [[שכונת מאה שערים]] ו[[שכונת גאולה]], בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[רחוב חיים שאול עבוד]] ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים בסמיכות לבית בו היה מתגורר הרב [[יעקב חיים סופר]] מירושלים בעל [[כף החיים]]. ==ספרוספריו==

{{מיון רגיל:צדקה, יהודה יהושע}}[[קטגוריה:רבניםרבני ספרד]]