עריכת הדף "דקל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=13b&format=pdf דף י"ג עמוד ב']}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש ל[[עבודה זרה]], הוא "דקל טוב". ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=14b&format=pdf שם י"ד עמוד ב']}} מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר|התמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו"ם]] - {{מונחון|חצב|המפורש בלשון הגמרא ל''קשבא''}} - גם הוא סוג של [[תמר|תמרים]], המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=7b&format=pdf דף ז' עמוד ב']}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]]. | ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=13b&format=pdf דף י"ג עמוד ב']}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש ל[[עבודה זרה]], הוא "דקל טוב". ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=14b&format=pdf שם י"ד עמוד ב']}} מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר|התמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו"ם]] - {{מונחון|חצב|המפורש בלשון הגמרא ל''קשבא''}} - גם הוא סוג של [[תמר|תמרים]], המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=7b&format=pdf דף ז' עמוד ב']}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]]. | ||
| − | ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36&format=pdf דף ל"ו עמוד א']}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה"קורא"{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= גירסת] [[הרמב"ם]] היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע ב[[לולב]], ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". ל[[הלכה]] פסק הרמב"ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו']}} כ[[דעת|דעתו]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. כך גם פוסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת "בורא פרי העץ" הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה"קורא" - אין לברך עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&st=&pgnum=602&hilite= חלק א' סימן ר"ב סעיף ט"ז]}}. | + | ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36&format=pdf דף ל"ו עמוד א']}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה"קורא"{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= גירסת] [[הרמב"ם]] היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע ב[[לולב]], ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". ל[[הלכה]] פסק הרמב"ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו']}} כ[[דעת|דעתו]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. כך גם פוסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת "בורא פרי העץ" הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה"קורא" - אין לברך עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&st=&pgnum=602&hilite= חלק א' סימן ר"ב סעיף ט"ז]}} . |
מהפסוק "זאת קומתך דמתה לתמר...אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו". אמרו חז"ל שעם ישראל נמשל לתמר - "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולבים להלל (לנטילת לולב בחג הסוכות), חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים - כך ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות{{הערה|בראשית רבה מא, א.}}. | מהפסוק "זאת קומתך דמתה לתמר...אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו". אמרו חז"ל שעם ישראל נמשל לתמר - "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולבים להלל (לנטילת לולב בחג הסוכות), חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים - כך ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות{{הערה|בראשית רבה מא, א.}}. | ||
