שינויים

'''בשורת הגאולה''' הוא כינוי כללי לדברים שאמר הם מכלול דברי [[הרבי]] בהזדמנויות רבות, במשך שנות הנשיאות אשר מבשרים אודות סיום הגלות ותחילתה הקרובה של הגאולה. החל מיום התמנותו לאדמומ[[קבלת הנשיאות של הרבי|יום התמנות]] [[הרבי]] ל[[אדמו"ר ולאורך ]], לאורך כל השנים שלאחר מכן דיבר הרבי על כך שבדורנו{{הערה|דור בדברי הרבי, מתייחס לנשיא הדור - כלומר הדור מתחלף כאשר נשיא הדור מתחלף. דורנו מכונה על ידי הרבי הדור השביעי, בהיות [[הרבי]] האדמו"ר השביעי ל[[אדמו"רי חב"ד]]}} תבוא [[הגאולה והאמיתית והשלימה]] וש"הנה זה (המלך המשיח) בא, וכבר בא".

ב[[מאמר]] הראשון שאמר הרבי, מיד עם [[קבלת הנשיאות|הכתרתו הרשמית כאדמו]] כ[[אדמו"ר ]] ב[[י"א שבט]] [[תשי"א]], קבע כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה{{הערה|שם=באתי לגני יא| מאמר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/33/263.htm באתי לגני תשי"א]}}.

עם ישראל במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא הגאולה השלימה - גאולה משיעבוד הגלות ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין המקדש, שלמות בתורה ובקיום מצוותיה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על [[סף הגאולה]]" , בשיחותיו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות [[תשנ"א]] עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה".

הרבי אף קרא לפרסם זאת בין כל שכבות העם ובעולם כולו להתחזקות בתורה ומעשים טובים ולהגביר הצפייה לגאולה.{{הערה|[[שיחה|שיחת ]] [[שבת ]] [[פרשת ראה ]] שנת תשנ[[תנש"א]]. חלוקת דולרים יב במרחשוון [[י"ב במר חשוון]] [[תשנ"ב]] ובאוב[[א' באדר א ']] [[תשנ"ב]].}}.

* '''[[דור השביעי]]''' שבזמנו אמורה ה[[שכינה]] לרדת למטה ולהתגלות בעוה"ז ב[[עולם הזה]] הגשמי.

א. הגמרא במסכת סוטה (מט, ב) מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות {{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך''' }} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את [[השואה]] האיומה)

עבודת התשובה היא מעבודות בני ישראל שיביאו את הגאולה, כדברי הגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=97b&format=pdf סנהדרין צז, ב.].}} "אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה . . אמר רבי אליעזר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין". וכך פסק [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.}}

מבואר בתורת ב[[תורת החסידות ]] שהעבודה בעוה"ז ב[[עולם הזה]] לאחר חטא [[עץ הדעת]] היא בעיקר לברר בירורים, כלומר כש[[אדם הראשון]] היה ב[[גן עדן]] עבודתו היתה להמשיך תוספת אור בגן עדן (כמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשמרה"). משא"כ מה שאין כן כשגורש האדם מגן עדן וירד לעולם זה, עיקר עבודתו היא לזכך ולברר את חושך העולם ולהכשירו לגלוי אור האלוקי.

אמנם עבודה זו היא עד לימות המשיח שאז יעביר ה' את רוח הטומאה מין הארץ ועיקר העבודה אז יהיה להמשיך ולגלות בעולם אורות נעלים. אורות אלו שיומשכו בימות המשיח הם אורות נעלים יותר מהאורות שנמשכו על ידי המצוות בזמן הגלות ונעלים יותר אפילו מהאורות שנמשכו על ידי אדם הראשון, ולכן כשאנו מתפללים על המצוות שיעשו אז{{הערה|תפילת [[מוסף]] של [[יום טוב]]}} "יהי רצון ..שתשוב ותרחם..וקרב פזורינו..ושם נעשה לפניך..כ'''מצוות רצונך'''.." אנו מגדירים אותם דווקא מצוות רצונך לפי ששלימות המצוות יהיה אז לעתיד לבוא.{{הערה|שם=איכה|ראה ספר המאמרים עת"ר ד"ה איכה ישבה בדד. ספר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/35/index.htm תורת מנחם התוועדויות ח"ג עמוד 228]}}

עבודת בני ישראל בגלות היא להכשיר את כל העולם כולל גם אומות העולם שכולם יהיו מוכשרים לגילוי אלקות ועד שהם עצמם יהיו [[דירה בתחתונים]] ענין זה נפעל על ידי עבודת בני ישראל שהתפזרו בין האומות בגלות, על ידי עבודתם בעבודת הבירורים והפצת היהדות והמעיינות (כנ"ל) ובזה מכשירים את כל העולם ע"י על ידי שיהודים גרים שם ומנהגים לפי מנהג המקום ומדברים בשפה המדוברת במדינה ההיא עי"ז על ידי זה מזככים את העולם ונוסף לזה על ידי [[שבע מצוות בני נח]] פועלים גם באומות העולם שאף הם יהיו כלי לגילויים של משיח. יהודים הגיעו בזמננו לכל קצווי תבל ומצאים בכל פינה נידחת ומכיוון "שנסתיימה עבודת הבירורים" הרי שכל העולם כבר מוכשר ומוכן לגלוי אלוקות.

