שינויים

כשאדם חוקר להבין את מהות הזמן, יתקל בבעיה. מצד אחד, בשביל למדוד זמן מוכרחים לומר שישנה שיש איזה שהיא מידת זמן קטנה ביותר שהיא נקודה מאוד שממנה נוצרות כל שאר מידות הזמן (כגון שניה, דקה, שעה,) שבצירוף ריבוי נקודות עוד כמה כמוה ייבצר זמן ארוך יותר(כגון דקה שנוצרת משישים שניות). מצד שני, המידה הכי קטנה בזמן מוכרחת צריכה גם היא להיות מורכבת משני נקודות זמניות מידות זמן קטנות ממנה בשביל שתוכל ליצור אפילו רגע קטן של זמן. זאת היות שמהות הזמן מורכבת מהאפשרות של קדימה ואיחור. נמצא שרגע זה בגלל שהזמן בנוי שבכל רגע הוא מתקדם אפילו רגע קטן מאוד, ואם כן מובן שגם רגע הכי קטן, בשביל שייקרא רגע מוכרחת מוכרח גם היא הוא להיות עשויה מאפשרות לעבור מהעבר מההווה לעתיד. א"כ אם כן הזמן עצמו הינו תנועה הוא נע מנקודה לנקודה ולא שהנקודה עצמה היא הרגעהזמן. ולפי"ז, זה זמן אינה חיבור רגעים קטנים אלא מעבר מנקודת זמן אחת לשניה והזמן עצמה היא שטחיתעצמו הוא שטחי, ז"א זה אומר שהזמן הוא עצם המעבר ולא הרגע עצמוהשניה עצמה. ומחקירה זו נוצרים שני אפשריות. או שזמן היא נקודות המידת זמן עצמה או שהיא שטחית גוף המעבר (לפעמים נקרא "עצם המתפשט"). לפי התפיסה שזמן עשוי מנקודותממידות זמן, אין לומר שזמן היא גוף המעבר, כי אזי אז לא יתאפשר אפשרי לחוות את הזמן באופן נתפס ומוגבל. רק כאשר יש רגע שניתן לחוות, ייתכן התאספות של ריבוי חוויות היוצרות חויית זמן ארוכה יותר. לפי התפיסה שזמן היא שטח, אין לומר שזמן היא נקודות כי עצם הזמן היא מעבר מעבר לעתיד (הבנת ההבדל בין השיטות נראה דומה להבדל שבין [[אורות פשוטים]] ל[[אורות מצויירים]]).