10,535
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
בחסידות חב"ד נחשב עשרים ותשעת ימי חודש אלול כחודש בו הם ימים בהם "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית תשובה ותהקרבות לקב- [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[יהודי]] ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת [[י"ה (מה שאין כן חודש תשריג מידות הרחמים]], ובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], בו נמצא המלך בהיכלו)[[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].
בנמשל ===חודש אלול הוא החודש בו המלך - הקב"ה - יוצא לשדה, אשר אז כולם יכולים להקביל את פניו והוא מראה פנים שוחקות לכולם. הרחמים===ב[[ספר המנהגים]] מובא:
בריבוי {{ציטוטון|הוא חודש הרחמים שבו מאירות [[מאמריםשלוש עשרה מדות הרחמים]] . החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, והוא חודש של [[רבותינו נשיאנו]] הם מבארים את המשל הנ"ל ומדייקים בו בכל מילה ואותחשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות}}.
*ביום על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[רתשל"ח אלול תקפ"בד]] - התקיימה למזל טוב שמחת נישואיו של הרה"ק בהמשך ל[[רבי ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)מבצע מזוזה]]שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.
*ביום [[הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' אלול תקל"ז]] בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - הגיע רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] ל[[ארץ הקודש]]בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, בראש קבוצת [[חסידים]] בת שלוש מאות איש והתיישבו לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב[[צפת]]' דר"ח אלול תשמ"ח.}}.
*ביום הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [[י' http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול תקנ"ח]] .}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12- נפתח התיק הפלילי נגד 01.pdf שיחת כ"ף [[רבינו הזקןמנחם אב]] תשל"ד]. הגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.
*ביום ===הפטרת [[י' אלול תרנ"אראש חודש]] ===כשחל ראש- התקיימה חתונתם חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמוהפטורת "ר המהרמחר חודש"ש)]] עם הרב {{הערה|[[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטייןספר המנהגים]].}}.
*ביום ===[[י"א אלול תרל"הניגון ד' בבות]] - התקיימה חתונתם של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] עם [[הרבנית שטרנא שרה]].===
*ביום זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של [[יאדמו"א ר הזקן]] אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול תרצ"ווכו'{{הערה|משיחת [[פורים]] - נפטר הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמותרפ"ר האמצעי)ח]].}}.
*ביום [[יבליובאוויטש היו מנגנים את "ב אלול תרפהניגון הגדול"ט[של רבינו הזקן]] - הגיע רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צלקוטי דיבורים]] לביקור בארצות-הברית, עמ' 204. המונים אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר- ובראשם רבנים והניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[עסקניםיחידות]] - קיבלו את פני כ"ק אדמו"ר הריי"צ עם בואובאריכות).}}.
*ביום ידוע בשם [[יאדמו"ג אלול תרל"ו]] ר הצמח- נפטר הרה"ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאסצדק]] נ"ע חתנו , שאת ניגונו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעיהזקן]] נבעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...{{הערה|ספר השיחות [[תש"עא]] עמ' 85.}}
*ביום [[י"ג ===נישואין===בחודש אלול תרנ"ז]] - התקיימה חתונת כ"ק עושים החופה בכל ימי החודש [[אדמו"ר הריי"צגם במחציתו השניה]] נ"ע עם , כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|[[הרבנית נחמה דינהספר המנהגים]] ע"ה בתו של הרה"ק הרה"צ רעמ' [[אברהם שניאורסון]] מקישינוב נ"ע76. [[הרבי]] שליט"א מרבה להתייחס לתאריך זה בהתועדויותיו ובשיחות קודשות}}.
*ביום בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[י"ד אלול תש"בנישואין]] - הובלה במשך כל החודש, כי חודש ה[[הרבנית חיה מושקא הורנשטייןרחמים]] לורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקהדש. הי"ד}}.
*ביום [[ט"ו על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול תרנ"ז]] - ביום סעודת חתונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם, כב, הודיע אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] על יסוד ישיבת [[חב"ד]] שתקרא בשם "[[תומכי תמימים]]"עמ' שיג-שיד.}}.
*ביום === סליחות ==={{ערך מורחב|סליחות}}ב[[י"ז חודש אלול תק"ג]] - נישאו [[רבי ברוך]] והרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] הוריו של [[אדמו"ר הזקן]] נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.
*ביום מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[י"ז אלול תשמ"חראש השנה]] או בשבוע שלפניו - הניח ודלא כמו שכתוב ב[[הרבי]] את אבן הפינה להרחבת בית המדרש [[770לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.
*ביום סדר הסליחות לקודם [[חראש השנה]] - שהורה [[אדמו"י אלול נחר הריי"תצ]] - נולד הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג [[הבעל שם טובליטא]] - רבי ישראלרייסין זאמוט, לאביו אליעזר ולאמו שרהבשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}.
*ביום ===הנהגת תלמידי ישיבות [[ח"י אלול תצ"דתומכי תמימים]] - נצטווה [[הבעל שם טוב]] להתגלות בעולם והוא בן 36.===
*ביום בשני ימי [[ח"י ראש חודש אלול קה"ת|ראש-החודש]] מסדר ה[[משגיח|מנהל- נולד כ"ק רוחני]] את סדר לימוד ה[[אדמו"ר הזקןחסידות]]בחודש אלול, כי ב[[חודש אלול] ] מוסיפים זמן ללימוד חסידות וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש- רבי שניאור זלמן בורוכוביץ חודש [[פארבריינגען|מתוועדים]] - לאביו ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[רבי ברוךחודש אלול]] ולאמו הרבנית רבקה בותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[ליאזנייראת שמים]] שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.
*ביום במשך [[ח"י חודש אלול תקע"ג]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי- הגיע כ"ק אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[אדמו"ר האמצעיקריאת שמע שעל המיטה]] מ, קודם ה[[קרמנצ'וגשינה]] וקבע מקום מושבו בוקודם [[ליובאוויטשתפילת שחרית]], ותפילה בהתעוררות. ואיש את סדר הנסיעה קיבל כ"ק רעהו יעוררו בתיקון ה[[מידות טובות|מידות]] ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[['תקנות' אדמו"ר הרשהריי"בצ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ראש חודש]] מאביו [[אדמו"ר המהרטבת]] [[תש"שא]]}}.
*ביום אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[י"ט אלול ת"ש]] - נכנס ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[אדמו"ר הרייאגרות-קודש מוהריי"צ]] להתגורר ב-[[770]]. מקום זה נקבע ע"י [[הרבי שליט"א]] (ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]) כ[[גלות]] האחרונה אליה גלתה [[חסידות חב", ד]] עד ביאת [[גואל צדק]], עמ' קלא}}.
*ביום הרבי הורה לתלמידי [[כישיבות תומכי תמימים]], ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך החיים]]{{הערה| ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[דרך החיים]] ל[[אדמו"א אלול תרצר האמצעי]]. אף שכנ"טל, וכלשון [[רבינו הזקן]] בהקדמתו לספר ה[[תניא]] , הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. ([[אגרות- עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע קודש]] [[אדמו"ר הריימה"צמ]], יא, עמ' ת)}}, [[שער התשובה]] ו[[שער התפילה]], [[לקוטי תורה]] ל{{הערת שוליים|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[ריגאתשובה]]. שם נשאר עד }} [[כעטרת ראש]]. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "ד אדר תאורי וישעי"ש]]וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632}}.
*ביום הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[המלך בשדה|המלך נמצא בשדה]] ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[כאני לדודי]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "א אלול ת"ש. וכמבואר בספרי [[קבלה]], [[מוסר]] - התקיימה חנוכת הבית לבניין ו[[770חסידות]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, זאת לאחר שאדמומרבים בחלק השייך לעבודת השי"ר הריית, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"צ נכנס להתגורר בבנין בד הרי מיוחד לזה: [[אגרת-התשובה]] (חלק שלישי מספר ה[[תניא]]), [[דרך החיים]] (לבנו, [[יאדמו"ט אלול ת"שר האמצעי]]) וכו'{{הערה|שם, יט, עמ' תלב}}.
החלפת טקסט – "ליאזני" ב־"ליאזנא"
{{חודש אלול}}
[[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
'''חודש אלול''' הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]].
==מעלת החודש ועניינו=====המלך בשדה===ב{{ערך מורחב|ערך=[[לקוטי תורההמלך בשדה]] ל}}[[אדמו"ר הזקן]] מביא אדמומשל ב[[לקוטי תורה]] הממחיש את אופן התגלותם של [[י"ג מידות הרחמים]] בחודש אלול. וזה לשונו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות [[י"ר הזקן ג מדות הרחמים]], ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[משליום הכיפורים]] למשמעות החודשובין אלול. המשל מספר אך הנה יובן על מלך שיצא לשדה, אשר אז רשאים ויכולים פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל בני העיר מי שרוצה לצאת להקביל את פניו והמלך הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי ב[[אתערותא דלעילא]], ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים]] מתגלים לכל אחד, לא משנה מה שאין כן כאשר מצבו, גם אם הוא נמצא המלך בארמון מלכותוב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניווכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר ב[[אתערותא דלתתא]] וחוזר ב[[תשובה]] לקראת [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].
=='''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''ירמזים בשמו של החודש==
ריבוי [[ראשי תיבות]] הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.
{{ערך מורחב|ערך=[[אני לדודי ודודי לי]]}}
ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:
'''תשובה''': היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב '''ז'''רעך".
שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:
'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערת שוליים|שמות כא, יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על [[ערי מקלט]] ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערת שוליים|בבלי, מכות י, א}} "דברי תורה קולטין".
'''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערת שוליים|שיר השירים ו, ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י".
'''צדקה''': העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות ב[[צדקה]] מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערת שוליים|מגילת אסתר ט, כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים".
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערת שוליים|שמות טו, א}}.
הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
חסידים מוסיפים אף ר"ת בנושא '''אהבת ישראל''': "'''א'''ני '''ל'''ו '''ו'''הוא '''ל'''י".
[[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]]
==הנהגות ומנהגי החודש==
===איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}.
נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.
הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.
===אמירת "לדוד ה' אורי"===
מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}.
ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-[[חודש אלול]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערת שוליים|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}.
אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[שער הכולל]] יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.}}.
===הוספה באמירת תהילים===
מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[תהילים]] לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.
מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}.
נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום.
לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז}}.
===תקיעות===
במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}.
התקיעות דחודש אלול - תשר"ת תש"ת תר"ת{{הערה|ספר המנהגים.}}.
ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערה|[[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.}}.
===בדיקת [[תפילין]] [[פורטלמזוזה|ומזוזות]]===בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול:ימי חב"ד{{ציטוטון|ימי חב"דאנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[תפילין]]ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.
במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר היתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.==ימי חב"ד=====אירועים===*ביום [[כא' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ג אלול תרצר האמצעי]], התחתן.*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - הסתלק רבי [[מאיר שלמה ינובסקימנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].*[[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.*[[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].*[[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].*[[אבי"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ [[נישואין|נשא]] את מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]]. *[[י"דבאלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]] , בתו של [[ניקולייבאדמו"ר המהר"ש]], סבו הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.*[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". בסעודת החתונה של [[הרביאדמו"ר הריי"צ]].*[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.*[[הרבנית חנהי"ז באלול]][[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.*[[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-[[770]].*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה [[חנוכת הבית]] לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]].*[[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אשר אחיו של [[הרבי]], שנרצח ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר אחריו “קדיש” ביום [[קדיש]].*[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה; בכמה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נולד לר' [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ומרת [[התוועדותדבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|התוועדויותדבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזנא]] אף דיבר אודותיו והסביר את משמעות שמותיו “מאיר” ו”שלמה”.
===[[יום הולדת|נולדו]]===*ביום [[כי"ט אלול תקמח באלול]] [[תנ"טח]] - [[אדמו"ר הצמח צדקהבעל שם טוב]] - הנשיא השלישי בשולשת חב"ד, לאביו נולד לר' [[שלום שכנא אליעזר (אביו של הצמח צדקאב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו ומרת שרה. *[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[הרבנית דבורה לאה (ביתו של אדמו"ר הזקן)]], בעיר נולד לרבי [[ליאזניישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ונקרא מנחם מענדל על שם הרהומרת [[רבקה (אם אדמו"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסקהזקן)|רבקה]]פוזנר.
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי)|שניאור זלמן סלונים]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], מנוחתו כבוד בעיר [[תל אביב]].
*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], .
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], .
*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.
== קישורים חיצונים ==
* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות]] אודות חודש אלול ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15450&CategoryID=2421 "מה הטריד את הרבי בעשרת-ימי-תשובה תשל"ח?"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' א'ש"י (ערב שבת פרשת ראה, כ"ט במנחם־אב תשע"ט), [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידותחודשי השנה]][[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|*]]
