שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 629 בתים ,  18:02, 3 באוגוסט 2023
אין תקציר עריכה
'''[[דומם]] צומח חי מדבר''' (ר"ת: '''דצח"מ'''){{הערה|'''מקור לערך''' - קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת ראה, מברכים החודש וערב ראש-חודש אלול ה'תשי"ד.'תורת-מנחם – התוועדויות' תשי"ד חלק שלישי (יב) עמ' 182-173 – בלתי מוגה}} הם ארבע דרגות כלליות בנבראים. שכללות הנבראים בעולמות מתחלקים לארבע דרגות אלו, הן בנבראים הגשמיים, והן ברוחניות.
[[קובץ:ברוזים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברוזים - חי]]
מבואר כי ארבע דרגות אלו נחלקות זו מזו בדרגת החיות שבהם. שהחיות ב[[דומם]] היא המועטת ביותר, ובצומח החיות היא רבה יותר, ויותר מזה בחי, ויותר מזה במדבר.
החילוק שבין חי למדבר יובן שבחינת החי קרובה לבחינת הצומח, מה שכאין במדבר. שבדרגת החי, אף על פי שיש לה [[נפש]] חיונית המחיה אותה, הרי שנפש זו יצאה יחד עם הגוף, כמו שיצא הצומח, שה[[חומר]] וה[[צורה]] יצאו שניהם כאחד לפי שקרובים הם. מה שאין כן בבחינת ה[[מדבר]], שה[[גוף]] שלו התהווה מהארץ בבחינת [[דומם]], ואחר כך נתלבשה בו [[נפש]] מלמעלה.
==במשכן ובמקדש==
דרגת ה[[צומח]] היא כנגד ה[[מידות]], שאף הם צומחות וגדלות על ידי ה[[מוחין]], ויש בהם קטנות וגדלות.
דרגת ה[[חי]] היא כנגד ספירת ה[[בינה]].
==הדרגות==
===דומם===
ב[[תורת החסידות]] מבואר מעלת ה[[דומם]] בכך שלפי הכלל הידוע שכל הגבוה יותר נופל נמוך יותר, ממילא הדומם, שהוא הדרגה הכי נמוכה, שורשו גבוה עוד יותר מהמדבר, לכן הצומח, חי, ומדבר ניזונים מהדומם.
[[עולם העשיההעשייה]] נקרא בשם דומם, שגם החיות הרוחנית של [[עולם העשיה]] העשייה נקרא בשם [[גשמיות]] מאחר שהוא כח להחיות את הגשמיות, וכמאמר חז"ל: "אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה", ולכן גם הכח הרוחני של [[עולם העשיה]] העשייה בכללו נקרא בשם דומם.
===צומח===
[[קובץ:דשא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צומח]]
===מדבר===
מְדַבֵּר מתייחס לכלל המין האנושי. מעלת מין המדבר על מין החי הוא שהולך בקומה זקופה, היינו שהראש (מוחין) הוא למעלה מהלב (מידות), ולכן אצלו שייך ענין של "מוח שליט על הלב", מה שאין כן ב[[בהמה]] שהמוחין כפופים למידות.
 
לגבי השאלה מדוע נקרא האדם על שם מעלת הדיבור ולא על שם מעלת השכל (שהרי גם בבעלי חיים יש דיבור{{דרוש מקור}})?, נראה לומר שדיבור באדם בא כעניין '''תקשורתי'''. כלומר, בדיבור אמיתי מעוניין האדם לשתף שכלו או מדותיו גם ללא רווח אנוכי וישיר. עצם '''השיתוף''' והתקשרות הוא מבוקש '''בפני עצמו''' - ואת זה אין בבעלי חיים.
כמו כן מפני שהאדם הולך בקומה זקופה, ביכולתו לראות את השמים, היינו להבין ולהרגיש את מעלת הרוחניות על הגשמיות.
מעלתו של המדבר - האדם, נגזרת גם משמו - מלשון "אדמה לעליון", היינו שהאדם דומה ומשתלשל מבחינת אדם העליון, ומעלתו ושלימותו האמיתית היא בהתכללות והתבטלות לאלוקות.
בספר הכוזרי מבואר כי קיימת דרגא נוספת בסוג המדבר, וההפרדה הזאת הינה הפרדה אלוקית. עניין זה מבואר בהרחבה בתורת החסידות, המבארת את מעלתו של היהודי בכך שיש לו (בנוסף לנפשו הבהמית, גם) [[נשמה]] אלוקית, בשונה מהגויים להם יש רק [[נשמה]] בהמית.
==לקריאה נוספת==
[[אדמו"ר הריי"צ]], מאמר שאו ידיכם קודש [[תרפ"ז]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]

תפריט ניווט