רואים בחוש שגם מקומות שבעבר היו רחוקים מתורה ויהדות הרי הם עתה מקומות של תורה ויהדות. על דרך מדינת '''צרפת''' שבה התחילה הגלות וכדברי הנביא: "וגלות החל הזה.. עד צרפת" (עובדיה א, כ-כא) כלומר מהמקומות הקשים בגלות היא מדינת צרפת, כידוע התנגדות [[אדמו"ר הזקן]] למדינת צרפת והעומד בראשה [[נפוליון]] שהם שרש קליפת החופשיות ופריקת עול ומהם הושפע לכל הדורות שלאחריהם כל התרבות החופשית והדמוקרטייה המתירנית (שמיוסדת על פריקת עול משא"כ מה שאין כן אילו הייתה על יראת ה' {{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] ח"א עמוד 402}}) ואף על פי כן בדורנו רואים שע"י שעל ידי עבודת היהודים במדינה זו נעשית מדינת צרפת למקום תורה ויהדות עם מוסדות חינוך ולימוד התורה ומקום מרכזי להפצת תורה ויהדות והפצת מעיינות החסידות ועד שמשם מדפיסים ספרי חסידות ויוצאים לעולם כולו.

בנוסף לכך שהסתיימה עבודת מלבד העובדה כי נעשו כל ההכנות הראויים לביאת המשיח, והעובדה כי בעולם נראים סימני סוף זמן הגלות והעולם מוכן לגאולה ציין , כעבור תקופה הוסיף הרבי והכריז שזמננו הוא "זמן הגאולה" כלומר . ובדבריו ביאר כי כוונתו שהגיע זמנה לא רק שמצד סיום העבודה משיח היה צריך להגיע כתוצאה מסיום ההכנות אלא שמצד מעצם הזמן הוא כבר אמור היה להגיע ויתירה מכך לא רק שהגיע שהוא זמן הגאולה אלא שהוא של משיח. כהמשך לכך ביאר הרבי כי מהתבוננות בעולם ניתן לראות כי משיח כבר פועל בעולם בפועלפעולות הקשורות עם התגלותו הקרובה.ביטויים רבים נתן הרבי לתקופה זו. בחודשים תמוז - אב תשנ"א התבטא הרבי כי תקופתנו היא "סף הגאולה"{{הערה|1=שיחת שבת פרשת בלק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&pgnum=241&hilite= ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמוד 691]. שוב בפרשת פנחס באידיש "בא דעם שוועל פון גאולה.." (שם עמוד 695) ושוב בפרשת ואתחנן (שם עמוד 747).}}{{הערה|יש הרוצים להקביל ביטוי זה לביטוי סף הדלת שהוא נידון כחלק וכנספח אל הבית אם כי הוא מחוץ לדלת, ודוגמתו בזמננו שאינו גאולה אלא כמפתן וכניסה לגאולה.{{מקור|עניינו של משיח...(בקיצור מדוייק!)}}.}}

ומצאנו בזה כמה פרטיםבשיחותיו הרחיב הרבי ונימק הדברים בכמה אופנים:* עתה הוא '''"יום שישי לאחרי חצות"''' - החל משנת [[תשנ"א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות.{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן [[תשנ"א]] סעיף י}}* החלו הגילויים של '''"אראנו נפלאות"''' - שרואים בזמננו גילויים באופן של "פלא" והם פעולתו של מלך המשיח בעולם.{{מקור}}.

ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תשנ"א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן [[תשנ"א]] משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99 .ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תשנ"א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.

