שינויים

המאבק בתנועת חב==אירועים ביהדות==*ה'שצ"דהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץב (30/11/1631 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי שמואל אליעזר איידל', בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמבס ([[המהרש"ם היומיא]]), הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועודנפטר. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ*ה' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב[[תרס"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמוניםז]] (22/11/1906 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[דוד לוריא]] מביכוב, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץמחבר ספר ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חבחידושי הרד"ד היא עקירת דבר מן התורהל', נפטר. כאשר פתחה חב*ה'[[ת"ד בקמפיין המשיחי שלהש]] (17/11/1939 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ברוך בער ליבוביץ']], ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץראש ישיבת קמניץ ומחבר ספר 'ברכת שמואל' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ' לעמוד בו עם מותונפטר.

בכל מאבקיו בחב==ימי חב"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חב=====אירועים===*ה'[[תקס"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, ]] (20/11/1803 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[נישואין|נשא]] את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלהבת דודתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם בתו של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו[[אדמו"ר האמצעי]].

באגרותיו של ===נולדו===*(השנה לא ידועה) - הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב[[מיכאל חנוך גולומב]], משפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].*ה'[[תשט"ד ז]] (בכינוי "הכת הידועה20/11/1955 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[מנחם מענדל גרונר]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומשפיע ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].*ה'[[תשמ"ו]] (18/11/1985 [[מניין אומות העולם|למניינם]])- הרב [[לוי ניסילביץ]], בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חבמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"דל צפת]].

הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ===נפטרו===*ה' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב[[תשי"ד "כפירה ומינות"]] (12/11/1953 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) ואף התפלל עליו בימי מחלתו- הרב [[אליעזר פנחס וויילער]], את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.[8[שליח] המאבק בחב] [[הרבי הריי"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז. בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת צ]] ו[[הרבי]] ומייסד ישיבות [[תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו ]] רבות בערי השדה של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב[[ארצות הברית]]. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו*ה'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום. הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך. ==[[ימי חבתש"דמ]]==*(25/11/1979 [[תקס"דמניין אומות העולם|למניינם]] ) - הרב [[אדמו"ר הצמח צדקאליהו שמואל כהנוב]] נשא את בת דודתו מרת , משלוחי [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסוןהריי"צ]], בתו של ל[[אדמו"ר האמצעיגרוזיה]].