שינויים

האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואח"כ ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}} }}) היא חובה על כל אחד מישראל.

האמונה בביאת המשיח כוללת לא רק את האמונה בביאתו לגאול את עם ישראל מגלותו כי אם האמונה במציאותו כמלך מבית דוד שיחזיר המלוכה והמשפטים לישראל וקיום המצוות יהיו בימיו בשלמותם.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|1= לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=&pgnum=280 חלק יח עמוד 272].}} ויתירה מזו שהיא כוללת גם את האמונה במצב העולם לעתיד שיאפשר את קיום המצוות בשלימות שלכן האריך [[הרמב"ם]] גם בזה.{{הערה|משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים פרק יב}}{{הערה|הדרן על [[הרמב"ם]] [[תשמ"ו ]] - לקוטי שיחות חלק כז עמוד 255 וראה בהערה 35 שם ש"לחכות" הוא רק לשלימות התורה אמנם האמונה הוא גם למצב העולם}}

{{ערך מורחב|צפייה ציפייה לגאולה}}החיוב להאמין בביאת המשיח כולל גם את החיוב לחכות לה בכל עת וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}} '''"וכל מיש אינו מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו"''' וכפי שמתבאר{{הערה|1= אמנם בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}} חיוב ה"לחכות" הוא האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם. כי אם גם לחכות לה בכל עת. וכפי שמבאר [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}} ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ויתירה מזו להיות ב[[בטחון]] גמור ולהאמין ולבטוח בביאתו המידית.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}

ועל זה אמרו חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו גורמים להרחיק את האמונה בביאתו, הן האמונה בכלל - שכשעובר הקץ שחישב ולפועל לא הגיע, הוא מאבד את האמונה.{{הערה|נראה שכן הוא כוונת [[רש"י]] על הגמרא. ויל"ע}} וכן מאבד את האמונה בביאתו בכל זמן - שמכוון שהגביל לביאתו זמן לא יאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש המשניות ה[[משניות]] לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ. אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ. לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר. אֶלָּא '''בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ'''. שֶׁהֲרֵי '''הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלָיו''' שֶׁנֶּאֱמַר : (דברים ל-ג) 'וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ' וְגוֹ' (דברים ל-ד) ', אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם' וְגוֹ' (דברים ל-ה) ', וֶהֱבִיאֲךָ ה''. וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה הֵם כּוֹלְלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים. אַף בְּפָרָשַׁת בִּלְעָם נֶאֱמַר '''וְשָׁם נִבֵּא בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים'''...אַף '''בְּעָרֵי מִקְלָט''' הוּא אוֹמֵר....אֲבָל בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים אֵין הַדָּבָר צָרִיךְ רְאָיָה '''שֶׁכָּל הַסְּפָרִים מְלֵאִים בְּדָבָר זֶה'''.|מקור=משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים פרק י"א, א - ג.}}

אמנם טענתם היא רק לביאורים שכוונתו הייתה לשלול את ביאתו (ראה המתבאר בערך [[מלך המשיח#שיטת רבי הלל|מלך המשיח]]) אולם ישנם המבארים שגם לפירושים אלו, אף שטעותו הייתה בעיקרי הדת בכל אופן לא היה לו דין כופר מכיוון שטעותו הגיעה מתוך לימוד הפסוקים שטעה בדרשת הכתוב ממילא אנוס הוא. ולכן אין דינו כ"חולק" על עיקרי האמונה שהוא "כופר".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=109 שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח] וב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 עיקרים בתחילתו] והעיקרים עצמו חלק על זה וס"ל שאילו היה זה עיקר והוא אינו מאמין בו היה דינו ככופר. ובלקוטי שיחות חלק לד הערה 42 מציין שכמו"כ כן האומר שמשיח לא יבוא ח"ו מפני שגרם החטא שאינו כופר שהרי אינו חולק על הנבואה אמנם מצד גדר המצווה שבמשיח כופר הוא עיין שם.}}

בגמרא{{הערה|[[מסכת עירובין|עירובין]] מג, ב]].}} נאמר, כי הנודר להיות [[נזיר]] ביום שבו יבוא משיח - אסור לו לשתות [[יין]] לעולם, כיון שמשיח יכול לבוא ביום זה; אמנם, אם [[נדר ]] ב[[שבת]] או [[יום טוב]] - מותר לו לשתות [[יין ]] באותה שבת, ובשבתות הבאות נאסר. הסיבות לאי אפשרות ביאת המשיח בשבת ב[[שבת]] שנאמרו בגמרא הן:

ב[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות נזירות ד, יא.}} כתב על פי הגמרא "שהדבר ספק אם יבוא בשבת ב[[שבת]] או ביום טוב, או לא יבוא"{{הערה|בצדדי הספק ביארו מפרשי [[הרמב"ם]] כמה אפשרויות, ועיקרן כנ"ל. ראה כסף משנה ולחם משנה שם.}}.

*כיון שזהו ספק אם יבוא משיח בשבת ב[[שבת]] או לא, לכן נקבע הנוסח באופן שיתאים גם לאפשרות שיבוא; ובפרט שייתכן שכבר הגיע אליהו לבית דין הגדול ופתר את הספק לקולא{{הערה|1=ראה על דרך זה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15859&st=&pgnum=286&hilite= לקוטי שיחות חלק ע' ע' 272] ועוד - שכאשר יבוא משיח בזמן זה, בו אינו יכול לבוא, יתרץ כבר הוא את הקושיות על כך.}}.*כיון שבנוסח "אני מאמין" הכוונה היא לאו דוקא לביאת משיח המושלמת לכל ישראל, אלא על עצם הגאולה. ולכן ייתכנו שלבים שונים בהתחלת הגאולה, שלכל הדעות יכולים להיות בשבת ב[[שבת]] ויום טוב - כגון התגלות [[משיח בן יוסף]], או ביאת אליהו - ועליהם מדובר בנוסח "אני מאמין"{{הערה|ראה על דרך זה מה שכתב ה[[שפת אמת]] על ראש השנה י, ב.}}.