שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הנהגתו של לאחר פטירת ה[[אדמו"ר המהר"ש]] כממשיכו הישיר של אביו אדמו"ר הצמח צמח צדק, החלה למעשה בתחילת שנת [[תרכ"ו]], החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביוהתעורר ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות. כמו לחזק את המעשה, שלח באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”. בפעם אחרת אמר אדמו”ר ה”צמח צדק” כתב אשר ישנו עדיפות לבנו אדמו”ר מהר”ש: {{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו”ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך}}. למרות זאת, חודשיים לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב ]] בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. וביקש שכולם יגורו ב[[שמחת תורהליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[תרכ"זחסידות]] חלה, ונפטר ביום ג' ולא ייקרא אחד מהם [[חשווןרבי]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שני החצרות, כשלעצמו אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל המגן אבותכולם ינהגו בנשיאות ביחד. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה בפתק שנכתב לאחר מכן כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]</REF>. בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניינים מסויים בדא"ח. למרות שרוב חסידי קאפוסט היו חסידים מופלגים, היו ביניהם מיעוט שפעל בדרכי אלימות, והם אף שרפו את הלקוטי תורה על שלוש פרשיות שכתב הרבי מהר"ש. נשיאותו של המגן אבות הומשכה על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] בעיירה [[רציצא]], ור' שמרי' נח ב[[בברויסק]]. ==חיכוכים== ===קאפוסט=== החיכוכים בין [[חסידות חבאשר חושש אשר המהרי"ד]]-ליובאויטש ל[[לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות קאפוסט]] היו גדולים. תחילה הי' זה על רקע שאלת - מי יהי' ה[[אדמו"ר]]. חוצפתם של חסידי קאפוסט הייתה כה גדולה עד שהאשימו את [[אדמו"ר המהר"ש]] כי זייף פתקי אביו במטרה להביא ל[[אדמו"ר]]יותו{{הערת שוליים|[[לקוטי רשימות ומעשיות]].}}שלו.
חסידי קאפוסט זייפו את הספר למרות זאת, כחודשיים לאחר [[לקוטי תורה לג' פרשיותהסתלקות]], הם הכו והציקו לחסידי [[חב"דהצמח צדק]]{{הערת שוליים|בארוכה מתואר הדבר ברשימות התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו" הרייי"צר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[רשימות אדמו"ר שליטהמהר"אש]] והוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[ספר השיחות תורת שלוםאדמו"ר המהר"ש]] - ב[[השמטות לתורת שלום|השמטות]], אלא שהם לא פורסמו מעולםהוא זה שאמור למלא את מקום אביו.}}
היתה מחלוקות בין החסידים האם מותר להשתמש בספר ב[[שמחת תורה]] [[מגן אבותתרכ"ז]] ורובם לא השתמשו בו ואפילו בחלה, ונפטר ביום ג' [[דרך מצוותיךחשוון]] שרק הפתח דבר היה מחסידי באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]] גם לא השתמשו עד כדי כך שפעם אחת . [[אדמו"ר הרשהמהר"בש]] נכנס לזאל והחרים לבחור השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את הספר צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[דרך מצותיך]]. {{הערת שולייםשלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|[[שיחות קודששלמה זלמן]] תש"ל ח"א, הוספות, בעל ה[[ניחום אבליםמגן אבות (ספר)|מגן אבות]] אצל . בימי השלושים שלח לו [[הרשאדמו"ר המהר"גש]]אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager. הובא גם בספר [[המלך במסיבוaspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]].}}.
===רעציצ'א===בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]].
בין נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[חסידעיירה]]י [[חב"דרציצא]] לחסידי רעצ, ור'יצשמרי'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום{{מקור}}נח ב[[בברויסק]].
←היסטוריה: שגיאה לשונית
{{לעריכהערך חסר|אי דיוקים ותוכן רב חסרכל הערך=כן}}
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].
==היסטוריה==
== חסידי קאפוסט ==
*רבי [[חיים אליעזר ביכובסקי]]
*ר' [[חיים מאיר הילמן]].
*רבי הרב [[יוסף רוז'יןאהרון לוין]] רב ה[[עיירה]] - הרוגצ'ובר.*הרב [[שלמה יוסף זוויןליאזנא]].*הרב [[אהרון לוין]] רב העיירה [[ליאזנאדובער אפרת]].
==קישורים חיצוניים==
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
