הבדלים בין גרסאות בדף "דובער קרסיק (קרלביץ')"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''דוב בער קרסיק''' היה רב העיירה קראלאוויץ בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. נפטר בסביבות שנת [[תרנ"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] במקום רבנותו. | + | הרב '''דוב בער קרסיק''' היה רב העיירה [[קרלביץ|קראלאוויץ]] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. נפטר בסביבות שנת [[תרנ"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] במקום רבנותו. |
| − | ==עברו התורני== | + | == עברו התורני== |
היה גאון עצום ומחשובי חסידי חב"ד בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב [[שמריהו מעדאליע]]) | היה גאון עצום ומחשובי חסידי חב"ד בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב [[שמריהו מעדאליע]]) | ||
היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס ספר תורה לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת תרס"ה התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית הכנסת והשחיתו את כל ספרי התורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם. | היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס ספר תורה לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת תרס"ה התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית הכנסת והשחיתו את כל ספרי התורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם. | ||
| − | ==עברו החסידי== | + | == עברו החסידי== |
| − | היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' [[אייזיק קרסיק]] | + | היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' [[אייזיק קרסיק]] העיד עליו שהיה מקפיד מאוד על מצוות 'עד דלא ידע' ופעם אחת ישב בפורים בבוקר אחר התפילה וקריאת המגילה ואמר לחיים על כוס יי"ש ואמר כלפי עצמו "שייגעץ דו וייסט נאך מסתמא (פרא אדם אתה כנראה יודע עדיין להבדיל) בין ברוך מרדכי לארור המן" ואמר שוב 'לחיים' עד שהשתכר לגמרי ונפל על השולחן. |
==מקור השם קרסיק== | ==מקור השם קרסיק== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
חיבר ספרים רבים בעניני הלכה: | חיבר ספרים רבים בעניני הלכה: | ||
| − | * | + | *'''פתחי עולם''' ו'''מטעמי השולחן''' - על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], ובו פסקי דינים הלכה למעשה עם שורש ויסוד הדין ב[[הלכה]]. |
| − | * | + | *'''מאיר עיני סופרים''' - על הלכות [[סת"ם]]. |
| − | * | + | *'''דקדוקי סופרים''' - הלכות סת"ם. |
| − | * | + | *'''הליכות עולם''' - על כמה מסכתות. |
| − | * | + | *'''הליכות עולם''' - לחברא קדישא. |
| − | * | + | *'''טיב שמות גיטין''' - הלכות גיטין. |
| − | * | + | *'''הליכות עולם''' - הגהות על ה[[רמב"ם]]. |
| − | * | + | *'''נתיב ההוראה'''. |
| − | * | + | *'''שער טהרה''' - על הלכות [[טהרת המשפחה]]. |
| − | * | + | *'''הכשר שחיטה ובדיקה'''. |
| + | ==משפחתו== | ||
| + | בנו ר' חיים בן ציון קרסיק, היה סוחר חסידי ועסק בייעוץ ושמאות יערות. היה שותף במסחר עם ה[[רז"א]], בנו של אדמו"ר מהר"ש. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־03:02, 10 בינואר 2016
הרב דוב בער קרסיק היה רב העיירה קראלאוויץ בתקופת אדמו"ר המהר"ש. נפטר בסביבות שנת תרנ"ט ונטמן בבית העלמין במקום רבנותו.
עברו התורני
היה גאון עצום ומחשובי חסידי חב"ד בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב שמריהו מעדאליע)
היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס ספר תורה לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת תרס"ה התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית הכנסת והשחיתו את כל ספרי התורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם.
עברו החסידי
היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' אייזיק קרסיק העיד עליו שהיה מקפיד מאוד על מצוות 'עד דלא ידע' ופעם אחת ישב בפורים בבוקר אחר התפילה וקריאת המגילה ואמר לחיים על כוס יי"ש ואמר כלפי עצמו "שייגעץ דו וייסט נאך מסתמא (פרא אדם אתה כנראה יודע עדיין להבדיל) בין ברוך מרדכי לארור המן" ואמר שוב 'לחיים' עד שהשתכר לגמרי ונפל על השולחן.
מקור השם קרסיק
ר' דוב בער הוא הראשון שנשא את השם קרסיק, לפני כן היה שמו רובינסון. הסיבה שהחליף את שמו מכיון שבאותה תקופה מי שהיה בן יחיד קיבל פטור מהצבא ולכן החליף את שמו שיחשבו שהוא בן יחיד.
חיבוריו
חיבר ספרים רבים בעניני הלכה:
- פתחי עולם ומטעמי השולחן - על ארבעת חלקי השולחן ערוך, ובו פסקי דינים הלכה למעשה עם שורש ויסוד הדין בהלכה.
- מאיר עיני סופרים - על הלכות סת"ם.
- דקדוקי סופרים - הלכות סת"ם.
- הליכות עולם - על כמה מסכתות.
- הליכות עולם - לחברא קדישא.
- טיב שמות גיטין - הלכות גיטין.
- הליכות עולם - הגהות על הרמב"ם.
- נתיב ההוראה.
- שער טהרה - על הלכות טהרת המשפחה.
- הכשר שחיטה ובדיקה.
משפחתו
בנו ר' חיים בן ציון קרסיק, היה סוחר חסידי ועסק בייעוץ ושמאות יערות. היה שותף במסחר עם הרז"א, בנו של אדמו"ר מהר"ש.
