שינויים

[[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]]'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר ה. לספר הזהר ישנו גם [[ביאורי הזוהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאור]] מ[[רמחכ"ק אדמו"לר הצמח צדק]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד.

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב על [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], ושפתו רובה ככולה [[ארמית]]. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:.

באידרא ב'''אידרא רבא ''' [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" ה[[פרצופים]] - גילויי [[אלוקות ]] בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני ל[[פני אדם ]] על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" ({{הערה|יחזקאל א' כ"ו) }}. עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה ה[[קדושה]] כיוון שלא היו מזוככים מספיק. באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.

ב'''אידרא זוטא''' מסופר על [[הסתלקות]] [[רשב"י]] וכיצד משמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". ב'''אידרא דבי משכנא''' דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות ה[[תפילה]] על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת ה[[משכן]]. בזוהר נכלל גם תיאור ה[[היכלות]] העליונים בחלק שנקרא: '''היכלות דרשב"י''' ובו מתוארים שבעת היכלות [[גן עדן]] השמורים ל[[צדיקים]] מחד, ומאידך שבעת מדורי ה[[גהינום]] המיועדים ל[[רשעים]]. בפרשת "ואתה תחזה" שב[[פרשת יתרו]] מובא מאמר המבאר את [[חכמת הפרצוף]] ו[[חכמת היד]], המיוחס בדרשה ל[[משה]] בבחירתו אנשים כפי עצת [[יתרו]]. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים ל[[צדיקים נסתרים]] כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כ[[מקובל]] גדול הדורש בענייני תורת ה[[נפש]]. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו ב[[גן עדן]] עם 'רב מתיבתא', הוא [[ראש הישיבה]] של מעלה, הדן אתם על ענייני ה[[עולם הבא]] וה[[נשמה]]. בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור '''סתרי תורה''', בו מקובצים מאמרים על [[ספר בראשית]]; ומדרש ו[[מדרש]] הנעלם על התורהה[[תורה]], ששפתו מעורבת עברית וארמית [[לשון הקודש]] ו[[ארמית]] והוא עוסק בבריאהב[[בריאת העולם|בריאה]], [[עולם הבא והנשמה]] וה[[נשמה]].

חלקים נוספים השייכים ל"ספר לספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.

'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים פנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "[[בראשית]]". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].

הזוהר נכתב בארמית ב[[ארמית]] בניב השונה מהארמית של התלמוד ה[[תלמוד הבבלי ]] (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי לומדי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: [[עברית]], לטינית, [[יידיש]], לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית. אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.

[[קובץ:התחלה ביאורי הזהר.png|200px|ממוזער|שמאל|תחילת ספר [[ביאורי הזוהר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]]שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י על ידי רבי [[חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].

* [[מהר"ם הלוי יפה]] אמר בשם [[אדמו"ר הזקן]]: סגולה ל[[מחשבות זרות]] בעת ה[[תפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אף על פישאינו פי שאינו מבין מה או אומר{{הערת שולייםהערה|1=ספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו .}}.*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הכי הוא סגולה"{{הערת שולייםהערה|1=מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א.}}.*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב{{הערת שולייםהערה|1=מאה שערים לאדמו"ר הזקן.}}.*[[רשב"י]] כותב על מי שלומד בספר הזהור "די יפקון מן גלותא". היינו שבזכות לימוד הזוהר יצאו ישראל מן הגלות{{הערה|1=זהר פרשת נשא.}}*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערת שולייםהערה|1=כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', חש6ב חשוב להעיר ששם מדבר הזהר על כל לימוד תורה ולאו דוקא על לימוד ספר הזהר. האריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]].}}*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערת שולייםהערה|1=[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]].}}*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערת שולייםהערה|1=[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות ]] יחד עימה{{הערת שולייםהערה|1=הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל.}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.

'''''כ"ק אדמו"ר שליט"א''''': אם דבריו היו מתקבלים – לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!}}

כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פסק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק סימן כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.

*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]][[קטגוריה:ספרי קבלה]] {{הערות שוליים }}