שינויים

[[קובץ:חיים עוזר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב '''חיים עוזר גרודזינסקי''' היה מגדולי ה[[תורה]] ב[[ליטא]] בתקופה שקדמה ל[[שואה]], פוסק בולט בכל העולם הגרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב [[יהודישמעון יהודה שקופ]] בתקופתו ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות יחד עם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]] על דמותה של היהדות החרדית הליטאית והחסידית.

== תולדות חייו ==רהרב ''' חיים נולד לאביו רבי דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוזעוזר גרודז'ינסקי''' ([[ט'ין, בה היה ידוע בכינוי אלול]] [[תרכ"העילוי מאיוויהג]] - [[ה' אב]] [[ת". ידידו בוולוז'ין ש]]) היה מגדולי ה[[תורה]] ב[[רבי חיים מבריסקליטא]]. השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של בתקופה שקדמה ל[[רבי ישראל מסלנטשואה]], בתו של רב העיר וילנהפוסק בולט בכל העולם ה[[יהודי]] בתקופתו ונשיא מועצת גדולי התורה. אחרי נישואיו שימש כדיין בעיר וכשלא נבחר לרב עוררו תומכיו סערה, בה השתתפו כל גדולי הדור בדורו וחזקו את ידוכרבה של [[וילנא]].

השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן. שימש כרב הראשי בעיר השפיע רבות יחד עם מנהיגי היהדות בתקופה ההיא ובהם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[וילנאאדמו"ר הריי"צ]]למען כלל ישראל, ובמיוחד יהדות רוסיה.

== קשריו תולדות חיים==[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם הרש[[אדמו"ב והרייר הריי"צ ==]] ו[[החפץ חיים]]]]הרב חיים עוזר נולד לאביו הרב דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה [[רבי חיים מבריסק]]. השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של [[רבי ישראל מסלנט]], בתו של רב העיר וילנא. אחרי נישואיו שימש כדיין בעיר וכשלא נבחר לרב עוררו תומכיו סערה, בה השתתפו כל גדולי הדור בדורו וחזקו את ידו.

השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן. כיהן כרב הראשי בעיר [[וילנא]] והנהיג את עדתו ביד רמה. בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה התרכזו בווילנה הכבושה בידי הרוסים פליטים בני ישיבות, ונעשה מאמץ למצוא להם מקלט בארצות מבטחים. בזמן זה, שהיה השנה האחרונה לחייו, לא חדל ר' חיים עוזר מפעילות ומעסקנותו הציבורית ונותר הדמות הרבנית הדומיננטית בעיר. נפטר בה' אב [[ת"ש]] ונטמן בבית העלמין בוילנא. == קשריו עם אדמו"רי חב"ד == רבי חיים עוזר לא היה מתנגד לחסידותנקט בפעולות נגד ה[[חסידים]], ואף להיפך, הוא היה ידידם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ואחר כך של [[אדמו"ר הריי"צ]] ועבדו יחד בכדי לפעול להחזקת היהדות למרות התנגדותה של הממשלה הרוסית, הוא נטל חלק ב[[אסיפת הרבנים|אסיפת הרבנים עת"ר]] שנערכה בתר"ע שאורגנה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] וגם חתמו חתם עמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורם. יחד איתם היה גם ר' [[יעקב ליפשיץ מקובנא]]<REF>בדורו{{הערה|1=[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש"נ]]</REF>}}. מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיוון]] [[תרצ"ב]] שוחחו ר' [[ברוך בער לייבוביץ']] ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תרצ"ב]], נסע הרבי בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ, להפגש עם רבי חיים עוזר.<REF>{{הערה|[[שלשלת היחס]] עמ' 20.</REF>}}.==ספריו==*'''שו"ת אחיעזר''', כולל שאלות ותשובות, ביאורי סוגיות, הערות והארות בכמה מקצועות בהלכה, בחלקי שולחן ערוך ובענייני קדשים*'''אחיעזר: קובץ אגרות''', בעריכת אהרן סורסקי, [[תש"ל]] (1970).*'''אגרות ר' חיים עוזר''', ליקט, סידר וערך יעקב קוסובסקי-שחור בהגאון ר' שאול, תש"ס (2000). ‬ ‬

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=405&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19 אגרות קודש מהרש"ב ח"חלק ד ' עמ' שד"מ] - האסיפה לקביעת יום השבת לאחד מימי השבתון, בהשתתפות הרש"ב בראשות רבי חיים עוזר.

[[קטגוריה:רבניםרבני ליטא|גר]][[קטגוריה:אחרונים|גרודזינסקי]][[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]