שינויים

במכתב{{הערה|באגרות קודש חלק ח' (תשי"ד) לאיש אנונימי}} לאדם שהתחיל ללמוד קבלה, מסתייג הרבי מלימוד הספר, בטענה ש"בנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם"{{הערה|1=ראה מאמר בענין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&hilite=85cacae0-fd82-45f0-b495-b157169beaea&st=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=1304 דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים]}}. כמו כן [[הרבי]] מציין ספר זה רק בשם ספר שדי חמד שמביא את דבריו, וכותב כי אין הספר תחת ידו לעיין בו{{הערה|1= [‏‎[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/504&search=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אג"ק מהרבי] וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.}}. כמו כן, פעם ציינו מניחי השיחה [[הנחה|המניחים]] שהעלו על הכתב את שיחתו של [[הרבי]] לספר חמדת ימים, כמקור למנהג להרבות בצדקה בחנוכה ש[[ילדי ישראל]] יתנו [[צדקה]] ב[[חנוכה]], והרבי ציווה לחפש ב[[הגהה|הגהתו]] מחק את איזכור הספר, והחליף ל"כן מובא מנהג" מבלי ציון מקור אחר{{מקור}}הערה|ליקוט מענות קודש - חנוכה, ע' 13 (ראה צילום כתב יד קדשו של הרבי בתמונה שבערך).}}.

הרב [[יהודה לייב גרונר]] העיד אשר פעם שאל את הרבי, האם לציין לספר זה במנהגים שלא נמצא להם מקור במקומות אחרים. וענה הרבי, אשר מכיון שאודות מחבר ספר זה ישנן הרבה תרעומות אם הוא בר סמכא ולמי הי' היה שייך, וכמה גדולי ישראל התרחקו ממנו, לכן לא כדאי לציין אליו. ואף אין כדאי להביט בו{{הערה|1=[[הערות וביאורים]] [http://haoros.com/archive/?kovetz=839&cat=11&haoro=0 גליון תתלט].}}

בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו קיימות שבע מהדורות שונות של ספר חמדת ימים. הרב מונדשיין מצייין במאמרו{{הערה|היכל הבעש"ט גליון ז'}} כי בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו כלולות כלולים רק ספרים תורניים, שלא כספרייתו של אדמו"ר הריי"צ שנועדה לציבור הרחב ומשום כך באו בה גם ספרים שאינם על טהרת הקודש.