שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
[[תמונה:חשנז.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז"ק''', [[תרס"א]]-[[תשמ"ו]]), היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ששימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ונאסר פעמים על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות. לאחר עלייתו לארץ התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] והיה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.
==תולדות חיים==
בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית.
בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד בחיידר ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]. יחד עמו למד גם אחיו אפרים.
===מזכירו של אדמו"ר הריי"צ===
בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בתרע"ז נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה.
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]] שלח כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] להודיע כי הוא מבקש מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם לרוסטוב, שם הוקמה הישיבה מחדש.
קירוב נדיר במיוחד זכה ר' חיים זלמן כאשר כבר בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שעה שהתגורר בלנינגרד. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן שהיה איש סוד במהותו, מעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו"ר הריי"צ.
כשבאו לאסור את [[אדמו"ר הריי"צ]] בט"ו בסיון תרפ"ז, לא היה ר' חיים זלמן באיזור, שכן ימים אחדים קודם לכן בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט״ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר ארע המאסר.
חיש מהר נקרא ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב מיידית ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד.
על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות.
למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים.
ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו. ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית.
לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות בסיבירב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]].
===ניסיון בריחה ===
בשנת תש"א, לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה.
בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], שמשו חשובי החסידים ובתוכם ר' חיים זלמן, לימדו את צעירי הצאן [[נגלה ]] וחסידות.
בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות.
לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש.
יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר ]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. השוטר ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה "לכבול" אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום.
הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים.
לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: "לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר".
ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.
===שחרורו===
*אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]
*בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו, מרת דבורה פייגא, (וורה) אשת הרב [[שמואל משה בורושנסקי]]
*בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:נחלת אישים בצ'רנוביץ']][[קטגוריה:אישים בסמרקנד]][[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]][[קטגוריה: אישיםחסידים שנאסרו בברית המועצות]]

תפריט ניווט