326
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
את מנהיגה הנוכחי של החסידות מנהיג כיום הוא רבי [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטשאדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסון]]), השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד.
ה[[אמונה]] ו"[[חכמה בינה ודעת]]"שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בהקב"ה הדרך האמתית והנכונה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]]העבודה, יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] ועל אף שהיא מתממשת רק על ידי הבנה שכלית, {{הערת שוליים|ה' אדר תש"כ, שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש, לשאלות סטודנטים, ולא די באמונה מופשטת כדי להניע את כל כוחות הנפש לאורך זמן אלא צריך את שתיהן יחדיו}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערת שוליים|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה הקדמה של האדם על מחשבותיוהשכלה, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמייםהרי השכלה לבדה ולכשעצמה אינה מטרה.
[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; [[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזני]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ראה ב[[שלשלת היחס בספר [[יום יום]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר [[ליאזנא]] ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].
===עם עלותו של הרבי לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כ"ק אדמוח י"ר ===ד}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי על כל יהודי{{ערך מורחבהערה|ערך=וגם על כאלה שאינם יהודים במסגרת המבצעים [[שבע מצוות בני נח]], [אדמו"ר שליט"א[יום החינוך בארצות הברית]], [[רגע של שתיקה]]ועוד}}לקיים את מצוות התורה וללמוד בה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. תקנותיו והוראותיו בנושאים אלו הפכו ל'מבצעים' של ממש, מה שהקנה לעשרת המבצעים המרכזים המרכזיים עליהם הכריז את השם [[עשרת המבצעים]]{{הערה|[[מבצע תפילין]], [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[רבימבצע צדקה]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ, [[ליובאוויטשמבצע בית מלא ספרים]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיאמבצע נרות שבת קודש]] השביעי ב, [[תנועת חב"דמבצע כשרות האכילה והשתיה]] ומנהיג , [[רוחנימבצע טהרת המשפחה]] לעולם כולו ול, [[יהודיםמבצע חינוך]] בפרט. נולד בו[[ניקולייבמבצע אהבת ישראל]] ביום }} לצד עוד תקנות רבות נוספות{{הערה|[[י"א ניסן תרס"במסיבות שבת]] (18 באפריל 1902) לאביו ה• [[מקובלמבצע שופר]] ר' , [[לוי יצחק שניאורסוןמבצע לולב]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנהמבצע חנוכה]]. ביום , [[ג' תמוז תשנ"דמבצע פורים]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסידמבצע מצה]]י , [[חבתהלוכת ל"דג בעומר]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיחמבצע עשרת הדברות|מבצע עשרת הדברות]]. זאת גם על פי דברי , [[רש"ימבצע אות בספר התורה]] בסוף , [[ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח{{הערה|פרק יתורה לחיילי צה"ב פסוק י"ב.}}ל]], [[מבצע הקהל]], "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה"[[קבלת פני משיח צדקנו]], כלומר[[מבצע יום הולדת]], ש[[מלך המשיחמבצע הקהלת קהילות]] ו[[מבצע הדפסת התניא]] . ראו תקנות והוראות רבות [[נכסה וחוזר ונגלהתבנית:תקנות הרבי|כאן]]}}, כשבראשם [[תקנת לימוד הרמב"ם]], שהתפשטה בימינו גם מחוץ לחסידות חב"ד בזרמים וחוגים נוספים.
==תורת חסידות חבביום [[ג' תמוז תשנ"ד=={{ערך מורחב|ערך=]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[תורת חסידות חב"ד]]}}תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ברבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[תורת הקבלהרש"י]] בסוף ספר דניאל על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה הפסוק המדבר על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימתמלך המשיח{{הערה|פרק י"ב פסוק י"ב. מסיבה זו}}, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חבאשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[חכמה בינה דעתנכסה וחוזר ונגלה]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד".
