הבדלים בין גרסאות בדף "גרפולוגיה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 40: שורה 40:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מן הכתב אפשר להכיר במהותו של הכותב לא רק בטבעי מידותיו, אם הוא בעל התפעלות או מיושב אלא גם במעלת שכלו ומהלך נפשו . . בגוף ועצם התמונה של האות יש צורה עצמית . . אשר בה ועל ידה יכולים להכיר במעלת הכותב וחסרונותיו...|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_19830_30.pdf ספר המאמרים תרצ"ד, מאמר ד"ה 'ואני תפילתי' עמ' 624]}}
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מן הכתב אפשר להכיר במהותו של הכותב לא רק בטבעי מידותיו, אם הוא בעל התפעלות או מיושב אלא גם במעלת שכלו ומהלך נפשו . . בגוף ועצם התמונה של האות יש צורה עצמית . . אשר בה ועל ידה יכולים להכיר במעלת הכותב וחסרונותיו...|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_19830_30.pdf ספר המאמרים תרצ"ד, מאמר ד"ה 'ואני תפילתי' עמ' 624]}}
  
עם זאת, הרבי בעצמו במכתבו ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]] מר [[שניאור זלמן שז"ר]]{{מקור}} כתב ש"מוכרחני להודות, שלולא קראי במכתבו בפירוש שהמנתח ־ זולת הכתב יד ־ לא ידע דבר על בעל הכתב יד ולולא הכירי את כבודו [=את שז"ר] אישית, לא הייתי מאמין באפשריות הדבר". היינו שבאופן כללי הרבי לא מייחס אמינות רבה כל כך לענף הגרפולוגיה.
+
עם זאת, הרבי בעצמו במכתבו ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]] מר [[שניאור זלמן שז"ר]] כתב ש{{ציטוטון|מוכרחני להודות, שלולא קראי במכתבו בפירוש שהמנתח ־ זולת הכתב יד ־ לא ידע דבר על בעל הכתב יד ולולא הכירי את כבודו [=את שז"ר] אישית, לא הייתי מאמין באפשריות הדבר}}{{הערה|המכתב מתאריך ט"ז מנחם אב תשי"ט, נדפס בחוברת '[[צדיק למלך]]' ח"ו עמוד 110.}}. היינו שבאופן כללי הרבי לא מייחס אמינות רבה כל כך לענף הגרפולוגיה.
  
 
==גרפולוגים חסידי חב"ד==
 
==גרפולוגים חסידי חב"ד==

גרסה מ־18:27, 27 בינואר 2014

תורת הגרפולוגיה היא ניתוח אישיותו ותכונותיו של האדם על פי כתב ידו וסימני שונים בצורת הכתיבה והציור שלו.

באמצעות שילוב של סימנים שונים, הגרפולוגים יכולים להסיק ולשער עובדות שונות, שבדרך כלל קרובים אל המציאות אך לא חוזים אותה באופן מדוייק.

בכדי להגיע לאפשרות ניתוח מקסימלית, מתבקשים המאובחנים לכתוב קטע טקסט מוכר על דף חלק ועל משטח יציב, על מנת להסיר השפעות חיצוניות על צורת הכתיבה, ולהגיע לרמת האבחנה המדוייקת ביותר.

התפתחות הגרפולוגיה

העיסוק בניתוח כתב ידו של האדם, התחיל לפני אלפי שנים במדינות שעסקו בתרבות רוח ופנאי, דוגמת סין, יוון העתיקה, ורומא.

ההתפתחות העיקרית בענף זה התחיל לפני כארבע מאות שנה, בסביבות שנת ה'שס"א, עם פרסום מחקרים מקיפים שניסו לנסח מתודה שיטתית שתקל על ניתוח כתבי יד ותאפשר לחוג רחב יותר של אנשים לעסוק בתחום זה.

בסביבות שנת תרי"א חלה עלייה ממשית בעיסוק בנושא, והתפרסמו מחקרים רבים שניסו לקשר בין פעולותיו של האדם לבין תכונותיו. מחקרים אלו התייחסו גם לכתב היד כחלק ממכלול פעולותיו של האדם, ולראשונה נטבע המושע "גרפולוגיה" ככינוי לתורת כתב היד.

מתקופה זו ואילך, החוקרים החלו לעסוק בהצעת אפשרויות ניתוח שונות לכתב היד, אך מעולם לא התגבשה נוסחה מקיפה המוסכמת על כלל העוסקים בתחום.

נקודות כלליות בגרפולוגיה

הניתוח הגרפולוגי מתבסס על ניתוח של מכלול פרטים, והשילוב ביניהם. ניתוח של פרט אחד, אין בכוחו ללמד על תכונותיו של האדם. להלן מספר הנחות יסוד:

כתיבה
  • כתב לא ברור מסמל התנהלות עצמאית.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
ציור
  • השמש מסמלת את הקשר הרגשי עם האמא.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

גרפותרפיה

הגרפותרפיה היא ענף מדעי הנחשב כהסתעפות של תורת הגרפולוגיה, והוא כולל טיפול רפואי-הוליסטי באמצעות כתיבה.

באמצעות הגרפותרפיה, מנסים המטפלים להשפיע על תכונות נפשו של המטופל על ידי אימון ותרגול של כתיבה בצורה מסויימת.

הרעיון העומד מאחורי שיטת טיפול זו, הוא ההנחה שקבע מחבר ספר החינוך: "אחר הפעולות נמשכים הלבבות". כאשר אדם פזיז מתרגל ומתאמן לכתוב אותיות עם קווים ברורים שמייצגים סבלבנות ושיקול דעת, הוא יקבל בהדרגה יכולת נפשית גדולה יותר לנהוג בצורה שקולה יותר.

חיקוי כתב ידו של אדם אחר מתוך מטרה לשנות את תכונות הנפש של הכותב, נכלל גם הוא בתורת הגרפותרפיה.

חסידים רבים, נוהגים לחקות את כתב ידו של הרבי, ויש מתוכם העושים זאת מתוך מטרה להתעלות ולחזק באישיותם את הצדדים החיוביים והתכונות הטובות, ולהתדמות ככל האפשר לדמות המוערצת עליהם.

היחס לגרפולוגיה בתורת חב"ד

למרות שהיו חוקרים שהסתפקו באמינותה של תורת הגרפולוגיה, אדמו"ר הריי"צ מתייחס לשיטה זו באופן חיובי, וכך נאמר במאמר משנת תרצ"ד:

מן הכתב אפשר להכיר במהותו של הכותב לא רק בטבעי מידותיו, אם הוא בעל התפעלות או מיושב אלא גם במעלת שכלו ומהלך נפשו . . בגוף ועצם התמונה של האות יש צורה עצמית . . אשר בה ועל ידה יכולים להכיר במעלת הכותב וחסרונותיו...

עם זאת, הרבי בעצמו במכתבו לפרזידנט של מדינת ישראל מר שניאור זלמן שז"ר כתב ש"{{{1}}}"[1]. היינו שבאופן כללי הרבי לא מייחס אמינות רבה כל כך לענף הגרפולוגיה.

גרפולוגים חסידי חב"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. המכתב מתאריך ט"ז מנחם אב תשי"ט, נדפס בחוברת 'צדיק למלך' ח"ו עמוד 110.