שינויים

בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה העם עם הרב [[שניאור זלמן גורליק ]] רבו של [[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת הרבי ה[[רבי]] שבחורים ילכו ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] על מנת לחזקה נשאר שנה נוספת בארץ ולמד שם. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת ה'[[קבוצה]]' חזר שוב, עם קבוצת [[שלוחים]], לישיבת [[תורת אמת ]] ב[[ירושלים]], כשכל הקבוצה זוכה להיכנס יחד ליחידות לרבי ל[[יחידות]] ל[[רבי]] לקראת נסיעתם לשליחותל[[שליחות]], בישיבת [[תורת אמת ]] למד אצל הרב [[אברהם הערש כהן ]] ואצל המשפיע הרב [[שמואל אליעזר הלפרין ]] והיה מזכיר אותם ודברים בשמם, כן השתתף בפעילות החב"דית בירושלים בתקופה ההיא, בשיעורי ב[[שיעורי תניא ]] בישיבות ובישיבת וב[[ישיבת ערב]], פעיליות פעילויות שקרבו הרבה בחורים לרבי ולחבל[[רבי]] ול[[חב"ד ]] בתקופה ההיא.

בקיץ [[תשל"ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כעשרה חודשים ב-ח"י אדר ב' ה'תשל"ג. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חידישע חסידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.

לאחר נישואיו בשנת תשל"ג למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה רבו הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. באותה שנה החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגה ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]] הגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ל[[יחידות]] היו ארוכים מאוד, ארגן הרב אשכנזי היה מצד אחד משגיח קפדן שאינו מוותר על מאומה בהנהגה חסידית ובדרכי התמימים, אך מהצד השני כמשגיח רחום בעל לב רגש המזהה מצוקה ומנסה לעזורשיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).