בעיירה המוסדות הראשיים בישראל הם [[ליובאוויטשבית דין רבני חב"ד]] התקיימה מרכז תנועת - המוסד הרבני והסמכותי העליון, [[אגודת חסידי חב"ד מתקופת בישראל]] - הארגון הראשי וארגון העל של המוסדות, [[אדמוצעירי אגודת חב"ר האמצעיד]] שקבע בו את מושבו- הזרוע הביצועית של התנועה המופקדת גם על השלוחים בישראל, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו[[כולל חב"ר הצמח צדק; אדמוד]] - ארגון חסד, [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] - רשת גנים ותלמודי תורה, [[תומכי תמימים]] - רשת הישיבות, ארגון נשי ובנות חב"ר המהרד, בתי ספר יסודיים "ש; ואדמובית רבקה"ר הרש, מכללת "בית רבקה"ב[[כפר חב"ד ב']], סניף מרכזי של [[צבאות השם#התנועה בישראל|צבאות השם]] וכן סניף מרכזי של [[הוצאת ספרים קה"ת]].
בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת ===מאמר חסידות==={{ערך מורחב|ערך=[[מאמר]]}}[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר [[חסידות]]''' הינו דברי [[תרע"ותורה]] המכונים '''דא"ח''' (1915'''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים)- שנאמר או נכתב על ידי רבי, כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטשהמבאר עניין בחסידות ובפנמיות התורה שיסודו בקבלה, החליט הרבי הרש"תוך הפקת לקחים ב לעזוב את ליובאוויטש[[עבודת השם]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שניםבשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם.
כיום מרכזה ===התוועדות חסידית==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[התוועדות חסידית]], [[משפיע]]}}'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעגה של חסידות [[חסידי חב"ד הוא ]] להתכנסות של חסידים, בה נהוג להרים כוסית '[[770 | סעוון סעוונטילחיים]] - מרכז ' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"|ניגונים חסידיים]], לספר [[סיפורי חסידים]] על מנת לעורר ולהתחזק על ידם בענייני [[770עבודת השם]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת לרוב נערכת ההתוועדות עם [[קראון הייטסמשפיע]] שבברוקלין, ניו יורקהמעורר ומחזק את המשתתפים לשפר את הנהגותיהם.
את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל===ניגוני חב"סמלד==={{תיבת משתמש|טקסט={{כתב גדול|לערכים מורחבים נוספים בנושא משפחות נשיאי חב" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה ד, ראו את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', [[פורטל:ניגוני חב"שבע מאות שבעיםד|פורטל ניגוני חב", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'. ד]]}}|מסגרת=#000000|רקע=#33bbbb
הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש|רקע תמונה=#33bbbb|תמונה=אייקון ניגוני חבד.png|גודל תמונה=50px|קישור=פורטל:ניגוני חב"770" בגימטריא ד}}{{ערך מורחב|ערך=ניגוני חב"ד}}לנגינה משמעות רבה במשנת החסידות. [[פרצתהרבי הריי"צ]]", ושבאף הביא אימרה בשם [[השגחה פרטיתרבי שניאור זלמן מליאדי]] הבניין נקרא בפי כל בשם כי ""הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"770{{הערה|ספר השיחות ה'תש" בלשון-הקודש באידית ובאנגליתט עמ' 278}}, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. בוכן בשם [[קונטרס בית רבינו שבבבלהצמח צדק]] גילה הרבי על בסיס מאמר הגמרא כי המספר 770 בגימטריא "[[בית משיח]]" והודיע כי כשירד כל האומר שמועה - כאילו בעל השמועה עומד כנגדו"{{מקור}}, אך מי שמנגן ניגון - הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו ממש{{הערה|'[[בית המקדש השלישילשמע אוזן]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב ' מדור אדמו"770ר הריי" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושליםצ אות כו.}}.
===לדאוג לכל העם==='''ייחודה של תנועת ישנם מאות ניגונים הנחשבים והמיוחסים לחסידות חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיההמתחלקים לשלושה סוגים: [[ניגון מכוון]], אלא לדאוג לכל מחסורו ניגון שהוא פרי חיבורו של יהודיה[[רבי]] או [[אדמו"ר]] שכל 'תנועה' בו רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים; [[ניגון מיוחס]], באשר ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא"ממולא" בתוכן ומחזיק בתוכו תמצית פנימית, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצהבבטאו רגש נפשי נשגב ו[[ניגון שוטה]], לכל מקוםניגון שהוא כמו 'הדס שוטה'שאינו אומר ואינו מרמז דבר, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות ב[[עבודת השם]] וכיוצא בו. הניגונים מיועדים לשירה בעיקר בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] (בציבור) ובעת ה[[עבודת התפילה|תפילה באריכות]] (המכונה 'בעבודה', על ידי המתפלל ובטון חרישי), ותורמים בשתיהן להתעלות הרוחנית, כשכל ניגון תואם את המגמה הנפשית של המנגן: דבקות, התעלות ועבודה עצמית.
מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו===תקנות ושיעורי לימוד==={| class="infobox"ר שליטstyle="א]]width:25%; border: 1px solid #339999; background-color: #cceeee; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה2em; color: black; float: left; text-align: center; font-size: 85%; clear:right;"[[בתי חב|- style="ד]]background:lightblue;". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא ! style="כבשbackground-color: #339999;" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של | <font size=4>[[תקנות הרבי.]]</font>
כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא |-|- style="background:lightblue;"! style="background-color: #33cccc;" | <font size=2>תקנות לימוד</font>|-| [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] · [[ספר התניא#לימודו|לימוד פרק תניא לפני התפילה]] · [[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] · [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] · [[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] · [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] · [[סיומי מסכת בתשעת הימים]] · [[כתיבת חידושי תורה]] · [[תהלוכה]] |-|}{{ערכים מורחבים|ערכים=[[חת"ת]], [[שיעורים יומיים]], [[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}לחסידו חב"דסדרי לימוד יומיים קבועים. [[הרבי הריי"צ]]". נכון לשנת ייסד את תקנת ה[[תשחת"עת]] פזורים כ-5000 לימוד יומי של שיעור חומש לפי היום בשבוע בפרשת השבוע{{הערה|לדוגמא: ביום ראשון בשבוע שקוראים בו את [[שלוחיםפרשת בראשית]] ברחבי העולם, לומדים את עליית ראשון שבפרשת בראשית. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם}} [[תהלים]] על פי חלוקה לימות החודש, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעברושיעור [[תניא]] על פי חלוקה של כל חלקיו למשך שנה.
עבור ילדי ישראל הקים בשנת [[תש"ג]] ליקט [[הרבי]] בהוראת הרבי הריי"צ פתגמים וסיפורים שונים מתוך שיחות הרבי את תנועת הנוער הריי"צ ומנהגי חב"ד שונים לתוך ספר בשם [[צבאות השםהיום יום]]ופירוט שיעורי החת" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכםת של כל יום, וזאת דווקא על ידי החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורהמנת שילמדו בו בכל יום בשנת תש"ג. בין חסידי חב"ד נהוג עד היום לקרוא לפני התפילה את הקטע המתאים לתאריך כפי שנכתב ביום יום.
הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות כמו כן ישנם שיעורים בהתאם לתקופה בשנה: לימוד דף מ[[מסכת סוטה]] בכל יום מימי [[ספירת העומר]], [[לימוד עניני בית הבחירה]] ב[[שליחות | שלוחיבין המצרים]] הרבי, בעולם גדל הארגון לימוד בכל שבוע את המאמרים מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום[[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] השייכים לשבוע זה, [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]], לערוך [[סיומי מסכת בתשעת הימים]], על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפסועוד.
על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, כתב ==ראו גם==*[[הרביקונטרס ענינה של תורת החסידות]] את "*[[היום יוםקונטרס תורת החסידות]]" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.
הרבי הנהיג את לימוד ==לקריאה נוספת==* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', סדרת ספרים על [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועל שבעת נשיאי חב"ד;תולדות חב"ד* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30476 תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30493 תולדות חב"ד בארץ הקודש] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30475 תולדות חב"ד בארצות הברית] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 2010* הרב שלום דובער לוין, "'''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]'''", [[רמבהוצאת ספרים קה"ם (תקנה)ת|הרמבהוצאת קה"ת]], ברוקלין נ.י., 2011* הרב [[רפאל נחמן הכהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - על העיר ליובאוויטש, ישיבת תומכי תמימים ותלמידיה, כפר חב"ד, תשמ"ב* הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], "'''[[קיצור תולדות חב"ד]]'''", כפר חב"ד, תשס"ד;תורת חסידות חב"ם היומיד:*הרב [[יואל כהן]], '''מחשבת החסידות''' - נושאים בתורת החסידות, ספריית אשל, כפר חב" (פרק או שלושה פרקים ליום)ד, כרך א'{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/31639 מחשבת החסידות] {{PDF}}.}} 2001, כרך ב' 2004*הרב יואל כהן, '''שיעורים בתורת חב"ד''', כרכים א-ב, תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד: תשס"ח
←לקריאה נוספת
{{מפנה|חב"ד|[[ספירות]] [[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]|חב"ד (ספירות)}}
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי]], "אדמו"ר הזקן", מייסד חסידות חב"ד]][[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש, מקום מגורי ארבעה מנשיאי חב"ד במשך כמאה ועשר שנים, שעל שמה נקראת החסידות עד היום]][[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של ציור המתאר את נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]'''חסידות חב"דליובאוויטש''' ([[חכמהראשי תיבות]] [["חכמה, בינה]] [[דעת]]ודעת") הוקמה היא חצר חסידית שנוסדה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי בידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי בשנת ה'[[חסידתקל"ב]]י חב"ד '''(1771){{הערה|על פי [[אדמו"ר הזקןשלשלת היחס]]}}. בשנת ה''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניאתקע"ג]] וה(1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוךדובער שניאורי]]''', או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם|לעובדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.
