עריכת הדף "חב"דפדיה:לשון" (פסקה)

==סגנון==

===השפה הכתובה שונה מהשפה המדוברת===
משפט הממחיש את ההבדל בין השפה הכתובה לשפה המדוברת:
:רצונך לדבר כמו כל הבריות, אמור "אני לא שומע"; רצונך לדבר כמו מיעוט בעל צביון מיוחד, אמור "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו כל הבריות, כתוב "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו תינוקות דבית רבן, כתוב "אני לא שומע"{{הערה|חיים בלנק בספרו "לשון בני אדם"}}.

===תוארו של אדם===
במהלך חייו, האדם מחליף תפקידים ותארים. בעת התייחסות לאדם יש לציין את תפקידו/תוארו בעת ההתרחשות המתוארת, ולא במועד אחר, כדי שלא ליצור אנכרוניזם. דוגמאות:
* אין לתאר את הרב [[מאיר אשכנזי]]: "נולד בי"ט כסלו תש"ל לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]", משום שבעת לידתו לא היה אביו רבה של כפר חב"ד (אלא רק שנים לאחר מכן), ולכן יש לתקן ל"נולד בי"ט כסלו תש"ל לאביו הרב מרדכי שמואל אשכנזי (לימים רבה של כפר חב"ד)".

* בעת הזכרת הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]] ב[[תנש"א]], יש לתאר את הרב [[יוסף אברהם הלר]] "הרב יוסף אברהם הלר, חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]]", ואין זה נכון לכתוב "הרב יוסף אברהם הלר, חבר בית דין צדק קראון הייטס לשעבר", משום שבעת החתימה על פסק הדין הרב הלר כיהן בתפקיד זה, וטרם הפך ל"לשעבר".

בהתאם לעיקרון זה, אין להצמיד לשמו של אדם את התואר ז"ל, שליט"א או ע"ה.

במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל "הרב הלר, חבר בד"ץ קראון הייטס דאז".

===כלל "בראשית ברא"===
כלל "בראשית ברא" מעלה פלאים את רמת הכתיבה. דוגמאות:
*"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוקים ברא את השמים ואת הארץ"{{הערה|יש להעיר, שהשימוש בפסוק לכלל זה הוא רק לפי פירוש [[אונקלוס]], [[רמב"ן]], [[רד"ק]] ועוד שפירוש הפסוק הוא: "בתחילה ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", כך שמשעותו שווה למשפט: "בתחילה אלוקים ברא את השמים ואת הארץ". אמנם, לפירוש [[רש"י]], [[ראב"ע]] ועוד אין הפירוש כך אלא: "בתחילת ברוא אלוקים את השמים ואת הארץ" ומחובר למקרא שלאחרי זה. הבאת דוגמא זו כאן באה על מנת להקל על ההבנה.}}.
*"בהתחלה הלך דני למכולת" במקום "בהתחלה דני הלך למכולת" (ובסגנון גבוה יותר: "תחילה הלך דני למכולת"). 

כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי").

כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – "בכל רגע ה' בורא את העולם מחדש" ולא "בכל רגע בורא ה' את העולם מחדש").

כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא:
:After his birthday, Danny purchased a book
התרגום ה"מידי" הוא:
:לאחר יום הולדתו, דני קנה ספר.
תרגום שמודע לכלל "בראשית ברא" יניב את השיפור הניכר הבא:
:לאחר יום הולדתו, קנה דני ספר.
צריך להיות מודעים להבדלי פיסוק בין השפות, ולכן:
:לאחר יום הולדתו קנה דני ספר.
בהמשך, כדאי באופן כללי לבחור ב[[משלב]] מעט גבוה יותר בעת כתיבת ערכים:
:לאחר יום הולדתו רכש דני ספר.
ולבסוף, ראוי לשנות את סדר המילים כך שיתאים לעברית שבה הנושא והנשוא פותחים את המשפט בדרך כלל:
:דני רכש ספר לאחר יום הולדתו.