הרבי הצביע על מהפכות שמתרחשים ברחבי העולם במדינת רוסיה סין והודו ועד לאיי הים הרחוקים שמתגוררים במקומות אלו מיליארדי בני אדם והמהפכות הם מין הקצה אל הקצה והכל נעשה מתוך מנוחה ושקט כפי שאין לזה אח ורע בתולדות העולם.{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תש"נ. (כפי הנראה הרבי הצביע על כמה פרטים במהפכות א.ראיה על עקבתא דמשיחא. ב.העולם מוכשר לגאולה. ב.על ניסים ונפלאות הגאולה).}}

 '''"{{ערך מורחב|ערך=[[וכתתו חרבותם לאתים]]"'''}}

(והוא בא בהמשך לעבודה של "הפצת המעיינות היהדות ושבע מצוות בני נח" בכל העולם שעל ידי זה הכשירו את העולם לגלויים של מלך המשיח. וזו הסיבה שהסכם נחתם דווקא בעיר נוי יורק בעיר בה המקור לעבודה של הפצת היהדות וממנה יוצאים ה[[שלוחים]] של נשיא הדור לכל קצווי תבל, וזה גם הקשר ל[[חודש שבט]] ולשנת תשנ"ב. חודש שבט, הוא החודש שבו היתה ההסתלקות ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"י]] ותחילת העבודה של דורנו בהפצת היהדות במלא העוצמה. ושנת [[תשנ"ב]] הוא שנת ה42 מאז, והוא על דרך ה42 מסעות שהיו לבני ישראל במדבר שבסופה הגיעו להיכנס לארץ.){{הערה|שיחת פרשת משפטים תשנ"ב}}

העובדה שנמצאים לאחרי ש[[כלו כל הקיצין]] ועדיין לא באה הגאולה, הרי זה מכריח שהעבודה הנדרשת בזמננו היא לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחת מישראל להביא את הגאולה, שכל אחד מישראל אנשים נשים וטף ידעו את ההלכה שכותב [[הרמב"ם]] שמעשה טוב אחד או אפילו [[מחשבה ]] או דיבור אחד על ידי זה מכריע האדם את כל העולם "ומביא ישועה והצלה",{{הערה|שיחת שיחת [[פורים]] תשמ"ז, וראה לקו"ש חכ"ט עמוד 17 שחישוב קיצים הוא לפי ראות הצדיק את העבודה הנדרשת ואולי זה הביאור בתמיהת הרבי שם מהי העבודה עכשיו לאחרי שכלו כל הקיצין. ודו"ק}}.

התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך [[התבוננות ]] בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מ[[הקב"ה]] "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא [[תשנ"א]] ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת.{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}}

תפילה ובקשה זו היא רצונו של [[הקב"ה]] שמתאווה לתפילתם של צדיקים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}} וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד [[צעקה ]] עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.." {{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תשנ"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה.{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תשנ"א]] ועוד.}}

השמחה מהידיעה והאמונה שהנה משיח בא מקרבת ומזרזת את הגאולה (על דרך הסיפור אודות הצדיק שבקטנותו רצה [[תפוח ]] וכשלא נתנו לו ברך ברכה והיו מוכרחים לתת לו, כן השמחה בשמחת הגאולה, מביאה את הגאולה בפועל){{הערה|שם=לקוטי שיחות כ}}

פעולה זו נעשית על יד זה שכל יהודי [[פוקח את עיניו]] ומחדיר לעצמו שהגאולה כבר כאן וכל שנשאר הוא לקבלו ולגלותו בפועל, הרבי ביאר שזו הסיבה שמדברים אודות הזמן שנמצאים על [[סף הגאולה ]] בכדי שיהודי יחיה כבר גאולה והוסיף שבכדי לסייע להחדרת התודעה הזו יש להתעסק ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שעל ידי זה האדם חיי חיי גאולה בחייו.{{הערה|ראה שיחת פרשת בלק תשנ"א}}

(והעניין בזה הוא שבכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] וע"י ועל ידי שהוא חי משיח הוא מגלה את הניצוץ בכל כוחותיו ובצירוף עבודת כל הניצוצות הוא מגלה את הניצוץ הכללי - משיח צדקנו בהתגלות{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות - תשנ"ב. (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד319)}}).

במשך השנים אמר הרבי כמה פעמים שדורנו הוא האחרון של הגלות והראשון לגאולה, מבשנת [[תשמ"ז]] אמר הרבי שהנה הגיע הזמן וסיימו לצחצח את הכפתורים ונמצאים בסוף הגלות. מ[[חודש ניסן]] [[תשנ"א]] דבר הרבי והכריז שעתה הגיע זמן הגאולה (ולא רק שנמצאים בסוף זמן הגלות רק הגאולה כבר פועלת בעולם כנ"ל) עד לליל [[כ"ח ניסן]] בה תבע הרבי מהחסידים לעשות הכל ולהתעקש ולהביא את הגאולה, מיני אז בכל [[התוועדות]] מפגש ויחידות ו[[יחידות]] דיבר הרבי אודות עניין זה, תבע ביקש והכריז שיש לפעול בכל המישורים ולהביא את הגאולה בפועל.