עריכת הדף "בשעה שהקדימו תער"ב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 13: שורה 13:
 
*החלק שלא נאמר - עה עמודים.
 
*החלק שלא נאמר - עה עמודים.
  
את תוכן ההמשך ניתן לחלק באופן כללי לשש חטיבות{{הערה|החלוקה בעיקרה הינה על פי חטיבות ההמשך כפי שנסדרו בכתב יד אדמו"ר הרש"ב, התיאור הוא מתוך סקירה שפירסם הרב [[דוד אולידורט]] בגליון מעיינותיך.}}:
+
את תוכן ההמשך ניתן לחלק באופן כללי לשש חטיבות{{הערה|חלוקה זו הינה על פי מאמר סקירה שפירסם הרב [[דוד אולידורט]] בגליון מעיינותיך.}}:
 
* ביאור שלושת הפירושים ב[[כתר]]: לשון המתנה ושתיקה{{הערה|על פי לשון הפסוק באיוב: "כתר לי זעיר ואחוך".}}, לשון עטרה, ולשון "סיבוב" והקפה, שהם כנגד ג' מדריגות בספירת הכתר: כתר שבבחינת סיבוב הוא [[מקיף הקרוב]] שהוא בחינת [[רצון גלוי]], לשון 'עטרה' הוא מקיף רחוק יותר שהוא בחינת "רצון נעלם", ולשון שתיקה מורה על המקיף העליון ביותר שהוא בחינת עצם הרצון שאינו בא לידי גילוי כלל{{הערה|ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו תער"ב עד ד"ה ולא יכול יוסף תער"ג.}}.
 
* ביאור שלושת הפירושים ב[[כתר]]: לשון המתנה ושתיקה{{הערה|על פי לשון הפסוק באיוב: "כתר לי זעיר ואחוך".}}, לשון עטרה, ולשון "סיבוב" והקפה, שהם כנגד ג' מדריגות בספירת הכתר: כתר שבבחינת סיבוב הוא [[מקיף הקרוב]] שהוא בחינת [[רצון גלוי]], לשון 'עטרה' הוא מקיף רחוק יותר שהוא בחינת "רצון נעלם", ולשון שתיקה מורה על המקיף העליון ביותר שהוא בחינת עצם הרצון שאינו בא לידי גילוי כלל{{הערה|ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו תער"ב עד ד"ה ולא יכול יוסף תער"ג.}}.
 
* הסבר נרחב כיצד דוקא על ידי קיום התורה והמצוות על ידי ישראל נמשך ממדריגה הכי נעלית שבכתר שהתבארה בחטיבה הקודמת, בחינת [[מוחא סתימאה]], שעיקר המשכתה הוא על ידי ה[[מסירות נפש]] בתוך ההעלם וההסתר דזמן ה[[גלות]], ותתגלה בשלימות [[לעתיד לבוא]]{{הערה|מד"ה ועשית חג שבועות תער"ג עד ד"ה וה' אמר המכסה תרד"ע.}}.
 
* הסבר נרחב כיצד דוקא על ידי קיום התורה והמצוות על ידי ישראל נמשך ממדריגה הכי נעלית שבכתר שהתבארה בחטיבה הקודמת, בחינת [[מוחא סתימאה]], שעיקר המשכתה הוא על ידי ה[[מסירות נפש]] בתוך ההעלם וההסתר דזמן ה[[גלות]], ותתגלה בשלימות [[לעתיד לבוא]]{{הערה|מד"ה ועשית חג שבועות תער"ג עד ד"ה וה' אמר המכסה תרד"ע.}}.

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)