===ביטויים מיותרים===
* יש הכותבים בגוף הערך '''עובדה מעניינת היא''', או '''יש לציין כי'''. אין להשתמש בביטויים אלה – הותירו לקוראים להחליט אם העובדה אכן מעניינת וראויה לציון. דבר אינו נגרע מהערך כאשר נמחקות ממנו מילות סרק אלה.
* '''כמו כן''' - מילות קישור שאפשר בלעדיהן.
* '''כידוע''' – השימוש במילה "כידוע", למשל במשפט "כידוע, הרבי הריי"צ נפטר בשנת תש"י", מיותר מכיוון שמטבע הדברים, מילה זו/צורת התבטאות שכזו מובילה רק לאחד משני ה"תרחישים" השליליים הבאים:
** האמור אכן ידוע, ולכן אין טעם להטריד את הקוראים בלעיסתו מחדש;
** האמור ידוע רק לכותבים, וגורם לקוראים תחושת בּוּרוּת.
* '''כמובן''' – כמו '''כידוע'''
* '''למרבה הצער''', '''למרבה המזל''' – אלה ביטויים שאין מקומם באנציקלופדיה, המביאה מידע בצורה נייטרלית, ואין לערב בה את רגשות הכותבים, גם אם הם מקובלים על הכל.
* '''הוא שמו''' – לעתים מתחיל ערך בצורה "מוצאי שבת הוא שמו של הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". המילים "שמו של" בהגדרה זו מיותרות, ויש לכתוב "מוצאי שבת הוא הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". הסיבה לכך היא שכל ערכי האנציקלופדיה עוסקים בשמות של עצמים – "אמריקה הוא שמה של יבשת גדולה", "יבשת היא מושג המתאר שטח אדמה גדול" – ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים.
* '''נולד להוריו''' – מן המפורסמות שאדם נולד להוריו, ולכן במקום לכתוב "יצחק נולד להוריו, אברהם ושרה", די לכתוב "יצחק נולד לאברהם ושרה".
* '''נֶחְשָׁב''' – בדרך כלל זוהי מילה מיותרת. אם יש עובדות שמוכיחות כי דבר מה נכון, אז הוא לא נחשב לכזה אלא הוא באמת כזה. אם יש מישהו שלדעתו משהו הוא נכון אז יש לכתוב מיהו בעל הדעה. כשראוי לכתוב "נחשב", יש להקפיד לכתוב "נחשב ל־" ולא "נחשב כ־". 
* '''ראה את עצמו''' – אי אפשר להיכנס לראש של אדם ואי אפשר לדעת איך הוא ראה את עצמו. דוגמאות לניסוח מדויק יותר: "ראובן יצחקי הציג את עצמו כפילוסוף" או "שמעון לוי כתב במאמרו שהוא רואה את עצמו כפיזיקאי".
* '''מונה לתפקיד''' - די לכתוב '''מונה ל'''. דוגמה: במקום לכתוב "אברהם מונה לתפקיד המנהל" עדיף לכתוב "אברהם מונה למנהל".

===כפילות===
יש להימנע מביטויים שיש בהם כפילות. דוגמאות:
* אין לכתוב "בתקופת תור הזהב", אלא "בתור הזהב", משום שהמילה "תור" בביטוי "תור הזהב" פירושה "תקופה".
* אין לכתוב "כמו לדוגמה", אלא "כמו", או "כגון".

