הבדלים בין גרסאות בדף "היתר"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
אף על פי כן יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף רשימו מהאיסור, ועל כן צריך הגוף לחיבוט הקבר. | אף על פי כן יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף רשימו מהאיסור, ועל כן צריך הגוף לחיבוט הקבר. | ||
| + | |||
| + | אצל חסידים מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"). | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
גרסה מ־14:57, 4 באפריל 2010
היתר, הוא כל דבר שאינו אסור על ידי התורה.
בקטגוריה זו כלולים, מעשים שאינם אסורים, דיבורים שאינם אסורים, ואף מאכלות היתר.
על פי תורת החסידות, הסיבה לקריאת שם זה הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא גשמי כל המאכלות וכו' הם מקליפת נוגה, ולפעמים יורדים אף לשלוש קליפות הטמאות - למשל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ונפשו הבהמית, שהוא בחי' יסוד המים מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת התאוה, ועל ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שבשלוש קליפות הטמאות, וגופו נעשה להן לבוש ומרכבה לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור הקדושה, וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור לעבודת ה' ולתורתו.
הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה בשר היתר ויין כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.
אף על פי כן יש לדעת כי גם אחרי התשובה, נשאר בגוף רשימו מהאיסור, ועל כן צריך הגוף לחיבוט הקבר.
אצל חסידים מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט").
מקורות
תניא פרק ז.
