שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הנהגתו של לאחר פטירת ה[[אדמו"ר המהר"ש]] כממשיכו הישיר של אביו אדמו"ר הצמח צמח צדק, החלה למעשה בתחילת שנת [[תרכ"ו]], החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביוהתעורר ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות. כמו לחזק את המעשה, שלח באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק פתק לקהל החסידים: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי". בפעם אחרת אמר אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב אשר ישנו עדיפות לבנו אדמו"ר מהר"ש: {{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו"ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך}}. למרות זאת, חודשיים לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב ]] בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. וביקש שכולם יגורו ב[[שמחת תורהליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[תרכ"זחסידות]] חלה, ונפטר ביום ג' ולא ייקרא אחד מהם [[חשווןרבי]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שני החצרות, כשלעצמו אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל המגן אבותכולם ינהגו בנשיאות ביחד. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה בפתק שנכתב לאחר מכן כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]</REF>. בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניינים מסויים בדא"ח. למרות שרוב חסידי קאפוסט היו חסידים מופלגים, היו ביניהם מיעוט שפעל בדרכי אלימות, והם אף שרפו את הלקוטי תורה על שלוש פרשיות שכתב הרבי מהר"ש. נשיאותו של המגן אבות הומשכה על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] בעיירה [[רציצא]]אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ור' שמרי' נח ב[[בברויסק]]ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו. ==חיכוכים== ===קאפוסט===
החיכוכים בין למרות זאת, כחודשיים לאחר [[חסידות חב"דהסתלקות]]-ליובאויטש ל[[חסידות קאפוסטהצמח צדק]] היו גדולים. תחילה הי' זה על רקע שאלת - מי יהי' ההתיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"רהצמח צדק)|רבי יהודה לייב]]. באותה תקופה, סבלו חסידי חב"ד מהצקות ואף אלימות שהופנו אליהם מאת חסידי קפוסט{{הערת שוליים|בארוכה מתואר הדבר ברשימות בעיר [[אדמו" הרייי"צקאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[רשימות אדמו"ר שליטהמהר"אש]] ו[[ספר השיחות תורת שלום]] - ב[[השמטות לתורת שלוםהוא כותב {{ציטוטון|השמטות]], אלא שהם לא פורסמו מעולם.הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. חסידי קאפוסט העלילו על [[בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר המהרהזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק"ש]] , פסק כי זייף פתקי אביו כדי שישתמע מהם שהוא ה[[אדמו"רהמהר"ש]] הבא{{הערת שוליים|[[לקוטי רשימות ומעשיות]].}}, במקרה אחר, זייפו חסידי קאפוסט הוא זה שאמור למלא את הספר [[לקוטי תורה לג' פרשיות]]מקום אביו.
בגלל המחלוקת שהייתה, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר ב[[מגן אבותשמחת תורה]]. אפילו בספר [[דרך מצוותיךתרכ"ז]] המכיל דרושים של חלה, ונפטר ביום ג' [[אדמו"ר הצמח צדקחשוון]] נמנעו מלהשתמש, עקב כך שאת ה'פתח דבר' לספר כתב חסיד באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. פעם אף נכנס [[אדמו"ר הרשהמהר"בש]] לזאל הישיבה והחרים לבחור השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את הספר [[דרך מצוותיך]]{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] תשצוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל ח"א, הוספותבקאפוסט מילא בנו, רבי [[ניחום אבלים]] אצל [[הרששלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"גר הצמח צדק)|שלמה זלמן]]. הובא גם בספר , בעל ה[[המלך במסיבומגן אבות (ספר)|מגן אבות]].}}. אך בדור השביעי לחסידות, התיר בימי השלושים שלח לו [[הרבי מלך המשיח שליטאדמו"א]] את השימוש בספרים אלו, והם אף יצאו לאור בהוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד [[קהר המהר"תש]]אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערת שולייםהערה|ראו אודות כך בערך על רבי 1= [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק)מהר"ש]].}}.
===רעציצ'א===בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]].
בין נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[חסידעיירה]]י [[חב"דרציצא]] לחסידי רעצ, ור'יצשמרי'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום{{מקור}}נח ב[[בברויסק]].
*רבי [[יוסף רוז'ין]] - הרוגצ'ובר.*הרב [[שלמה יוסף זוויןאהרון לוין]].*הרב רב ה[[אהרון לויןעיירה]] רב העיירה [[ליאזנא]].
←היסטוריה: שגיאה לשונית
{{לעריכהערך חסר|אי דיוקים ותוכן רב חסרכל הערך=כן}}
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].
==היסטוריה==
== חסידי קאפוסט ==
*רבי [[חיים אליעזר ביכובסקי]]
*ר' [[חיים מאיר הילמן]].
*הרב [[דובער אפרת]].
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