===אל תסתבכו לחינם===
כותבים רבים מרגישים שבסגנון אנציקלופדי "רציני" יש להרבות ככל האפשר במילים גבוהות, בעוד שלעתים קרובות המילים האלו אינן תורמות דבר להבנת הטקסט ורק מקשות על הקריאה. לעתים הניסיון להשתמש בלשון גבוהה אף גורם לטעויות של ממש. אם אתם מתלבטים בין מילה פשוטה למילה "גבוהה" יותר, שוות משמעות, אל תהססו להשתמש במילה הפשוטה והברורה.
* במקום '''אולם''' ו'''ברם''' אל תהססו לכתוב פשוט '''אבל''' או '''אך'''.
* במקום "כתב העת '''בו''' התפרסם המאמר" עדיף לכתוב "כתב העת '''שבו''' התפרסם המאמר".
* במקום "הרב, '''אשר''' התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." עדיף לכתוב "הרב, '''ש'''התרחק מן הכבוד בכל מאודו..."
* במקום "המחזה '''נסוב''' סביב חיי הרמב"ם" עדיף לכתוב "המחזה '''עוסק''' בחיי הרמב"ם"{{הערה|1=הצורה "נסוב" נפוצה למדי בשפה הכתובה, אבל איננה תקנית. הצורה התקנית היא "נסב" (החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 3.6 ד) ומשמעותה "פנה, נטה הצידה; הועבר; הקיף; התגלגל" (מילון אבן־שושן).}} (אלא אם כוונתכם להדגיש שחיי הרמב"ם הם הציר המרכזי של המחזה).
* רצוי למעט בשימוש במילה "טרם", וכאשר מחליטים להשתמש בה, יש להקפיד על שימוש נכון. אם אינכם בטוחים, עדיף להימנע משימוש במילה זו. דוגמאות לשימושים לקויים: "מחלה זו טרם מובנת עד תומה", "רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, לוטים בערפל". דוגמה לשימוש תקין, אך מסורבל ומיותר: "שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים טרם לכתם לישון". עדיף לכתוב "שיר ערש הוא שיר המושר לילדים לפני השינה". ברוב המקרים פשוט ובהיר יותר להשתמש ב"לפני" או "עד".

===שימוש באוגד – הוא, הנו===
בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או אוגד, למשל "Washington '''is''' the capital of the USA" – "וושינגטון '''היא''' בירת ארצות הברית". באנציקלופדיה, מטבעה, מופיעות הגדרות של דברים ולכן באנציקלופדיות בשפות שבהן השימוש באוגד נדרש הוא נפוץ מאוד. בעברית, לעומת זאת, האוגד אינו נדרש תמיד וגם כשמשתמשים בו, יש להפעיל שיקול דעת – להשתמש במילה הנכונה ולעשות זאת על דרך העברית ולא להעתיק מילה במילה משפות אחרות. זה אומר, למשל, שאין סיבה לכתוב "הוא" בכל מקום שבו באנגלית כתוב "is".

האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "שרה היא צנועה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "שרה הייתה צנועה", "שרה תהיה צנועה" ואין צורך להוסיף את האוגד 'היא'.

הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל '''להוות'''. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או באוגד (הוא, היא), בהתאם למקרה:
* {{X}} '''במקום''': "[[באתי לגני]] '''היווה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]"
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "[[באתי לגני]] '''היה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]".

* {{X}} '''במקום''': "ספירת הכתר '''מהווה''' ממוצע בין המאציל לנאצלים".
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "ספירת הכתר '''היא''' ממוצע בין המאציל לנאצלים".

המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית}}
* {{X}} '''לא תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הנו''' אחד מסימניו של מלך המשיח.
* {{V}} '''תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הוא''' אחד מסימניו של מלך המשיח.

===העבר חלף ואיננו===
אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. לדוגמה, אין לכתוב "במלחמת המפרץ מתרחשים ניסים", אלא "במלחמת המפרץ '''התרחשו''' ניסים". לא "ב־[[תש"ה]] גרמניה מובסת במלחמה, ומתחילים לשקם אותה", אלא "ב־[[תש"ה]] '''הובסה''' גרמניה במלחמה והחלו לשקמה".

===בשנים האחרונות, לאחרונה===
ביטויים בעייתיים הם ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" – חב"דפדיה איננו עיתון אלא אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות. לפיכך אין לכתוב בו "לאחרונה" או "כיום" גם כאשר מתואר אירוע שקרה בימים האחרונים ממש. תנו תאריך שמשמעותו אינה משתנה עם כל יום שחולף. במקום לכתוב "לאחרונה יצא לאור ספרו" יש לכתוב "ב[[אלול]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספרו". חריג למקרה זה הוא סטטוס פוליטי שהשתנה באזור מסוים. במקרה זה כן מותר לכתוב "כיום". לדוגמה: עיר מסוימת שהייתה במדינה כלשהי (למשל ברית המועצות) והמדינה הזאת התפרקה ולא קיימת יותר וכעת העיר נמצאת בשטחה של מדינה שקמה על חורבותיה של המדינה הקודמת (למשל קזחסטן) במקרה זה אפשר לכתוב: "כיום בקזחסטן".

===מישהו אמר משהו===
יש להימנע ככל האפשר משימוש במילים "מישהו" ו"משהו". קשה להעלות על הדעת הקשר שבו שימוש במילים האלו ייראה טוב באנציקלופדיה. "מישהו" יכול להיות מוחלף ב"פלוני", "אדם זה או אחר" או ב"מאן דהוא" וכו'. "משהו" יכול לפנות מקומו ל"דבר מה".

==="רבים סבורים כי..."===
ביטויים מהצורה '''רבים סבורים כי...''', המבוססים על התרשמות הכותבים ולא על סקר דעת קהל, מבטאים כשל לוגי מסוג אד פופולום. הם עלולים להטעות את הקורא ואמינותם נמוכה, לכן רצוי שלא להשתמש בהם. אין להשתמש בהם כשמדובר בעניינים רגישים: 
* ביקורת חריפה שהפנה פלוני נגד אלמוני. למשל, אי אפשר לכתוב: "רבים סבורים שמוישה זוכמיר, ראש ממשלת שטוחלנדיה, הוביל את מדינתו לאבדון". אם באמת רבים סבורים כך, צריך להביא לפחות מראה מקום אחד. 
* עניינים פוליטיים – למשל: "סקרים מראים שמפלגת 'עוז ועזוז' היא הגדולה במדינה". כאן חייבים לכתוב אילו סקרים מראים כך. 
* מידע שעלול לפגוע בקבוצת אנשים כזו או אחרת. למשל: "החוקים בשטוחלנדיה מתירים לגנוב מכל אורח תלת ממדי". במקרה כזה צריך להביא איזשהו מראה מקום לחוק.

===לא להגזים בשימוש במילות תואר===
לדוגמה: המילה "עינויים" חזקה דיה, אבל כשמוסיפים לה את התואר "קשים", מתגלה מיד הזיוף שבאמירה.
כלל זה יפה גם לכתיבה בחב"דפדיה.

===למרות ובגלל===
הצירופים "למרות ש־" ו"בגלל ש־" רווחים בכתב, אבל אינם מומלצים לדעת עורכי לשון אחדים. 

במקום '''בגלל ש־''', אפשר לכתוב '''כיוון ש־''', '''מכיוון ש־''',{{הערה|1=ההבדל בין "כיוון ש־" ו"מכיוון ש־" אינו ברור די הצורך. יש הגורסים שלביטויים משמעות שונה: "כיוון ש־" מביע זמן ו"מכיוון ש־" מביע סיבה; למעשה, בימינו שניהם משמשים בשתי המשמעויות. ראו גם: עברית כהלכה סע' 235, מילון אבן־שושן, מילון ההווה.}} '''משום ש־''' או פשוט '''כי'''.{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית – שאלות ותשובות: בגלל ש־.}}

במקום '''למרות ש־''', אפשר לכתוב '''אף על פי ש־'''. אפשר גם לשקול לנסח מחדש את המשפט ללא ש־: "למרות שהאיש טען..." ← "למרות טענת האיש...".

===שלילה – אף, כלום, שום===
בשפת הדיבור ולעתים אפילו בספרות נפוץ השימוש במילים "אף", "שום" ו"כלום" להבעת שלילה או אי־קיום. עם זאת, בשפה התקנית המילים הללו כשלעצמן אינן מביעות שלילה, ומה שמביע את השלילה הוא המילה "לא" או "אין" שמופיעה באותו משפט. באנציקלופדיה רצוי להקפיד על כך:

====אף = אפילו, גם====
* {{X}} '''אל תכתבו''': אף אחד אינו יודע את זהותה.
* {{V}} '''כתבו''': איש אינו יודע את זהותה.

====כלום = משהו, דבר־מה, דבר כלשהו====
* {{X}} '''אל תכתבו''': לפרטים ניתנה ההזדמנות לתת כסף, לתת כלום או לקחת כסף.
* {{V}} '''כתבו''': לפרטים ניתנה ההזדמנות לתת כסף, '''לא''' לתת כלום או לקחת כסף.

====שום = כול====
* {{X}} '''אל תכתבו''': רחבעם אמר שאביו שום דבר לעומתו.
* {{V}} '''כתבו''': רחבעם אמר שאביו הוא לא־כלום לעומתו.

===יידוע שמות עצם פרטיים===
יידוע [[שם|שמות עצם פרטיים]] הוא שגיאה נפוצה. כך למשל, תאריך, כמו "י"א ניסן", הוא שם מיודע מטבעו, ועל כן יידועו ב[[ה"א הידיעה]] – "ה-י"א ניסן" – הוא כפילות שגויה. כך גם לגבי שמות אחרים שהם מיודעים מטבעם, כמו "[[תומכי תמימים]]" וכדומה. אין לכתוב "תומכי התמימים", כי אם "תומכי תמימים". שגיאה זו נפוצה גם ביידוע של "חב"דפדיה".
*{{X}} '''אל תכתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז '''ה'''-י"א ניסן; תומכי '''ה'''תמימים; החלטה של '''ה'''חב"דפדיה.
*{{V}} '''כתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז י"א ניסן; תומכי תמימים; החלטה של חב"דפדיה.

שמות של מקומות, מחוזות וחבלי ארץ ניתן לכתוב עם יידוע או בלי יידוע. לכן הנהר "קולורדו" יכול להיכתב "נהר הקולורדו" כמו "נהר קולורדו". כך גם "הכינרת", "הגולן", "הלבנון", "הכרמל" ועוד. עם זאת, מתוך שתי האפשרויות האופציונליות, יש להעדיף את הסגנון הרווח יותר באותה מילה ולהימנע מזרויות.

===קיצורים וראשי תיבות===
יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה אינו עשוי מנייר, וקיצור של מספר אותיות גורם לחיסכון זניח אך מקשה על הקריאה. אין לקצר כלל צירופי מילים נפוצים – אין בזה תועלת ולעיתים זה אפילו פוגע בבהירות, משום שיש קיצורים שניתן לפרש במספר אופנים, למשל "ע"י" זה גם "על יד" וגם "על ידי". יוצאים מן הכלל ראשי תיבות שנקראים כמילה, כגון אדמו"ר.

* {{X}} '''אל תכתבו''': ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל
* {{V}} '''כתבו''': על ידי או על יד (לפי ההקשר), בכל זאת, אחרי הצהריים, על פי או לפי, על ידי זה, כל כך, אלא אם כן, בין־לאומי

כמו כן, אין לקצר שמות של ארצות ויישובים:

* {{X}} '''אל תכתבו''': ארה"ב, ברה"מ, רע"מ, י־ם, ת"א
* {{V}} '''כתבו''': ארצות הברית, ברית המועצות, הרפובליקה הערבית המאוחדת, ירושלים, תל אביב

===בעבר===
פעמים רבות יש נטייה להשתמש במילה "בעבר" כדי להדגיש שאירוע מסוים התרחש בעבר, למשל "בעבר כיהן כראש הממשלה". הדגשה זו מיותרת, משום שהפעלים בעברית מציינים האם מדובר באירוע שהתרחש בעבר, מתרחש בהווה או יתרחש בעתיד. בדוגמה שהבאנו, די במילים "כיהן כראש ממשלה".

===הראשון===
הנוסח "היא הייתה הראשונה לזכות בפרס נובל" הוא תרגום לקוי מאנגלית, והניסוח הראוי בעברית הוא "היא הראשונה שזכתה בפרס נובל". באופן כללי: לא הראשון לעשות משהו, אלא הראשון שעשה משהו.