29,768
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קישורים חיצוניים
[[תמונה:בנצי.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים בן ציון רסקין]]
הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין נולד ביום [[ט"ו בסיון]] בשנת [[תרכ"ד]] להרב יהודה לייב ליב ומרת צביה בעיירה דוברובנא שבבילורוסיה למשפחה חסידית שורשית עד [[אדמו"ר הזקן]].
חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]] ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתו. לעתים היה בוכה על כך בדמעות שליש, ולעתים היה מרים בגאון את נס המאבק למען חינוכם הטהור של ילדי ישראל. כיום מאות צאצאיו הולכים בדרך שכה חפץ בה, כאשר רבים מהם משמשים כ[[שלוחים]] בקצוות תבל, ופועלים רבות לחינוכם הטהור והכשר של רבבות ילדים במקומות מושבותיהם.
ר' חיים בן-ציון נפטר ב[[לנינגרד]] ביום שלישי, ז' ב[[חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבורת ישראל ב[[לנינגרד]].
==מקאפוסט לחב"דלליובאוויטש==
בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין סמולנסק ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה.
העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, תושביה נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]].
שבע-עשרה שנה חלפו והאדמו"ר מ[[קאפוסט]] נפטר. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: "אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]]; , [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי; וכן את אופן ואופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. מאז דבק בליובאוויטש ולא עשה דבר גדול או קטן ללא ששאל פיהם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ואחריו בנו וממלא מקומו [[אדמו"ר הריי"צ]].
==חינוך ילדיו על טהרת הקודש==
כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך, ודומה היה שזו הייתה מטרת חייו. אדמו"ר [[הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] כדוגמא ומופתבלנינגרד:
"גר לו יהודי ליד מוסקבה. , בכל יום משכים הוא בשעה ארבע 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר [[תהילים]] תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה? , מבקש הוא [[רחמים]] מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר"...
אדמו"ר הריי"צ לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה.
גם לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא מ[[רוסיה]] והתגורר בלטביה וב[[פולין]], המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר.
בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ביחידות ב[[יחידות]] לשנן בעל פה את כל ה[[משניות]] שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'.
באחד ממכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו משנת [[תרפ"ג]], כותב לו על החשיבות ב[[מחשבה]] אודות הנהגת בני ביתו: "מהוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע זכינו לשמוע בקידוש [[שמחת תורה]] (בשנת [[תר"ס]] או [[תרס"א]]): כשם שחובה לאדם להניח [[תפילין]] בכל יום ויום, כן חובת גברא להגביל כל יום ויום שעה קבועה, לחשוב אודות הנהגת ביתו ובית זרעו".
==קישורים חיצוניים==
*[[שבועון בית משיח]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1520 גיליון 474]
*החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו ● ימי חב״ד
. חב"ד און ליין[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100717]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
{{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}}