כיום מונה חסידות חב"ד עשרות כעשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות קהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשותבארץ ובעולם, וארבעת ולמעלה מארבעת אלפים וחמש מאות [[שליחשליחות|שלוחיםשלוחי הרבי]] ברחבי העולם.חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.
==ייסוד חסידות חב"ד==
מיסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנאליאזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].
אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. , הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.
לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.
==מהות שיטת חב"ד==
{{להשלים}}
===ה[[אמונה]] ו"[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]"===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}
שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בהקב"ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית, {{הערת שוליים|ה' אדר תש"כ, [http://he.chabad.org/391627 שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש], לשאלות סטודנטים, "לא די ברגש בלבד, לא באמונה כשלעצמה ולא בהבנה בלבד, שכן, אז חסירה השלימות. חייבת להיות התכללות של כל הדברים"}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערת שוליים|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים.
חב"ד מדגישה את הצורך ב"[[התבוננות]]" שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ה[[התבוננות]] בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של ה' על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב.
תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד".
===מקום הרבי בחסידות===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[רבי]], [[נשיא הדור]]}}
בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"ד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|1={{ציטוט|תוכן=כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד היתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"|מקור=משיחת הרבי מייד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] תשי"א, באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב]}}}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמדי [[המגיד ממזריטש]], שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהיטוו המגיד ו[[הבעל שם טוב]] כשבראשם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את השם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&pgnum=51 עמוד כ"ד] {{הב}}}}. גם מסופר כי רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש מאדמו"ר הזקן רשות להתיישב בתחום פעילותו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שניתן לו על ידי שאר תלמדי המגיד ממזריטש כשבראשם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]{{מקור}}}}, ורבי שניאור זלמן הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה מקרלין הסכים לקבל את שני התנאים הראשונים, אך להתנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" - לא הסכים{{הערה|[[בית רבי]] חלק א' פרק כ"ה עמוד 128. וראו איגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי אברהם מקאליסק בנושא הזה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] איגרת נ"ה}}.
חילוקי דעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] (שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד) השתדכו עם נשיאי חב"ד.
עם זאת, גם לפי שיטת חסידות חב"ד הצדיקים הם הראש והמוח של ההמון, וההמון יונק מהם את כוחו הרוחני ואף הגשמי ודבק ומתקשר דרכם לאלוקות, כלשונו של רבי שניאור זלמן:
{{ציטוט| תוכן="בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בבחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ... יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים, ראשי בני ישראל שבדורם... על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש ורוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה"|מקור=[[ספר התניא]] פרק ב}}
בעקבות רעיון זה, ה[[רבי]] תופס מקום מרכזי בקהילת חסידות חב"ד{{הערה|1=[http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הרבי - הציר המרכזי בחסידות]}}, וכל חסיד שואף להיות 'קשור' אליו, מה שמכונה [[התקשרות]], שעיקרה הוא על ידי לימוד תורת הרבי ומילוי אחר הוראותיו. כך גם רבים מהחסידים נהגו שלא לעשות צעד משמעותי בחייהם בלי לשאול את עצתו ולקבל את ברכתו של הרבי שבדורם.
===דרכי עבודת השם===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[עבודת השם]], [[עבודה והשכלה]], [[מוח שליט על הלב]], [[ביטול]], [[אתכפיא]], [[אתהפכא]], [[פנימי]], [[חיצון]]}}
{{להשלים}}
בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
* '''עבודה''' - כינוי לעבודת התפילה וההתבוננות בתפילה באחדות ה' ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים עובדים.
* '''השכלה''' - לימוד והעמקה בתורת החסידות והחקירה האלוקית בתוך מאמרי ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים משכילים.
בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד מדגישה את הצורך ב"הוא [[התבוננותמוח שליט על הלב]]" שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, שמשמעותו הוא מצב בו ה[[התבוננותשכל]] בגדולת שולט על ה' אמורה להוליד בלב [[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם רגשות של אהבת , שכן ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר [[מוח]] הואמקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א. התבוננות בהשגחתו הפרטית של אלוהים על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב}}.
==ספרות חב"ד==
{{ערך מורחבתיבת משתמש|ערךטקסט={{כתב גדול|לערכים מורחבים נוספים בנושא הספרות החב"דית, ראו את [[פורטל:ספרות חב''"ד|פורטל ספרות חב''"ד]]}}|מסגרת=#000000|רקע=#33bbbb |רקע תמונה=#33bbbb|תמונה=אייקון ספרות חבד.png|גודל תמונה=50px|קישור=פורטל:ספרות חב"ד}}{{להשלים}}
לצורך הסבר שיטת חב"ד, כתב מייסד חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]], את ספר ה[[תניא]], {{הערת שוליים|אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסאת}}, חשב כתורה שבכתב של [[תורת החסידות]], ועל בסיסו אמרו [[אדמו"רי חב"ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי אלוהים והאדם, מדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יהודי]] ועוד. ספרות חב"ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.
==אדמו"רי חב"ד==
{{ערך מורחבתיבת משתמש|ערךטקסט={{כתב גדול|לערכים מורחבים נוספים בנושא הספרות החב"דית, ראו את [[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]}}|מסגרת=#000000|רקע=#33bbbb |רקע תמונה=#33bbbb|תמונה=אייקון נשיאי חבד.png|גודל תמונה=50px|קישור=פורטל:נשיאי חב"ד}}
===אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}
===אדמו"ר האמצעי===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר [[הסתלקות]]ו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי ל[[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] וול[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]]. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[ליובאויטש]]. , ו[[הסתלקות|הסתלק ]] ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו ו{{מונחון|מנוחתו כבוד בעיר |קברו}} ב[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] שבעיר ניעז'ין. אדמו"ר האמצעי ייסד קהילה חב"דית ב[[חברון]] בשנת ה'[[תר"ה]] (1845) בראשות חתנו ר' [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב סלונים]] ובתו [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]], שנתמכה מתרומות החסידים ברוסיה.
===אדמו"ר הצמח צדק===[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ציור תוארו של הרבי הצמח צדק]]
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוא נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד בליובאוויטש ב[[ליובאוויטשאוהל הצמח צדק והרבי מהר"ש]]. במשך השנים פעל הצמח צדק להצלת ילדים מ[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר"ג|נלחם על החינוך הטהור של ילדי ישראל]]{{הערה|ראה על כך בהרחבה ב[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]}}, ייסד את עיירה [[שצעדרין]] והושיב בה כשלוש מאות חסידים, והיה ידוע כמתיר עגונות שנשלחו אליו לליובאוויטש על מנת שיתיר אותם מעגינותם{{הערה|ראו סיפורים על כך גליונות "[[האח]]" גליון 31 ואילך, "[[רשימות]]" [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2967322 חוברת קפ"ז]}}. אמרה ידועה שלו היא [[חשוב טוב יהיה טוב]], המבטאת את השפעתה הגדולה של המחשבה אפילו על המעשה{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תרפ"ז]]עמוד רלו, ועוד}}. ===אדמו"ר הרבי המהר"ש===[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו של הרבי הרש"ב]][[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|אחת מתמונותיו של הרבי הריי"צ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - ה[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבערהסתלקות|הסתלק]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. , ו{{מונחון|מנוחתו כבוד |קברו}} בליובאוויטש לצד אביו הצמח צדק ב[[ליובאוויטשאוהל הצמח צדק והרבי מהר"ש]], ליד ציון אביו . הרבי המהר"ש {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם השיטה [[אדמו"ר הצמח צדקלכתחילה אריבער]](= מראש לדלג על בעיות). ===אדמו"ר הרבי הרש"ב===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
רבי שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} בעיר [[רוסטוב]]. הרבי הרש"ב ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. , ייסד את השיטה החב"דית לבניין [[הסתלקמקווה]] ביום - [[ב' ניסן תרמקווה חב"פד|בור על גבי בור]] ומנוחתו כבוד בעיר , ופעל נמרצות בתחומים רבים נוספים, כמו ייסוד [[רוסטובאגודת ישראל]](שלבסוף פרש ממנה עוד לפני שהוקמה), ועוד. ===אדמו"ר הרבי הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"ץ]]}}
[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרבי הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. מ[[ברית המועצות]] עבר הרבי הריי"צ ללטביה ולאחר מכן עבר ל[[פולין]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עזב את פולין וחזר ללטביה, משם נסע ל[[ארצות הברית]] וקבע את מרכז החסידות בבניין [[770]] בשכונת [[קראון הייטס]] שברובע [[ברוקלין]] בעיר [[ניו יורק]]. בארצות הברית פעל הרבי הריי"צ לבנייה מחודשת של היהדות בכלל וחסידות חב"ד בפרט, תוך שהוא נאבק עם הנשירה והתבוללות בקרב היהודים שהיגרו מאירופה לארצות הברית. לצורך זה הקים הרבי הריי"צ באותה תקופה מוסדות רבים, ביניהם [[ישיבות תומכי תמימים]] רבות וביניהם [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]], [[הסתלקהמרכז לענייני חינוך]] ב, [[יום השבתהוצאת הספרים קה"ת]], [[מחנה ישראל]] ועוד. [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלק]] ב[[י' שבט תש"י]] (שחל בשבת) ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]. ===האדמו"ר נשיא דורנו===[[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] ב[[יחידות לגבירים]] התומכים ב[[שליחות|מפעל השליחות]] וב[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים|מוסדות המשתייכים לחסידות חב"ד]] ברחבי העולם במסגרת ה[[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]]]{{ערך מורחב|ערך=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]}}[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (מכונה "הרבי מליובאוויטש" או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]].
===אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד===
לערכים מורחבים בנושא משפחות נשיאי חב"ד, ראו את [[פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי]]}}
==מאפייני חסידות חב"ד==
{{להשלים}}
=== השלוחים ובתי חב"ד===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[שליחות]], [[בית חב"ד]]}}
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית]]
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי בהפעל בתי ספר המעניקים חינוך יהודי, בתי כנסת, שיעורי תורה וחסידות, מקוואות ושאר שירותי קהילה גשמיים ורוחניים. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ-5000 שלוחים.
===מרכז התנועה===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ליובאוויטש]], [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]}}
[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]
בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.
בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש, כשסך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.
כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא 770 (סעוון סעוונטי) - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]].
===מוסדות החסידות===
לחסידות חב"ד אלפי מוסדות ברחבי העולם. הארגון הראשי הוא [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]י. ה[[מרכז לענייני חינוך]] הוא הגוף העליון הממונה על השלוחים. הוצאת ספרים [[קה"ת]] היא הוצאת הספרים הרשמית של החסידות (קיימות גם הוצאות פרטיות נוספות רבות). שמה של רשת ישיבות חב"ד היא "[[תומכי תמימים]] ליובאוויטש". לחסידות חב"ד תנועת נוער בשם [[צבאות השם]], ארגון [[מחנה ישראל]], [[נשי ובנות חב"ד]] ומוסד "בית רבקה" -רשת בתי ספר לבנות.
==מנהגים אופייניים==
לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:
*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון. *חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא). *[[נשיאי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, [[תהילים]] - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צ.
==ראו גם=סדרת אדמו"רי חב"ד ויהדות העולם===*[[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי ויהדות רוסיה, ועד השלוחים למדינות חבר העמים, תשס"ו*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה''', 'היכל מנחם', תשס"ח*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות רומניה''', תשע"ג *הנ"ל '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', מרכז חב"ד ליובאוויטש אוסטריה, תשע"ד*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''', בית ליובאוויטש פריז, תשע"ו*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גאורגיה''', [[קונטרס ענינה של תורת החסידותמכון הספר]]-תפארת רפאל, תשע"ו*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, תשע"ו
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות|חב"ד]]''''טקסט נטוי''
[[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]''
