חושך

"מעט אור דוחה הרבה חושך" - הדלקה המרכזית של החנוכיה הגדולה באוקראינה, תשע"ה

החושך - היפך האור, מסמל את היפך הקדושה. החושך הינו גם כינוי לשלש קליפות הטמאות ולרע. זמן הגלות מהווה תקופה של חושך, ככתוב: "כי הנה החושך יכסה ארץ".

מהות החושך

ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל במהות החושך, האם הוא רק מצב המתקיים בהעדר אור, או שהוא מהות ובריאה כלשעצמה, וכמאמר: יוצר אור ובורא חושך. הרבי הכריע כדעה השניה, והוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה.

במכת חושך ניתן היה למשש את החושך - "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ".

ההתעסקות עם החושך

בתורת החסידות מבואר, בשונה משיטות אחרות (כשיטת המוסר), שעבודת ה' בתיקון המידות היא לא בהתעסקות ישירה עם החושך - סור מרע, אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - ועשה טוב. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.

הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמא, אדם המוציא את האשפה מביתו, יתכן ויתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמא, בהדלקת נר בחדר חשוך, החושך נעלם מאליו ללא כל מחשבה והתעסקות בו.

ראו גם

• אור
• אור וחושך

קישורים חיצוניים

• למה יש חושך? באתר חב"ד בישראל