שינויים

כבן שנתיים היה כאשר נעצר אביו, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]], על עבודתו בקודש ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור ב[[לנינגרד]], שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות ב[[מסירות נפש]].

הרדיפות המשיכו גם כאן, ור' יעקב יוסף נלקח לחקירות פעמים רבות. מפעם לפעם היה מובל למשרדי ה[[ק.ג.ב.]] שם היה נחקר שעות ארוכות על מכריו מאנ"ש, אולם הוא מילא את פיו מים, ולא סיפר מאומה על חבריו.

ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של [[הרבי מלך המשיח]] באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של הרבי הריי"צ (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק' ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו.

==בעל קורא במניין של הרבי==

אופיו הנוח התבטא גם ביחסים עם חבריו לצוות הנהלת הישיבה. ר' דוד הקפיד תמיד שלא לומר מילה וחצי מילה לאחד מאנשי הצוות בנוכחות שאר אנשי הצוות וכל-שכן שלא במהלך אסיפות ההנהלה. כאשר היו לו הערות, הוא דאג לגשת באופן אישי ובדיסקרטיות מלאה לאותו איש צוות ולומר לו את ההערה או הביקורת.

ברבות השנים מונה לתפקידים מרכזיים בניהול הפעילות החב"דית, אולם למרות עיסוקיו המרובים, הייתה לו אכפתיות גדולה מאוד לשמירת הסדרים של הבחורים. מידי יומיים-שלוש, היה ניגש למשגיח, הרב [[יקותיאל ראפ]], ומבקש את כל הרשימות של הסדרים. לאחר מכן היה קורא לבחורים באופן אישי ומעמיד אותם על מקומם בתקיפות הנדרשת.

הוא היה אומר שאסור לזרוק בחור מ'[[תומכי תמימים]]', מכיוון שזה עלול לרחק אותו לנצח ר"ל.

למרות שבראשות הישיבה עמד הרב מענטליק, ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים. גם כאשר הייתה לרבי תרעומת כלשהי על המצב בישיבה היה ר' דוד הכתובת הראשונית, וידע לתקן את המעוות באופן מיידי.