36,983
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשימה הכבירה, לגלות לעם ישראל ולעולם כולו את האור הגדול של פנימיות התורה, הופקדה על ידי בורא העולם בידיו של מורנו [[הבעל שם טוב]], הנשיא הראשון של החסידות הכללית. הוא היה מקור ההשראה והכתובת הבלעדית לכל יהודי שרצה להצטרף לדרך מופלאה זו בעבודת ה'. את מקומו מילא לאחר הסתלקותו תלמידו הגדול [[המגיד ממעזריטש]], אשר צעיר תלמידיו - [[אדמו"ר הזקן]] - קם והיה לנשיא הראשון של שיטת [[חסידות חב"ד]] – חוליה ראשונה בשושלת שהאירה את העולם במשך שבעה דורות, עד לנשיא דורנו השביעי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] לאריכות ימים ושנים טובות. ה[[רבי]] הוא ראשה ולבה של החסידות, מקום מושבו של הרבי הוא מרכז החסידות, עיסוקו של הרבי הוא עסקה של החסידות ושל כל אחד מהחסידים. בכל מושבות פזוריהם נשואות לבותיהם של החסידים אל מרכז החסידות, מקום מושבו של הרבי. ואף שם סובב הולך הכל סביב הליכות בית הרב. סביב אלה נשזרה ההסטוריה החב"דית מדור לדור. בחסידות הכללית מתבטאת כל עבודת החסיד באמונה ו[[התקשרות]] לרבי, חסידות חב"ד התובעת עבודה אישית פנימית, דורשת את אותה פנימיות גם ביחס להתקשרות לרבי, זאת כמובן בנוסף לאמונה הלוהטת והביטול הבלתי מתפשר. כך שבנוסף לדמותו הרוחנית הקורנת, עצותיו, הדרכותיו, ברכותיו והמופתים שנפעלים על-ידו, הרי בחסידות חב"ד מתוסף מרכיב מרכזי באישיותו של הרבי: מקור בלתי נדלה של התגלות פנימיות התורה, על ידי אמירת וכתיבת [[מאמר|מאמרי]] [[דא"ח]]. וההתקשרות אליו נעשית באמצעות לימוד תורתו. ענינו העיקרי של נשיא החסידות הוא חיזוק החסידות ומוסדותיה והדרכת החסידים, וכן בהרחבתה והפצתה לכל חוגי היהדות. בנוסף לכך, בתור נשיא כלל-ישראל, עומד הנשיא בפרץ בעת הצורך גם על עניני היהדות בכלל, לימוד התורה וקיום המצוות והחינוך הכשר.{{להשלים}}
ערך יסודי מדי בשביל העתקה שכזו
כיום מונה חסידות חב"ד רבבות חסידים בעשרות [[האוכלוסייה החב"דית|קהילות]] בארץ ובעולם, ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות|שלוחי הרבי]] ברחבי העולם.
מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא רבי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסון]] שליט"א, השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד.
==ייסוד חסידות חב"ד==
==אדמו"רי חב"ד==
{{ערך מורחב|פורטל: נשיאי חב"ד}}
===אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}
רבי שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ראה ב[[שלשלת היחס]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר ליאזנא ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[שליחות]], [[בית חב"ד]]}}
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית]]
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי בהפעל בתי ספר המעניקים חינוך יהודי, בתי כנסת, שיעורי תורה וחסידות, מקוואות ושאר שירותי קהילה גשמיים ורוחניים. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה למעלה מכ-5000 שלוחים.
===מרכז התנועה===
