שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,623 בתים ,  02:46, 25 באוגוסט 2011
הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשי"ח]], על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש"כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר אצל סבו הרב [[אליעזר קרסיק]] שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.
בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה העם עם הרב [[שניאור זלמן גורליק ]] רבו של [[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת הרבי ה[[רבי]] שבחורים ילכו ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] על מנת לחזקה נשאר שנה נוספת בארץ ולמד שם. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת ה'[[קבוצה]]' חזר שוב, עם קבוצת [[שלוחים]], לישיבת [[תורת אמת ]] ב[[ירושלים]], כשכל הקבוצה זוכה להיכנס יחד ליחידות לרבי ל[[יחידות]] ל[[רבי]] לקראת נסיעתם לשליחותל[[שליחות]], בישיבת [[תורת אמת ]] למד אצל הרב [[אברהם הערש כהן ]] ואצל המשפיע הרב [[שמואל אליעזר הלפרין ]] והיה מזכיר אותם ודברים בשמם, כן השתתף בפעילות החב"דית בירושלים בתקופה ההיא, בשיעורי ב[[שיעורי תניא ]] בישיבות ובישיבת וב[[ישיבת ערב]], פעיליות פעילויות שקרבו הרבה בחורים לרבי ולחבל[[רבי]] ול[[חב]] בתקופה ההיא.
בקיץ [[תשל"ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כעשרה חודשים ב-ח"י אדר ב' ה'תשל"ג. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חידישע חסידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.
לאחר נישואיו בשנת תשל"ג למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה רבו הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. באותה שנה החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגה ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]] הגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ל[[יחידות]] היו ארוכים מאוד, ארגן הרב אשכנזי היה מצד אחד משגיח קפדן שאינו מוותר על מאומה בהנהגה חסידית ובדרכי התמימים, אך מהצד השני כמשגיח רחום בעל לב רגש המזהה מצוקה ומנסה לעזורשיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).
בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]] והגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ליחידות היו ארוכים מאוד, ארגן הרב אשכנזי שיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).
בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה, בשנת תשנ"א החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. .
הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך המשיח, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]], המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר.
 
==המשגיח==
 
תקופת היותו משגיח בישיבה ב[[לוד]] ראויה לפרק בפני עצמו, הוא מסר את עצמו לגמרי לתלמידיו, דרישותיו היו עד הסוף רגיל היה לומר "תמים זה הנחת עצמותו" את זה הוא תבע ועל זה הוא מסר את עצמו כשהוא כורך בזה יחד קירוב גדול ותמיכה, ומצד שני לקיחת אחריות כשהיה צריך, הרב אשכנזי היה ידוע כאחד שלוקח ללב דבר שהשפיע על בריאותו (כמו שמובא לעיל) ואת כל הקורה בישיבה ועם הבחורים הוא היה לוקח אישית לא היה שייך אצלו לפטור בעיה בלי לרדת לעומקה.
 
יומו בישיבה היה מתחיל בשעה שבע בבוקר בחסידות לאחמ"כ בהשגחה בתפילת שחרית, וכשהיו הבחורים נכנסים לשיעור [[נגלה]] בבוקר היה נעמד להתפלל תפילת שחרית חסידית ומלאת רגש. סדר אחד באמצע היום הוא הרשה לעצמו ללכת לביתו, ומיד לאחריו התייצב חזרה ב[[ישיבה]] עד לכיבוי אורות בשעה עשר וחצי בלילה.
 
גם את השבתות היה חי בישיבה, כשבליל שבת בין מנחה לקבלת שבת נהג לתת שיחה לתלמידים בתוכה היה משלב הוראות לתלמידים תוכחות שיצאו מלב כואב ושאר עינינים הנצרכים, עד היום עשרות שנים לאחר מכן תלמידיו זוכרים ומצטטים פנינים מלילות שבת אלו. שהעמידו תלמידים ב''מענטשלעכקייט'' אנושיות ומידות טובות.
מסביב לשולחן השבת בביתו תמיד היו אורחים מתלמידי הישיבה, כשאת הקידוש של יום השבת ילדיו שמעו מרעייתו כי הוא היה בעיצומה של תפילת שבת בעבודה חסידדית מלאת רגש בזא"ל הישיבה, גם הבדלה ברוב הפעמים שמעו בני משפחתו אצל השכנים כי אבא בישיבה עדיין. במוצאי שבת היו באים לביתו הבחורים משיעור ב' בישיבה והוא היה קורא בפניהם מ[[לקוטי דיבורים]] על מנת לעוררם בדרכי החסידות.
 
התמסרותו לתלמידים הייתה בצורה מעוררת התפעלות. הייתה לו קירבה והבנה לנפש הבחורים. תלמידים וביניהם כאלו גם הורים לתלמידים בעצמם מספרים שחבים לו את חייהם החסידיים והרוחניים לשיחות נפש במשרדו או בביתו, הוא אף חיפש דרכים מקורית על מנת לקדם תלמידים ומצא את התחום המיוחד והיחודיות של הבחורים, כך גם את המימון למבצע הלימוד בעל פה של הישיבה היא השיג בעצמו כשהובהר לו מהנהלת הישיבה שאין תקציב וכל זאת על מנת שלא לפגוע במורל של הבחורים, בימי החופש היה אפשר לפגוש אותו כשהוא מסדר את מחסן הישיבה או סוחב שולחנות על מנת להכין לשנה הבאה הוא לא ראה פחיתות כבוד בדברים הקשורים לישיבה, כשהיה צריך לתקן משהו או לסדר ולישיבה לא הייתה אפשרות כספית תיקן ושילם מכספו ולעיתים לא קיבל כלל החזר כספי.
 
התוועדויותיו בישיבה היו לשם דבר שעות ארוכות היה יושב ומבאר מסביר מחדד ומחיה בדרכו האופיינית ובמקוריות רבה את דרכי החסידות, וכשראה לנכון לא חסך את שבט לשונו מביקורת הראויה להאמר. יחודיותו הייתה להראות בחיי היום יום איך חסידות וחסידים ודרכי החסידים מסתכלים על כל דבר ורואים אותו באור אחר אור חי עמוק וחסידי.
 
רבים ממושפעיו המשיכו להיות בקשר איתו בישיבה גדולה, בקבוצה, בשידוכין ואפילו שידוכי הילדים היו מתייעצים איתו על כל צעד. כל מושפע שלו קיבל ממנו את התחושה שהינו האדם היחיד כרגע שמעניין אותו, אפשר היה באמצע הלילה להעיר אותו עם בעיה, מספרת רעייתו שלפעמים לא יכל להירדם בלילה עד שלא ידע שמיצה את כל מה שיכל לעשות וגם אז... מושפעיו ראו בו אבא.
==איש חסד==
7

עריכות

תפריט ניווט