הבדלים בין גרסאות בדף "דייתיקי"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←מסקנא) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''דייתיקי''' היא שטר של מתנת שכיב מרע, | + | '''דייתיקי''' היא [[שטר]] של מתנת שכיב מרע כלומר אדם הנוטה למות וציוה לכתוב מסמך המעיד על כך שהוא מוסר חלק מנכסיו לאדם אחר, נחלקו הראשונים בפירוש המילה. |
==פירוש הראשונים== | ==פירוש הראשונים== | ||
| − | ה[[נימוקי יוסף]] מפרש שלמרות שמתנת שכיב מרע קונה בדיבור בלבד הדרך היא לכתוב את השטר לזכרון כדי שלא יפסיד המקבל בהעדר העדים. על פירוש זה מקשה הצמח צדק למה נקרא השאר "למיקם ולהיות", והלא חלות המתנה חלה גם בלי השטר והשטר אינו אלא לזכרון. | + | ה[[נימוקי יוסף]]{{הערה|מובא בפירוש הרע"ב על מו"ק פ"ג}} מפרש שלמרות שמתנת שכיב מרע קונה בדיבור בלבד הדרך היא לכתוב את השטר לזכרון כדי שלא יפסיד המקבל בהעדר העדים. על פירוש זה מקשה הצמח צדק למה נקרא השאר "למיקם ולהיות", והלא חלות המתנה חלה גם בלי השטר והשטר אינו אלא לזכרון. |
יותר מכך, אין ביד השטר להקנות שכיב מכרע כי "אין שטר לאחר מיתה" ודעתו של השכיב מרע היא רק שיחול לאחר מיתה. | יותר מכך, אין ביד השטר להקנות שכיב מכרע כי "אין שטר לאחר מיתה" ודעתו של השכיב מרע היא רק שיחול לאחר מיתה. | ||
| − | [[רש"י]]{{הערה| בבא | + | [[רש"י]]{{הערה|[[בבא מציעא]] יט א}} מפרש "שטר זה יהיה לקום ולהיות ככל הכתוב בו דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין" כו'. |
| − | [[הרמב"ם]] בפירוש המשנית כותב שדייתיקי היא מלכה מרכבת, ופירוש ענינה " | + | [[הרמב"ם]] בפירוש המשנית כותב שדייתיקי היא מלכה מרכבת, ופירוש ענינה "שטר שמקנהו בו נכסים מטלטלים או קרקע או דבר מן הדברים" כו' גם פירוש זה קשה, כמקושיית הצמח צדק והלא ההקנאה היא על ידי הדיבור ולא על ידי השטר. |
| − | ב[[ערוך]] פירש שבלשון יון קורין לשטר צוואה דייתיקי עיקר הדבר דא | + | ב[[ערוך]] פירש שבלשון יון קורין לשטר צוואה דייתיקי{{הערה|ואכן ביוונית עד היום המילה διαθήκη (דייתיקי) פירושה צוואה}} עיקר הדבר, דא תהא למיקם ולהיות. |
==מסקנא== | ==מסקנא== | ||
| − | למסקנת הדברים מבהיר הצמח צדק{{הערה|בחידושיו למועד קטן פ"ג ד"ה דייתיקי}} כי יש שני טעמים שלכן כותבים את השטר דייתיקי: 1. לזכרון, כפירוש הנימוקי יוסף. 2. כדי שיהא בוש המקבל לחזור בו. | + | למסקנת הדברים מבהיר הצמח צדק{{הערה|בחידושיו למועד קטן פ"ג ד"ה דייתיקי.}} כי יש שני טעמים שלכן כותבים את השטר דייתיקי: 1. לזכרון, כפירוש הנימוקי יוסף. 2. כדי שיהא בוש המקבל לחזור בו. |
| + | |||
| + | {{אבלות וימי זכרון}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חושן משפט]] | [[קטגוריה:חושן משפט]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:58, 26 ביולי 2023
דייתיקי היא שטר של מתנת שכיב מרע כלומר אדם הנוטה למות וציוה לכתוב מסמך המעיד על כך שהוא מוסר חלק מנכסיו לאדם אחר, נחלקו הראשונים בפירוש המילה.
פירוש הראשוניםעריכה
הנימוקי יוסף[1] מפרש שלמרות שמתנת שכיב מרע קונה בדיבור בלבד הדרך היא לכתוב את השטר לזכרון כדי שלא יפסיד המקבל בהעדר העדים. על פירוש זה מקשה הצמח צדק למה נקרא השאר "למיקם ולהיות", והלא חלות המתנה חלה גם בלי השטר והשטר אינו אלא לזכרון. יותר מכך, אין ביד השטר להקנות שכיב מכרע כי "אין שטר לאחר מיתה" ודעתו של השכיב מרע היא רק שיחול לאחר מיתה.
רש"י[2] מפרש "שטר זה יהיה לקום ולהיות ככל הכתוב בו דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין" כו'.
הרמב"ם בפירוש המשנית כותב שדייתיקי היא מלכה מרכבת, ופירוש ענינה "שטר שמקנהו בו נכסים מטלטלים או קרקע או דבר מן הדברים" כו' גם פירוש זה קשה, כמקושיית הצמח צדק והלא ההקנאה היא על ידי הדיבור ולא על ידי השטר.
בערוך פירש שבלשון יון קורין לשטר צוואה דייתיקי[3] עיקר הדבר, דא תהא למיקם ולהיות.
מסקנאעריכה
למסקנת הדברים מבהיר הצמח צדק[4] כי יש שני טעמים שלכן כותבים את השטר דייתיקי: 1. לזכרון, כפירוש הנימוקי יוסף. 2. כדי שיהא בוש המקבל לחזור בו.