עריכת הדף "ברית מילה"

{{סוגיה
|שם הסוגיה=ברית מילה
|מקרא=[[פרשת לך לך]] יז, א-יד; [[פרשת תזריע]] יב, ג
|משנה=[[מסכת שבת]], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01085.html#HtmpReportNum0018_L5 פרק יט]
|תלמוד בבלי=[[מסכת שבת]], פרק [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=130&format=pdf 'רבי אליעזר דמילה']
|משנה תורה לרמב"ם=[http://www.mechon-mamre.org/i/26.htm הלכות מילה]
|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצווה רטו. [[ספר החינוך]] מצווה ב
|מאמרים=[[תורה אור]] לך לך ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/3/12A ולא יקרא], ד"ה בעצם היום הזה; [[לקוטי תורה]] תזריע ד"ה [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/7/20c וביום השמיני]; סידור עם דא"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=43365&st=%u05d4%u05de%u05d9%u05dc%u05d4 שער המילה]; [[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/2 מצות מילה]
|שיחות=נלקטו בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15785&st=&pgnum=15&hilite= שערי מילה]
}}

[[קובץ:ברית מילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברית מילה ב[[בית חיינו]], [[תשל"ד]]. (צילום: נח פולבערג)]]
מצוות '''מילה''' היא ה[[מצווה]] הראשונה שבה נצטווה [[אברהם אבינו]], ולאחר מכן הוא צווה להעבירה הלאה לבניו למול את ילדיהם. אך משנתנה [[תורה]], אנחנו מצווים במצוה זו, לא בגלל מצות אברהם אבינו, אלא מפני שכך נצטוינו בתורה{{הערה|[[הרמב"ם]] בפירוש המשנה למסכת חולין פרק ז' משנה ו'.}}. המצווה היא למול את הבנים הזכרים ביום השמיני ל[[לידה]]. עיקר המצווה הוא על האב, אך באם הוא לא מל את בנו, יש חובה על הבן להשתדל למול את עצמו.

מצווה זו הינה אחת מעמודי היסוד של עם ישראל, כיוון שהיא מהווה חתימה של ה' בבשרנו. וכל יהודי (גם מי שעודנו [[ערל]]) מכונה "מהול" (לעומת הגויים שכולם נקראים "ערלים"). אחד משלושת חלקי תהליך הגירות הוא ברית מילה.

המצווה נחלקת לשני חלקים, את החלק הראשון - חתיכת הערלה, קיבל אברהם אבינו. ואת השני - הפריעה, קיבלו בני ישראל לקראת כניסתם לארץ.

==המצווה==
ברית מילה הינה המצווה היחידה שקוימה בפועל בדור שקדם למתן תורה, כאשר [[אברהם אבינו]] מל את עצמו בגיל 99 שנים, והראשון שנימול ביום השמיני היה בנו [[יצחק]].

מקור המצוווה בתורה הוא מהפסוק:
:{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה|מקור=בראשית יז, יד}}

==בחסידות==
פעולת הברית הינה הסרת הערלה, הנמשלת בחסידות ל[[קליפת נוגה]] המכסה ומסתירה ומונעת מהאדם את הגילוי השלם, ומשפיעה רק כדי יכולתה של [[קליפת נוגה]], על ידי הברית = הסרת הערלה, מתבטלים הצמצומים וההסתרים ונמשך לאדם גילוי יותר נעלה, ולכן אחר מצות מילה של [[אברהם אבינו]] נאמר כי "אב המון גויים נתתיך", שקיבל את הכח לברר ולהשפיע על ידי גילוי זה.
 
פירוש מילה הוא מ"ל [[י"ה]], שהוא גילוי של [[אבא]] ו[[אמא]], שהוא בחינת ה[[ביטול]] שבכח מ"ה שבנפש.

