שינויים

{{בעבודה מתמשכתלהשלים|כל הערך=כן}}ה'''יהדות''' היא דת עליה שומרים ה'''יהודים''' שצוו על כך מהקב"ההוא כינוי לתורה וחוקיה שנתנו מהבורא לזרעם של אברהם יצחק ויעקב. היהודי מחוייב ל[[אמונה]] ב[[הקדוש ברוך הוא|בורא העולם]], באחדותו המוחלטת, ובשלילת כל כוח אחר.==היסטוריה=={{ערך מורחב|אבות}}היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם את [[מלך|מלכות]] השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. את דרכו המשיכו [[האבות]] הקדושים, ובניהם השבטים.

==האמונה היהודית=====למרות זאת, ולמרות ש[[האבות]] קיימו את כל התורה===כולה עד שלא ניתנה, קיים ספק בספרי האגדה, האם השבטים היה להם דין של [[ישראל]] גם לקולא, הנוגע גם לאותם דינים שאותם אסור לבן נח לעשות ורק לישראל הותרו. אחת מהדוגמאות היא אכילת בן פקועה, שהוא וולד של [[בהמה]] שנמצא במעי אמו לאחר ה[[שחיטה]]. לישראל, שעליו מוגבלת אכילת [[בשר]] [[בהמה]] טהורה בשחיטה, מותר הוולד, מכיון שהוא ניתר בשחיטת אמו. בשונה מכך, לגוי לא הותר הוולד, מכיון שאין השחיטה מתירה אצלו את האכילה. בדומה לכך, אכילת [[בהמה]] מיד לאחר השחיטה בעוד שהיא גוססת, מותרת לישראל מכיון שהיא כבר נשחטה, בשונה מגוי לו לא הותר איסור אבר מן החי עד שתמות לגמרי{{הערה|על פי זה יש המפרשים את מה המובא ב[[רש"י]] בפרשת וישב, כי [[יוסף הצדיק]] הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.}}

==היסטוריההחיים היהודיים=====תקופת התנ"ךהתורה==={{ערך מורחב|תורה}}התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם [[אבותהקב"ה]], התורה כוללת גם את [[תורה שבעל פה]}}] וגם את [[התורה שבכתב]].

היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם התורה הינה אחד המרכיבים החשובים ביהדות שרק דרכה אפשר לקיים את [[מלך|מלכות]] השם בעולםהמצוות, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. וכן גם לימוד תורה בעצמו הינו מצווה בפני עצמה ודרך להרגיש את דרכו המשיכו [[האבותהקב"ה]] הקדושים, ובניהם השבטים.

למרות זאת, ולמרות ש[[האבות]] קיימו מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את כל הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה כולה עד שלא ניתנה, קיים ספק בספרי האגדה, האם השבטים היה להם דין של [[ישראל]] גם לקולא, הנוגע גם לאותם דינים שאותם אסור לבן נח לעשות ורק לישראל הותרו. אחת מהדוגמאות היא אכילת בן פקועה, שהוא וולד של [[בהמה]] שנמצא במעי אמו לאחר ה[[שחיטה]]. לישראל, שעליו מוגבלת אכילת [[בשר]] [[בהמה]] טהורה בשחיטה, מותר הוולד, מכיון שהוא ניתר בשחיטת אמו. בשונה מכך, לגוי לא הותר הוולד, מכיון שאין השחיטה מתירה אצלו את האכילה. בדומה לכך, אכילת [[בהמה]] מיד לאחר השחיטה בעוד שהיא גוססת, מותרת לישראל מכיון שהיא כבר נשחטה, בשונה מגוי לו לא הותר איסור אבר מן החי עד שתמות לגמרי{{הערת שוליים|על פי זה יש המפרשים את מה המובא ב[[רש"י]] בפרשת וישב, כי [[יוסף הצדיק]] הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.}}

אחרי שהשבטים גלו ל===שבת וחגי ישראל==={{ערך מורחב|ערך=[[שבת]] {{*}} [[תשרי]] {{*}} [[מצריםחנוכה]], ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, {{*}} [[הקדוש ברוך הואפורים]] הוציאם ממצרים, ולאחר {{*}} [[שנהפסח]] בלבד, הם קיבלו את ה{{*}} [[תורהשבועות]], ואז הפכו ליהודים גמורים{{הערת שוליים|למרות זאת, לא היה להם דין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", מכיון שדין זה אמור דווקא כלפי גר מאומה אחרת שעבר אומה, ומכיון שהוא עבר אומה אחרת הוא נחשב לקטן שנולד. בשונה מכך יהדותם של עם ישראל באה להם כאומה, ולא עברו כלל לאומה אחרת, ולכן אנו מוצאים אותם בוכים על משפחותיהם, ופרש"י על עסקי עריות שנאסרו להם, ומכאן שקרובי המשפחה שלהם שלפני מתן תורה נאסרו להם גם לאחריה, מכיון שלא היה להם דין של קטן שנולד.*}} }}

==החיים היהודיים=תפילה==={{ערך מורחב|תפילה}}