שינויים

[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי חגור גרטל, במוצאי [[יום כיפור]], ניתן לראות שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים]][[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|left|thumb|180px|הרבי לובש גרטל]][[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''', '''גאַרטעֵל''' או '''אבנט''') הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של הגוף ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. אצל חסידי חב"ד נהוג ללבוש גארטל דק בצבע שחור בימות החול, ובשבת גארטל עבה ממשי השזור מ-18 חוטים.

'''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של הגוף ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד ]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שתי שני חלקי הגוף ה[[גוף]] באמצעות האבנט.

'''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.

*יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד הלבה[[לב]] באופן המקביל לאופן חגירת ה[[אבנט]] ב[[בית המקדש]]{{הערה|שם=גרטל|1=כמו שכתב [[הרמב"ם]] ב[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=10&halocha=1&hilite= ספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'][http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7938 -ב']: "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין{{הערה|1=[[מסכת זבחים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=18b&format=pdf דף י"ח בסופו]: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"}}. וכך קיבל [[יונתן בן עוזיאל]] מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (חיטריקספר)|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו [[רבותינו נשיאינו]].*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות התפילין ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א|יומני החתונה]] של [[הרבי ]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חדר חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חדר חגר הרבי גארט גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידועה ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מרבותינו מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל המזן הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.

הרבי נוהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.{{ש}}תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת הגוף ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של הסירטוק{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב הגוף ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.{{ש}}לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין הסרטוקה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.{{ש}}הרבי מקפיד ששני קצות הגארטל יהיו באותו אורך, וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים{{הערה|שם=גרטל}}, מעל הכפתורים האחוריים של הסרטוקה[[סירטוק]].

*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעם בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך יחד עם זאת ידוע כי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביושל הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי הנישואין ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט".}}.*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון ]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט בברכת ב[[ברכת המזון ]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן התפילה ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן השינה ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי בחלוםב[[חלום]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה ]] תשט"ו].}}.

אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידויות אחרות [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.

יחד עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת לבגדים ל[[בגד|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]. חלק מהבחורים בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.

יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו הרואת הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}.

*[[אבנט]] ([[בגד|בגדי ]] כהונה)

*[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת ]] פרשת צו תשל"ט)

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&st=&pgnum=87 ספר הליקוטים [[דא"ח ]] צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט']