שינויים

'''דומם צומח חי מדבר''' (ר"ת: '''דצח"מ''') {{הערה|'''מקור לערך''' - קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת ראה, מברכים החודש וערב ראש-חודש אלול ה'תשי"ד.'תורת-מנחם – התוועדויות' תשי"ד חלק שלישי (יב) עמ' 182-173 – בלתי מוגה}} הם ארבע דרגות כלליות בנבראים. שכללות הנבראים בעולמות מתחלקים לארבע דרגות אלו, הן בנבראים הגשמיים, והן ברוחניות.[[קובץ:ברוזים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברוזים - חי]]מבואר כי ארבע דרגות אלו נחלקות זו מזו בדרגת החיות שבהם. שהחיות ב[[דומם]] היא המועטת ביותר, ובצומח החיות היא רבה יותר, ויותר מזה בחי, ויותר מזה במדבר.

מבואר כי ארבע דרגות אלו נחלקות זו מזו בדרגת החיות שבהם. שהחיות בדומם היא המועטת ביותר, ובצומח החיות היא רבה יותר, ויותר מזה בחי, ויותר מזה במדבר. החילוק שבין חי למדבר יובן שבחינת החי קרובה לבחינת הצומח, מה שכאין במדבר. שבדרגת החי, אף על פי שיש לה [[נפש]] חיונית המחיה אותה, הרי שנפש זו יצאה יחד עם הגוף, כמו שיצא הצומח, שה[[חומר]] וה[[צורה]] יצאו שניהם כאחד לפי שקרובים הם. מה שאין כן בבחינת ה[[מדבר]], שה[[גוף]] שלו התהווה מהארץ בבחינת [[דומם]], ואחר כך נתלבשה בו [[נפש]] מלמעלה.

[[דומם ]] הוא כנגד ספירת המלכות, שמלכות ענינה הוא [[אותיות]] והם בבחינת דומם.

דרגת ה[[חי]] היא כנגד ספירת ה[[בינה]].

[[דומם ]] מתייחס לכל החפצים הקיימים בעולם שהינם דוממים.ב[[תורת החסידות]] מבואר מעלת הדומם ה[[דומם]] בכך שלפי הכלל הידוע שכל הגבוה יותר נופל נמוך יותר, ממילא הדומם, שהוא הדרגה הכי נמוכה, שורשו גבוה עוד יותר מהמדבר, לכן הצומח, חי, ומדבר ניזונים מהדומם.

[[עולם העשיההעשייה]] נקרא בשם דומם, שגם החיות הרוחנית של עולם העשיה העשייה נקרא בשם [[גשמיות]] מאחר שהוא כח להחיות את הגשמיות, וכמאמר חז"ל: "אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה", ולכן גם הכח הרוחני של עולם העשיה העשייה בכללו נקרא בשם דומם.

מְדַבֵּר מתייחס לכלל המין האנושי. מעלת מין המדבר על מין החי הוא שהולך בקומה זקופה, היינו שהראש (מוחין) הוא למעלה מהלב (מידות), ולכן אצלו שייך ענין של "מוח שליט על הלב", מה שאין כן בבהמה ב[[בהמה]] שהמוחין כפופים למידות. לגבי השאלה מדוע נקרא האדם על שם מעלת הדיבור ולא על שם מעלת השכל (שהרי גם בבעלי חיים יש דיבור{{דרוש מקור}})?, נראה לומר שדיבור באדם בא כעניין '''תקשורתי'''. כלומר, בדיבור אמיתי מעוניין האדם לשתף שכלו או מדותיו גם ללא רווח אנוכי וישיר. עצם '''השיתוף''' והתקשרות הוא מבוקש '''בפני עצמו''' - ואת זה אין בבעלי חיים.

בספר הכוזרי מבואר כי קיימת דרגא נוספת בסוג המדבר, וההפרדה הזאת הינה הפרדה אלוקית. עניין זה מבואר בהרחבה בתורת החסידות, המבארת את מעלתו של היהודי בכך שיש לו (בנוסף לנפשו הבהמית, גם) [[נשמה]] אלוקית, בשונה מהגויים להם יש רק [[נשמה]] בהמית. 

==לקריאה נוספת==[[אדמו"ר הריי"צ]], מאמר שאו ידיכם קודש [[תרפ"ז]]{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ערכים במבט החסידותטבע הבריאה]]