הבדלים בין גרסאות בדף "חת"ם סופר"
| (33 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=הערך עוסק בתורת משה ולא בשאר ספרי החתם סופר}} | |
| − | [[קובץ:חתם סופר.jpg|שמאל|ממוזער| | + | [[קובץ:חתם סופר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שער הספר]] |
| − | '''חתם סופר''' הינו ספר שנתחבר על ידי רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר, שהיה ידוע כגדול חכמי הונגריה. | + | '''חתם סופר''' הינו ספר שנתחבר על ידי רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר, שהיה ידוע כגדול חכמי הונגריה. הספר יצא לאור במהדורות רבות, וכיום הוא מופיע בשני הוצאות: "חתם סופר על התורה", ו"תורת משה על התורה". |
| − | + | ==הספר ותורת החסידות== | |
| + | ===ציטוטים מתורת החסידות=== | ||
| + | דרכו של החתם סופר בספרו חתם סופר על התורה דומה לדרכו של רבו רבי פנחס בעל ההפלאה, תלמיד המגיד ממעזריטש. רוב הספר עוסק בדרוש, אך יש בו קטעים רבים שהם דומים לדרך החסידות. | ||
| − | + | במקומות בודדים מצטט החתם סופר מדבריהם של גדולי החסידות, כגון במקום אחד מביא החתם סופר מאמר של בעל [[התולדות יעקב יוסף]] בשם [[הבעל שם טוב]] (בשם גדולי המקובלים), ובמקום אחר הוא מביא מאמר בשם הרה"ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] (בשם "מקובל"). | |
| − | + | ===ציטוט מתורת חב"ד=== | |
| − | + | ספר זה הינו אחד מהספרים הראשונים שמצטטים את [[ספר התניא]]{{הערה|1= בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו,}} בשמו, ועל פי הדברים שמצטט מהתניא בשם [[אדמו"ר הזקן]], מסביר גם את הפסוק{{הערה|במדבר יא, ד}} וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר". וזה לשונו "יש לומר על פי מה שכתוב בספר ליקוטי אמרים שהאריך כי נפש החיוני אשר בקרב האדם כשהוא רע אז מושך אחר תאוותיו גם נשמת הישראלי חלק אלוה ממעל אשר בקרבו להמשיכו גם הוא אחר תאוות הגשמיות עיין שם. וזהו האספסוף אשר בקרב כל איש הוא מדותיו הרעות שבנפש החיוני שלו התאוה תאוה עצומה כל כך עד שישובו ויבכו גם בני ישראל רוצה לומר נשמת הישראלי אשר בקרב כל איש מהם". | |
| − | + | יש הטוענים כי הדבר סייע לכך ש[[ספר התניא]] יתקבל בקרב יהודי הונגריה, וישנם אף המנסים להוכיח מכך, שאף שרבי משה סופר, בעל החתם סופר, לא נחשב רשמית כמשתייך לתנועת החסידות{{הערה|1=אם כי היה תלמידו של רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.}}, למד את כל [[ספר התניא]] והיה בקיא בו, שהרי לא מסתבר שלמד קטע יחיד ואותו ציטט. | |
| − | + | ==קישורים חיצוניים== | |
| + | *[http://hebrewbooks.org/home.aspx ספרי החת"ס] {{הב}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ספרות תורנית]] |
גרסה אחרונה מ־06:05, 29 בפברואר 2024
חתם סופר הינו ספר שנתחבר על ידי רבי משה סופר בעל החתם סופר, שהיה ידוע כגדול חכמי הונגריה. הספר יצא לאור במהדורות רבות, וכיום הוא מופיע בשני הוצאות: "חתם סופר על התורה", ו"תורת משה על התורה".
תוכן עניינים
הספר ותורת החסידות[עריכה]
ציטוטים מתורת החסידות[עריכה]
דרכו של החתם סופר בספרו חתם סופר על התורה דומה לדרכו של רבו רבי פנחס בעל ההפלאה, תלמיד המגיד ממעזריטש. רוב הספר עוסק בדרוש, אך יש בו קטעים רבים שהם דומים לדרך החסידות.
במקומות בודדים מצטט החתם סופר מדבריהם של גדולי החסידות, כגון במקום אחד מביא החתם סופר מאמר של בעל התולדות יעקב יוסף בשם הבעל שם טוב (בשם גדולי המקובלים), ובמקום אחר הוא מביא מאמר בשם הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב (בשם "מקובל").
ציטוט מתורת חב"ד[עריכה]
ספר זה הינו אחד מהספרים הראשונים שמצטטים את ספר התניא[1] בשמו, ועל פי הדברים שמצטט מהתניא בשם אדמו"ר הזקן, מסביר גם את הפסוק[2] וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר". וזה לשונו "יש לומר על פי מה שכתוב בספר ליקוטי אמרים שהאריך כי נפש החיוני אשר בקרב האדם כשהוא רע אז מושך אחר תאוותיו גם נשמת הישראלי חלק אלוה ממעל אשר בקרבו להמשיכו גם הוא אחר תאוות הגשמיות עיין שם. וזהו האספסוף אשר בקרב כל איש הוא מדותיו הרעות שבנפש החיוני שלו התאוה תאוה עצומה כל כך עד שישובו ויבכו גם בני ישראל רוצה לומר נשמת הישראלי אשר בקרב כל איש מהם".
יש הטוענים כי הדבר סייע לכך שספר התניא יתקבל בקרב יהודי הונגריה, וישנם אף המנסים להוכיח מכך, שאף שרבי משה סופר, בעל החתם סופר, לא נחשב רשמית כמשתייך לתנועת החסידות[3], למד את כל ספר התניא והיה בקיא בו, שהרי לא מסתבר שלמד קטע יחיד ואותו ציטט.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו,
- ↑ במדבר יא, ד
- ↑ אם כי היה תלמידו של רבי פנחס הורביץ בעל ההפלאה.
