שינויים

{{שמות}}שם '''הוי"ה''' הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא תמיד בשם זה, ולא רק כשמתלבש במידה פרטית מסויימת. ענינו הוא שבניגוד לשאר שבע ה[[שמות שאינם נמחקים]] שהם התגלות [[הקב"ה ]] ב[[כלים]], למשל שם [[א"ל]] הוא ההתגלות של ה' ב[[חסד]], ושם [[אלהי"ם]] הוא ב[[גבורה]], שם הוי"ה הוא האור שמתלבש בכל מידה. בנוסף, שם הוי"ה הוא בבחינת השם של הכלי של מידת ה[[תפארת]].

שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא הוא בשם זה לא רק בהתלבשותו במידה מסוימת, אלא תמיד נקרא בשם זה. וענינו הוא שהוא בבחינת השם של ה[[אורות]]. ששאר שבע שבעה שמות שאינם נמחקים הם בבחינת הכלים, ששם [[א"ל]] הוא במידת ה[[חסד]], ושם [[אלהי"ם]] הוא ב[[גבורה]]. אבל שם הוי"ה הוא השם של ה[[אורות]].

כמו כן שם הוי"ה הוא השם של הכלים של ספירת ה[[תפארת]]. שספירת ש[[ספירת התפארת ]] היא מידתו של [[יעקב]] המבריח מן הקצה אל הקצה, שנמשך בו אורות גבוהים שהם בבחינת שם הוי"ה, ועל ידי כך מתמצע ומתחבר בין ספירות ה[[חסד]] וה[[גבורה]].

שם הוי"ה ושם [[אלהי"ם]] הם בבחינת [[ספירת החסד|חסד ]] ודין. נאמר "שמש ומגן הוי"ה אלהי"ם" ששם אלהי"ם הוא בבחינת מגן ונרתיק המסתיר ומכסה על אור שם הוי"ה. לכן ספירת ה[[מלכות]] היא בבחינת שם [[אלהי"ם]] לעומת [[תפארת]] שהיא בבחינת שם הוי"ה.

שם הוי' מכונה בחז"ל שם בן ארבע אותיות{{הערה|[[מסכת סופרים]] פ"ב; [[קידושין]] עא, א; [[בבא בתרא]] קסו, ב; [[סנהדרין]] ס, א; [[ילקוט שמעוני]] שמות ג, קע"א.}}, ומכאן שמהותו של השם קשורה להיותו מורכב מארבע ה[[אותיות]] האותיות י-ה-ו-ה.

הפירוש המילולי של שם הוי' הוא לשון התהוות תמידית, כאשר היה משמשת לשון פעולה תמידית - כמו בפסוק "ככה יעשה איוב כל הימים"{{הערה|[[איוב]] א, ה}}.{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']]}} ארבע [[אותיות ]] שם הוי' הן ארבעה שלבים של התהוות מאין ליש, מאין סוף למציאות מוגבלת. צורת האות י' היא כמו [[נקודה]], ועל כן היא מורה על '''צמצום'''. צורת האות ה' היא צורה של '''התפשטות''' בשלשה מימדים - לאורך לרוחב ולעומק{{הערה|הרגל הימנית של האות ה' היא כנגד ההתפשטות לאורך. הגג של האות הוא כנגד ההתפשטות לרוחב. הרגל השמאלית - זו שמנותקת מהגג, וצורתה כנקודה כ[[נקודה]] - כנגד ההתפשטות לעומק (צורת הנקודה ה[[נקודה]] מורה על קו הנמשך אל תוך היריעה, במבט מלמעלה). לדוגמא והסבר על מהות האורך, הרוחב והעומק בכחות השכל שבנפש ראה תחילת [[שער היחוד]] ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}. צורת האות ו' היא קו יורד ומרמזת על '''המשכה''' של האור מלמעלה למטה.

כל התהוות של [[יש מאין]] צריכה להתחיל בצמצום האַין האֵין סופי שקודם למציאות המתהווית. מהאין סוף שקודם למציאות נשארת רק [[נקודה]], והיא ראשית ההתגלות בעולם הנברא. כיוון שנקודת ראשית זו היא גילוי של מה שאין העולם והמציאות המתהווה יכולה להכיל - האין סוף שקדם לה - גם מצד העולם הראשית הזו היא רק [[נקודה]], וגילוי זה הוא למעלה מהשגת ותפיסת הנבראים.

לאחר הופעת האור בעולם וראשית גילויו כנקודהכ[[נקודה]], יש שלב נוסף וירידה נוספת בערך ומהות האור. בשלב זה האור מצטמצם כדי שיוכלו הנבראים לתפוס ולהכיל אותו, וממילא האור מתחיל [[גשמיות|להתגשם]] ולהפוך לחלק מן ה[[יש]] השייך לאותו עולם (לעומת שלב הנקודה ה[[נקודה]] שהוא שלב של [[אין|אַין]]). שלב זה נקרא ''ראשית היש'' של אותו עולם. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתחלת התאמת האור למציאות הנבראים.

שם הוי' מתחלק לשני חלקים: שתי האותיות הראשונות, י"ה, יוצרות שם קדוש - מהשמות שאינם נמחקים. שתי האותיות האחרונות, ו"ה, הם [[אותיות ]] חול ואין בהם קדושה כשאינן מחוברות לראש השם. שתי האותיות הראשונות, י-ה שבשם הוי', הן שני השלבים של האור האלקי שיורד להאיר בתוך העולם. לכן, נקראות שתי [[אותיות ]] אלו ''הנסתרות'', מתוך הפסוק "הנסתרֹת להוי' אלקינו"{{הערה|[[דברים]] כט, כח}}. שתי האותיות האחרונות, ו"ה שבשם הוי', מתארות את קליטת האור האלוקי על ידי המציאות הנבראת - ולפיכך נקראות [[אותיות ]] אלו ''הנגלות'', מתוך המשל הפסוק - "והנגלֹת לנו ולבנינו"{{הערה|הדבר רמוז בפסוק עצמו במילה '''וה'''נגלות, הפותחת באותיות ו"ה.}}.

כדי לחבר ולאחד שני הפכים אלו - גילוי האין סוף בחלק הנסתר של העולם הזה, ומציאות העולם עצמו כחלק הנגלה של העולם - נדרשת [[התכללות]] ההפכים זה בזה. ההתכללות היא הכלת כל אחד מהשניים בהפכו, וחלוקת שני חלקי העולם - הנסתרות והנגלות - לארבעה חלקים: הנסתר שבנסתר, הנגלה שבנסתר, הנסתר שבנגלה והנגלה שבנגלה. ארבעה חלקים אלו של העולם הם ארבעת [[אותיות ]] שם הוי', ארבעת השלבים והרמות של התהווות העולם יש מאין.

[[שם ע"ב]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. מילוי יו"דים מורה על החכמה, וזהו שארבע [[אותיות ]] [[שם הוי"ה]] בצירוף זה הם במילוי יו"ד, ששם זה מורה על החכמה. בעולמות שם זה מתאים לעולם ה[[עקודים]]. שם זה ששייך לעניין ה[[חכמה]] לא שייך עניין [[שבירת הכלים]] כאמור "[[ימותו ולא בחכמה]]". שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]], וכנגד [[אבא עילאה]] ב[[עולם האצילות]].

"ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים"{{הערה|מתוך [[ספר יצירה]].}} - מילה בת ארבע [[אותיות ]] יכולה להפוך למילה אחרת על ידי שינוי סדר האותיות ב23 אופנים שונים.{{הערה|מלבד המילה המקורית. כמות כל הצירופים האפשריים יחד ל4 [[אותיות ]] שונות היא 24.}} כיוון שבשם הוי' שתי [[אותיות ]] ה' זהות - מספר ה[[צירוף|צירופים]] האפשריים לארבע האותיות יורד ל-12. י"ב צירופים אלו הם כנגד שנים עשר ה[[חודש|חדשים]], מ[[ניסן]] ועד [[אדר]], ובכל חודש מאיר צירוף אחר של שם הוי'. בכל שעה מ12 שעות היום מאיר צרוף אחר של שם הוי' (לעומת שעות הלילה בהם מאירים צירופי [[אדנ"י|שם אדנות]]), וע"י ועל ידי התחלפות הארת הצירופים ב[[רצוא ושוב]] מתהווה ה[[זמן]].{{הערה|[[ליקוטי תורה]] דרושים לר"ה סא, א}}

*ההיההו"וי

;[[תשרי ]] - כסלו

שם הוי"ה נקרא שמש, על פי הפסוק כי שמן [[שמש]] ומגן הוי"ה אלוקים, כמו למשל השמש שמאיר שהוא רק בחינת זיו השמש, שהוא בחינת הארה לבד, והנה בחינת זיו זה הוא בתכלית הביטול לעצם השמש, עד שאינו עולה בשם זיו כלל, וזהו ששם הויה נקרא שמש, שאף ששם הויה הוא שהוא מהוה והוא מקור ההתהוות, אף על פי כן הוא רק בחינת זיו והארה לבד, וההארה הוא בתכלית הביטול.<REF>{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm תורת המהר"ש]</REF>}}