שינויים

שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בהקב"ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית, {{הערת שוליים|ה' אדר תש"כ, [http://he.chabad.org/391627 שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש], לשאלות סטודנטים, "לא די ברגש בלבד, לא באמונה כשלעצמה ולא בהבנה בלבד, שכן, אז חסירה השלימות. חייבת להיות התכללות של כל הדברים"}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערת שוליים|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים.

סוגים שונים של ספרי חסידות נכתבו על ידי רבותינו נשיאנו. ספרים מיוחדים שנכתבו על-ידם כמו [[ספר התניא==ספרות חב"ד=={{תיבת משתמש|טקסט={{כתב גדול|ספר ה"תניאלערכים מורחבים נוספים בנושא הספרות החב"]]דית, "ראו את [[אמרי בינה]]פורטל:ספרות חב", ד|פורטל ספרות חב"[[אור התורהד]]" וכדומה. מהם המהווים מבחר מאמרים כמו "[[תורה אור]]" ו"[[לקוטי תורה]]", רוב ספרי החסידות הם ספרי המאמרים לפי סדר אמירתם, ומהם המהווים קובץ קונטרסים המסודרים לפי סדר הוצאת לאור.}}|מסגרת=#000000|רקע=#33bbbb

[[אדמו"ר המהר"ש]] חידש את המושג '[[המשך]]', בו הענין אינו מסתיים במאמר אחד אלא ממשיך על פני עשרות מאמרים, ב'המשכים' מתבארות באריכות ובהרחבה הסוגיות העמוקות בתורת החסידות|רקע תמונה=#33bbbb|תמונה=אייקון ספרות חבד. 'המשכים' כאלו ישנם לעשרות, בעיקר מאדמוpng|גודל תמונה=50px|קישור=פורטל:ספרות חב"ר המהר"ש ובנו [[אדמו"ר הרש"ב]].ד}}{{להשלים}}גם בחלק הנגלה ישנם כמה וכמה ספרים לצורך הסבר שיטת חב"דייםד, החל [[שולחן ערוך הרב|מהכתב מייסד חב"שולחן ערוך"]] המפורסם של ד, [[אדמו"ר הזקן]], וכן ספרי "[[צמח צדק]]" שעל שמם נקרא [[אדמו"ר הצמח צדק]], כן נכתבו ספרי "[[פסקי דינים]]" על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואדמו"ר מהר"ש.  בנוסף לכך מפארת את הספריה החב"דית עשרות כרכי ספר ה"אגרות קודש" של רבותינו נשיאינו, העשירים בדברי תורה, נגלה וחסידות, בעניני עבודת ה', דרכי החסידות וסיפורים חסידיים, בעסקנות הכלל בעניני הפצת התורה והחסידות, וכן בעצות, הדרכות והוראות בכל תחומי החיים. כיון שעיקר תורתם של רבותינו נשיאנו היה [[מאמר|במאמריתניא]] חסידות הרי החסידים לא חזרו ולא רשמו את [[שיחה{{הערת שוליים|שיחותיהם]]אגרות קודש, ספרי-שיחות קיימים איפה החל מאדמו"ר הרש"ב שחלק משיחותיו נלקטו בספר "[[תורת שלום]]". שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הקודם]] נרשמו ונדפסו בסדרת "[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" שלו. שיחות אלו מכילים בעיקר התעוררות לעבודת ה, חלק ד' וסיפורי חסידים שנאמרו [[התוועדות|בהתוועדויותיו]] עם חסידים. תורתו עמוד רסאת}}, הנחשב כתורה שבכתב של [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח מיוחדת היא בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם [[מוגה|הוגה]] על-ידו ויצא לאור בסדרת "[[ליקוטי שיחות]]", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "ועל בסיסו אמרו [[שיחות קודש]]" באידיש וסדרת אדמו"התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו. במשך רוב השנים לא היו ספרי רי חב"ד כל-כך נפוצים, מלבד [[ספר התניא]], "וכתבו [[תורה אורמאמרי חסידות]]" ו"[[לקוטי תורה]]", את המהפך בתחום חולל הרבי שליט"א מלך המשיח מאז מונה ע"י חותנו הרבי הקודם ליו"ר הנהלת הוצאה לאור "[[קה"ת]]"העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, ופעל במשך עשרות שנים ללא לאותמשמעות היותו 'אין סוף', תחלה בעצמו ואחר כך על ידי עושי דברוהבנת תכלית הבריאה, לההדרת כל ספרי רבותינו נשיאנודיון ביחסי אלוקים והאדם, כמו גם ספרים רבים אחריםמדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, ספרי הקבלה של אביו וכן ספרי נגלה וחסידות של חסידים מכל הדורות. להרחבה ראה פורטל [[ספרות חב"ד]] {{פורטל|צבע=#CCCCFF|פורטל=ימי חב"ד|תוכן=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|100px|שמאל|פורטל:ימי חב"ד]]לוח השנה החב"די עשיר בתאריכים אשר התווספו אחד לאחד במשך שנות ההסטוריה החב"דית. מהם חגים וימים-טובים של ממשמהות התורה, כמו [[חג הגאולה|ימי הגאולה]] של [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] ממאסרםמהות המצוות, בהם אין אומרים תחנוןמהי נשמה, מהם ימי-סגולה מיוחדים כמו ימי ההולדת וימי ההסתלקות של רבותינו נשיאנומדוע היא ירדה לעולם, ורבים אחרים הקשורים למשפחת בית הרב ולמאורעות שאירעו במהו [[ליובאוויטשיהודי]] ובשאר בירות חב"ד במשך השניםועוד. ישנם תאריכים שנודעו עם התרחשותם, ועברו בטבעיות במסורת הדורות, אך רבים היו נסתרים במשך שנים רבות, ונתגלו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם]] שהרבה לתאר ולספר בשיחותיו, אגרותיו ורשימותיו את דברי ימי ספרות חב"ד. חסידות בת כוללת מאות שנים אשר כל פרט מאירועיה השמימיים והמיוחדים נשמר ונמסר בדייקנות מדור לדור – הניבה לוח שנה עשיר ופורה כל-כך. ציון הימים החב"דיים כמו גם המודעות אליהם תלויה בסדר גודל חשיבותם וברובם גם בתוכנם. ישנם ימים שההתייחסות אליהם בתורת חב"ד היא רחבה כמו [[י"ט כסלו]] שנקרא "[[ראש השנה לחסידות]]", ישנם שנאמרו בהם [[מאמר|מאמרי]] חסידות מיוחדים, ישנם שנתבארו [[שיחה|בשיחות]], וכאלו שידועים עליהם רק המאורעות עצמם, [[התוועדות|וההתוועדויות]] בהם היא נחלתם רבות של החסידים בלבד. וגם בהם ישנם המפורסמים יותרספרים, וכאלו שרק עוברים מפה לאוזןהעוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.