גלובוקע

העיירה גלובוקע

גלובוקע - פירוש שם המקום הוא 'עמוק'. ואכן, העיירה גלובוקע הייתה מוקפת גבעות, ויערות סבבוה ברוב הדר.

גלובוקע, הייתה עיירה 'מתנגדית', אך במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. יעידו על כך ארבעה בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה.

בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' מרדכי לעוו, מחסידי חב"ד.

בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרה"ח ר' בנציון חנוביץ, מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל.

בתקופה מאוחרת יותר התמנה הרב זונדל רובינזון מראדשקוויטש מרב חב"די לעיירה.

בתחילת שנת תר"צ עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך, רבה של העיירה פסטוב. הם כתבו על כך לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, בראשות הרב, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש.

בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים.

ביקורי הרביים בגלובוקע

בשנת תרצ"ב, הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, הרבי מלך המשיח.

שנתיים לאחר מכן שוב ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיירה, ושוב כמו התרוממה הקהילה החסידית בעיירה טפחיים מעל פני הקרקע.

זמן קצר לאחר הביקור, עלה הרב מנחם מענדל קופרשטוך לארץ הקודש והתיישב בחיפה, וכך ניצל ממאורעות השואה האיומה. במקומו שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב מנחם מענדל מנדלבוים שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר.

בעקבות ההתעוררות שגרם ביקורו של אדמו"ר הריי"צ, קיבלו על עצמם בני הקהילה להקים במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים. ואכן, ההבטחה מומשה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת.

מלחמת העולם השניה

במלחמת העולם השניה בסך הכול נהרגו כששת אלפים יהודים בגלובוקע, ומתוכם מאות משפחות חסידיות, ובראשן הרב החסידי האחרון של גלוקובוע הרב מנחם מענדל מנדלבוים. ה' יקום דמם.