29,950
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בחסידות חב"ד נחשב עשרים ותשעת ימי חודש אלול כחודש בו הם ימים בהם "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית - [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[יהודי]] ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת [[י"ג מידות הרחמים]], ובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], [[עשרת ימי תשובה ותהקרבות לקב]] ו[[יום הכיפורים]]. ==מעלת החודש ועניינו=====המלך בשדה==={{ערך מורחב|ערך=[[המלך בשדה]]}}[[אדמו"ה (מה שאין ר הזקן]] מביא משל ב[[לקוטי תורה]] הממחיש את אופן התגלותם של [[י"ג מידות הרחמים]] בחודש אלול. וזה לשונו: {{ציטוט|מרכאות=כן |תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות [[י"ג מדות הרחמים]], ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}משל זה מבאר את מעלתו של חודש תשריאלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי ב[[אתערותא דלעילא]], בו ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים]] מתגלים לכל אחד, לא משנה מה מצבו, גם אם הוא נמצא המלך בהיכלו)ב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, וכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר ב[[אתערותא דלתתא]] וחוזר ב[[תשובה]] לקראת [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].
בנמשל {{ציטוטון|הוא חודש אלול הרחמים שבו מאירות [[שלוש עשרה מדות הרחמים]]. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש בו המלך - הקב"ה - יוצא לשדההזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, אשר אז כולם יכולים להקביל את פניו והוא מראה פנים שוחקות לכולםחודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות}}.
בריבוי [[מאמרים]] של [[רבותינו נשיאנו]] הם מבארים את המשל הנ"ל ומדייקים בו בכל מילה ואות.
*ביום ===הפטרת [[ה' אלול תקל"זראש חודש]] ===כשחל ראש- הגיע רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] ל[[ארץ הקודש]]חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, בראש קבוצת [[חסידים]] בת שלוש מאות איש והתיישבו במפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"{{הערה|[[צפתספר המנהגים]].}}.
*ביום ===[[יניגון ד' אלול תקנ"חבבות]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.===
*ביום זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של [[י' אלול תרנאדמו"אר הזקן]] - התקיימה חתונתם של הרבנית אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול וכו'{{הערה|משיחת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)פורים]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהרתרפ"ש)|משה הורנשטייןח]].}}.
*ביום [[יבליובאוויטש היו מנגנים את "א אלול תרלהניגון הגדול"ה[של רבינו הזקן]] - התקיימה חתונתם של כ"ק רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול{{הערה|[[אדמו"ר הרש"בלקוטי דיבורים]] עם , עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר-הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[הרבנית שטרנא שרהיחידות]]באריכות).}}.
*ביום ידוע בשם [[יאדמו"ב אלול תרפ"טר הצמח-צדק]] - הגיע , שאת ניגונו של [[אדמו"ר הריי"צהזקן]] לביקור בארצות-הבריתבעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה... המונים - ובראשם רבנים ו{{הערה|ספר השיחות [[עסקניםתש"א]] - קיבלו את פני כ"ק אדמו"ר הריי"צ עם בואועמ' 85. }}
*ביום [[י"ג ===נישואין===בחודש אלול תרנ"ז]] - התקיימה חתונת כ"ק עושים החופה בכל ימי החודש [[אדמו"ר הריי"צגם במחציתו השניה]] נ"ע עם , כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|[[הרבנית נחמה דינהספר המנהגים]] ע"ה בתו של הרה"ק הרה"צ רעמ' [[אברהם שניאורסון]] מקישינוב נ"ע76. [[הרבי]] שליט"א מרבה להתייחס לתאריך זה בהתועדויותיו ובשיחות קודשות}}.
*ביום בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[י"ד אלול תש"בנישואין]] - הובלה במשך כל החודש, כי חודש ה[[הרבנית חיה מושקא הורנשטייןרחמים]] לורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקהדש. הי"ד}}.
*ביום [[ט"ו על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול תרנ"ז]] - ביום סעודת חתונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם, כב, הודיע אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] על יסוד ישיבת [[חב"ד]] שתקרא בשם "[[תומכי תמימים]]"עמ' שיג-שיד.}}.
*ביום === סליחות ==={{ערך מורחב|סליחות}}ב[[י"ז חודש אלול תק"ג]] - נישאו [[רבי ברוך]] והרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] הוריו של [[אדמו"ר הזקן]] נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.
*ביום מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[י"ז אלול תשמ"חראש השנה]] או בשבוע שלפניו - הניח ודלא כמו שכתוב ב[[הרבי]] את אבן הפינה להרחבת בית המדרש [[770לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.
*ביום סדר הסליחות לקודם [[חראש השנה]] - שהורה [[אדמו"י אלול תצר הריי"דצ]] - נצטווה הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג [[הבעל שם טובליטא]] להתגלות בעולם והוא בן 36רייסין זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}.
*ביום ===הנהגת תלמידי ישיבות [[ח"י אלול תקע"גתומכי תמימים]] - הגיע כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. את סדר הנסיעה קיבל כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] מאביו [[אדמו"ר המהר"ש]]. ===
*ביום בשני ימי [[י"ט ראש חודש אלול ת"ש|ראש-החודש]] - נכנס מסדר ה[[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר במשגיח|מנהל-[[770רוחני]]. מקום זה נקבע ע"י את סדר לימוד ה[[הרבי שליט"אחסידות]] (בחודש אלול, כי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבלחודש אלול]]) כמוסיפים זמן ללימוד חסידות וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש-חודש [[גלותפארבריינגען|מתוועדים]] האחרונה אליה גלתה - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[חסידות חב"דחודש אלול]] עד ביאת ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[גואל צדקיראת שמים]].
*ביום במשך [[כ"א חודש אלול תרצ"ט]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי- עם פרוץ מלחמת העולם השנייהאם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]], קודם ה[[שינה]] וקודם [[תפילת שחרית]], נסע ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[מידות טובות|מידות]] ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[['תקנות' אדמו"ר הריי"צלתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]] ל, [[ריגאערב ראש חודש]] [[טבת]]. שם נשאר עד [[כתש"ד אדר ת"שא]]}}.
*ביום אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[כ"א אלול ת"ש]] - התקיימה חנוכת הבית לבניין ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הרייאגרות-קודש מוהריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט אלול ת"ש]], ד, עמ' קלא}}.
*ביום הרבי הורה לתלמידי [[כ"ט אלול תקמ"טישיבות תומכי תמימים]], ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך החיים]] {{הערה| ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - נולד הוא כידוע ספר [[דרך החיים]] ל[[אדמו"ר הצמח צדקהאמצעי]]. אף שכנ"ל, וכלשון [[רבינו הזקן]] - לאביו בהקדמתו לספר ה[[שלום שכנא תניא]], הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. (אביו של הצמח צדק)[[אגרות-קודש]] ולאמו [[הרבנית דבורה לאה (ביתו של אדמו"ר הזקןמה"מ]], יא, עמ' ת)}}, [[שער התשובה]] ו[[שער התפילה]], בעיר [[ליאזנילקוטי תורה]]{{הערת שוליים|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[תשובה] ונקרא מנחם מענדל על שם הרה"ק ר' ].}} [[מנחם מענדל מויטבסקעטרת ראש]]. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632}}.
===הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[יום הולדתהמלך בשדה|נולדוהמלך נמצא בשדה]]===*ביום ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[חלקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[אני לדודי]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "י אלול נח". וכמבואר בספרי [[קבלה]], [[מוסר]] ו[[חסידות]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[אגרת-התשובה]] - נולד (חלק שלישי מספר ה[[תניא]]), [[דרך החיים]] (לבנו, [[הבעל שם טובאדמו"ר האמצעי]] - רבי ישראל) וכו'{{הערה|שם, יט, לאביו אליעזר ולאמו שרהעמ' תלב}}.
ביום כ"ה אלול נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לומר קדיש. והוא היום שנקבע ליאצייט על אחיו דובער הי"ד שנספה בשואה.ראה שבועון בית משיח גליון 303 בכתבתו של שמואל קראוס{{הערות שוליים|טורים=כן}}
←קישורים חיצונים
{{חודש אלול}}
[[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
'''חודש אלול''' הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]].
==המלך בשדה=חודש הרחמים===ב[[לקוטי תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]] מביא אדמו"ר הזקן [[משלספר המנהגים]] למשמעות החודש. המשל מספר על מלך שיצא לשדה, אשר אז רשאים ויכולים כל בני העיר להקביל את פניו והמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. מה שאין כן כאשר נמצא המלך בארמון מלכותו, אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניו. מובא:
=='''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''ירמזים בשמו של החודש==
ריבוי [[ראשי תיבות]] הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.
{{ערך מורחב|ערך=[[אני לדודי ודודי לי]]}}
ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:
'''תשובה''': היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב '''ז'''רעך".
שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:
'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערת שוליים|שמות כא, יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על [[ערי מקלט]] ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערת שוליים|בבלי, מכות י, א}} "דברי תורה קולטין".
'''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערת שוליים|שיר השירים ו, ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י".
'''צדקה''': העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות ב[[צדקה]] מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערת שוליים|מגילת אסתר ט, כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים".
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערת שוליים|שמות טו, א}}.
הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
חסידים מוסיפים אף ר"ת בנושא '''אהבת ישראל''': "'''א'''ני '''ל'''ו '''ו'''הוא '''ל'''י".
[[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]]
==הנהגות ומנהגי החודש==
===איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}.
נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.
הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.
===אמירת "לדוד ה' אורי"===
מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}.
ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-[[חודש אלול]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערת שוליים|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}.
אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[שער הכולל]] יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.}}.
===הוספה באמירת תהילים===
מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[תהילים]] לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.
מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}.
נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום.
לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז}}.
===תקיעות===
במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}.
התקיעות דחודש אלול - תשר"ת תש"ת תר"ת{{הערה|ספר המנהגים.}}.
ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערה|[[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.}}. ===בדיקת [[פורטל:ימי חב"דתפילין]] [[מזוזה|ימי חב"דומזוזות]]===בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[תפילין]] ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=אירועים==&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}. *ביום על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[רמבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור. הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול תקפתשמ"ב]ח.}}. הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול] .}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12- התקיימה למזל טוב שמחת נישואיו של הרה01.pdf שיחת כ"ק ף [[רבי ברוך (בן אדמומנחם אב]] תשל"ר האמצעי)]ד].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.
במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר היתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.==ימי חב"ד=====אירועים===*[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן.*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].*[[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.*[[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].*[[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].*[[י"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ [[נישואין|נשא]] את מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]]. *[[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.*[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". בסעודת החתונה של [[אדמו"ר הריי"צ]].*[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.*[[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.*ביום [[י"חבאלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-[[770]].*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה [[חנוכת הבית]] לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י אלול קה"ט באלול]] [[ת"ש]].*[[כ"ה באלול]] - נולד [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנרצח ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].*[[כ"ק ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקןהריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ שבתחילת [[היום יום]] - לאביו [[רבי ברוךתש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ולאמו הרבנית רבקה חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נולד לר' [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ומרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזני]] שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.
===[[הסתלקותיום הולדת|נסתלקונולדו]]===*ביום [[י"א אלול תרצח באלול]] [[תנ"וח]] - נפטר הרב [[שניאור זלמן סלונים הבעל שם טוב]] - נולד לר' [[אליעזר (נין אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ומרת שרה. *[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר האמצעיהזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]פוזנר.
===[[פטירה|נפטרו]]===*[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי)|שניאור זלמן סלונים]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], מנוחתו כבוד בעיר [[תל אביב]].*ביום [[י"ג אלול באלול]] [[תרל"ו]] - נפטר הרה"ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאסטברסקי]] נ"ע , חתנו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] נ, .*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], .*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"עד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.
== קישורים חיצונים ==*ביום [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}* [כ"ג http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56334_he_1.pdf אלול תרצ"זבליובאוויטש] [[שיחות]] - הסתלק רבי אודות חודש אלול ב[[מאיר שלמה ינובסקיעיירה]] - [[אב"דליובאוויטש]] של בהוצאת [[ניקולייבועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, סבו של התש"ע - {{אינפו}}*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]] (אם ''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[הרבנית חנהjem]]), אשר נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום זה; בכמה *'''[[התוועדות|התוועדויות]https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול] אף דיבר אודותיו והסביר את משמעות שמותיו “מאיר” ו”שלמה”.''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|*]]
