עריכת הדף "זוהר (ספר)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
{{מפנה|זוהר}}
 
{{מפנה|זוהר}}
 
[[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]]
 
[[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]]
'''ספר הזּוֹהַר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד, עד שרבי משה די-ליאון בספרד הפיץ את הזוהר והספר הפך לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנם גם ביאורי הזוהר מכ"ק [[אדמו"ר הזקן]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]"), וכן ביאורים מכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)]]"). כמו כן ישנם ביאורים על ספר הזהר שכתב רבי לוי יצחק, אביו של הרבי (ראו ערך "[[ליקוטי לוי יצחק]]").
+
'''ספר הזּוֹהַר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד, עד שרבי משה די-ליאון בספרד הפיץ את הזוהר והספר הפך לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנם גם ביאורי הזוהר מכ"ק [[אדמו"ר הזקן]] (ראו ערך "ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)"), וכן ביאורים מכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] (ראו ערך "ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)"). כמו כן ישנם ביאורים על ספר הזהר שכתב רבי לוי יצחק, אביו של הרבי (ראו ערך "ליקוטי לוי יצחק").
  
 
==חלקיו==
 
==חלקיו==
שורה 32: שורה 32:
 
'''תיקוני זוהר''' הוא חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים פנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "[[בראשית]]". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].
 
'''תיקוני זוהר''' הוא חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים פנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "[[בראשית]]". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].
  
אנשי מעשה נהגו ללמוד או לומר בכל יום מימי הרחמים והסליחות של [[חודש אלול]] ועשרת ימי תשובה מספר דפים מתיקוני זוהר, על מנת לגמור אותו עד יום הכיפורים{{הערה|סוף הקדמת הספר כסא מלך מבעל מקדש מלך, אלף המגן סי' תקפא ס"ח סקי"ז.}} ו[[רבי פנחס מקוריץ]] אמר: 'אשרי למי שישלים ספר תיקוני זוהר בימים הללו'{{הערה|כך מקובל גם מפי ר"נ מברסלב שהתבטא ש"מה שנוהגין לומר תיקונים באלול, הניגון של התיקונים וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד מחמת שמתאחר ב[[ביהמ]] יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה", ובעל ה'בן איש חי' כותב: "כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים. וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה מר"ח אלול עד יוה"כ . . והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי לפי בחינתו מתקן יותר במקום שהחטא פוגם, לכן בימי התשובה שהם מן חודש אלול רגילים הכל בספר התיקונים". וכן בחיד"א: 'אשר חנן לו א-להים עושר, חטאיו בצדקה יפרוק, וירבה בימים אלו בצדקה ובלימוד זוהר, תיקונין, משניות ותהלים' (אמרי פנחס שער ד, נט. שי' הר"ן קכז. הקדמת בניהו על תיקו"ז. עבוה"ק. מורה באצבע סי' ח רמח).}}.
+
אנשי מעשה נהגו ללמוד או לומר בכל יום מימי הרחמים והסליחות של חודש אלול ועשרת ימי תשובה מספר דפים מתקוני זוהר, על מנת לגומרו עד יום הכיפורים{{הערה|סוף הקדמת הספר כסא מלך מבעל מקדש מלך, אלף המגן סי' תקפא ס"ח סקי"ז.}} ו[[רבי פנחס מקוריץ]] אמר: 'אשרי למי שישלים ספר תיקוני זוהר בימים הללו'{{הערה|כך מקובל גם מפי ר"נ מברסלב שהתבטא ש"מה שנוהגין לומר תיקונים באלול, הניגון של התיקונים וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד מחמת שמתאחר בביהמ"ד יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה", ובעל ה'בן איש חי' כותב: "כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים. וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה מר"ח אלול עד יוה"כ . . והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר
 +
מן הזוהר, כי לפי בחינתו מתקן יותר במקום שהחטא פוגם, לכן בימי התשובה שהם מן חודש אלול רגילים הכל בספר התיקונים". וכן בחיד"א: 'אשר חנן לו א-להים עושר, חטאיו בצדקה יפרוק, וירבה בימים אלו בצדקה ובלימוד זוהר, תיקונין, משניות ותהלים' (אמרי פנחס שער ד, נט. שי' הר"ן קכז. הקדמת בניהו על תיקו"ז. עבוה"ק. מורה באצבע סי' ח רמח).}}.
  
בנוגע למנהג זה של לימוד "תיקוני זוהר" באלול,  אמר הרבי בשנת [[תשכ"ב]]: {{הערה|תורת מנחם, כרך לד, עמ' 303-302.}} "חיפשתי במקומות שונים אם התקבל מנהג זה בקרב חסידי חב"ד, ולא מצאתי ראיה מכרעת לכאן או לכאן ("לאחד משני הצדדים") עד שמצאתי בשיחת [[חג הפסח]] [[תרצ"ד]] שבה ישנו תיאור של חודש אלול ב[[ליובאוויטש]] ושם נאמר: "..אחרים אומרים תיקוני הזוהר..". לכאורה, מדוע נקט תיקוני-זוהר דווקא? – חודש אלול הוא הזמן המתאים ללמוד שער התשובה, דרך חיים וכדומה, וגם אם לומדים זוהר – מדוע דוקא תיקוני זוהר, ולא את ספר הזוהר עצמו? ומדברים אלו מוכח, שהמנהג האמור שבספר כסא המלך (לימוד תיקוני זוהר בחודש אלול) התקבל גם בליובאוויטש".
+
בנוגע למנהג זה של לימוד "תיקוני זוהר" באלול,  אמר הרבי בשנת תשכ"ב: {{הערה|תורת מנחם, כרך לד, עמ' 303-302.}} "חיפשתי במקומות שונים אם התקבל מנהג זה בקרב חסידי חב"ד, ולא מצאתי ראיה מכרעת לכאן או לכאן ("לאחד משני הצדדים") עד שמצאתי בשיחת חג הפסח תרצ"ד שבה ישנו תיאור של חודש אלול בליובאוויטש ושם נאמר: "..אחרים אומרים תיקוני הזוהר..". לכאורה, מדוע נקט תיקוני-זוהר דווקא? – חודש אלול הוא הזמן המתאים ללמוד שער התשובה, דרך חיים וכדומה, וגם אם לומדים זוהר – מדוע דוקא תיקוני זוהר, ולא את ספר הזוהר עצמו? ומדברים אלו מוכח, שהמנהג האמור שבספר כסא המלך (לימוד תיקוני זוהר בחודש אלול) התקבל גם בליובאוויטש".
 
והרבי מסכם:
 
והרבי מסכם:
 
"אין פירוש הדבר שחייבים ללמוד (או על כל פנים לומר) תיקוני זוהר, אבל בכל אופן, הרי זה מנהג מקובל בקרב חסידי חב"ד".{{הערה| ראו: התקשרות גליון 786, במדור "ניצוצי רבי", "אלול – כמו בליובאוויטש".}}
 
"אין פירוש הדבר שחייבים ללמוד (או על כל פנים לומר) תיקוני זוהר, אבל בכל אופן, הרי זה מנהג מקובל בקרב חסידי חב"ד".{{הערה| ראו: התקשרות גליון 786, במדור "ניצוצי רבי", "אלול – כמו בליובאוויטש".}}

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)