בניגוד לתורה שהיא בארץ והיא המשכה מלמטה למעלה שכתוב "לא בשמים היא", הברית מילה היא המשכה מלמעלה למטה שכן היא למעלה משכל ודעת וכמשל שני אהבים שכותרים ברית ביניהם כדי שה[[אהבה]] תמשך גם בשעה שלא תהיה לה מעורר מצד השכל והדעת‏‏‏‏‏‏‏‏.‏‏‏‏{{הערה|1=תורה אור סוף פרשת לך לך}}.
===הבדלת הקליפות ממידת החסד===
רק לאחר המילה הובדלו זרע אברהם לבד לקדושה האלקית. אבל קודם המילה, מצד [[מידת החסד]] הגוברת באברהם, נמשכה השפעתו אף לישמעאל (ערביים) - למקום שאינו ראוי לקבל ההשפעה. 

ובזה נתחזק כוחם ומעמדם של רשעים אלו עד שהעמיד בסכנה את קיום הכונה האלקית בבריאת העולם. כי תכלית הכונה בבריאת העולם היא ביאת ה[[משיח]] שאז יקויים הכתוב "ובלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" שיבוער כל הרע מן העולם. אבל אם תמשך ההשפעה באופן בלתי מבוקר גם לישמעאל - דבר העלול להיות ח"ו, וכמו שכתוב "לו ישמעאל יחיה לפניך", הרי זה עלול לחזק ולהנציח ח"ו את הרע בעולם, ולמנוע את מימוש הכונה האלקית ש"נתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך דירה בתחתונים". 

וההסבר לזה נעוץ בעובדה שהאור האלקי הנמשך להוות ולהחיות את [[נברא|הנבראים]], גדול כוחו לרדת ולברוא נבראים ירודים ותחתונים לאין סוף. הנה, כאשר האור יורד ונמשך דרך המסכים השונים המעלימים ומסתירים את מהותו האלקית של האור, הנה, על ידי זה יכולים להתהוות ולהברא [[קליפה|קליפות]] ו[[סט"א]] המורדים בה', ומקבלים יניקת-חיות וחיזוק מהאור האלקי הנמשך באופן מוסתר דרך המסכים המכסים את האמת.

אבל בהסיר הערלה המעלימה והמכסה על האמת, לא יוכלו הקליפות והאומות המקבלים חיותם מהקליפות - לקבל חיות וקיום לטומאתם, ויתבטלו ממציאותם.

ואז תמשך השפעת החיות רק לצד הקדושה ולבני ישראל המאוחדים בקודש העליון - בחינת חכמתו שבאצילות ורצונו יתברך שלמעלה מאצילות - בחינת אור אין-סוף ב"ה, ובאמצעותם תמשך חיות גם לחולין על טהרת הקודש המתבררים מהרע שבהם ומתעלים לקדושה, וכן לחסידי אומות העולם הבטלים לישראל ומסייעים בידם לעבוד את ה'.

פעולה זו של הסרת הכיסוי מהאור האלקי הנמשך לעולם, החלה בהסרת הערלה של אברהם אבינו, שבזה נמשך האור והכח האלקי רק לראוי שבבניו - "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא בישמעאל ח"ו, ואף גם זאת - "ביצחק וגו'" ולא כל "יצחק" למעט עשיו שיצא מיצחק.

== מנהגי ברית מילה ==

ביום ברית המילה נוהגים לתת דמי קדימה לשכר לימוד עבור הרך הנימול. כן מובא גם בהיום יום{{הערה|1= כ"ח אדר ב'}}: (משיחה בסעודה ברית מילה): בברית מילה אומרים "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים". ונוהגים אצלנו, אז מען גיט דמי קדימה אז דער אינגעל זאל לערנען - (ונתן הרבי סכום מסוים באמרו): דאס איז פאר דער ישיבה (= שנותנים דמי קדימה שהילד ילמד.. זה עבור הישיבה).

בעלי הברית נוהגים ללבוש טלית בשעת הברית{{הערה|1=ראו בהרחבה '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-02-שערי-ישיבה-חלק-כא.pdf בענין לבישת טלית בברית]''', הרב [[רפאל אברהם דובקין]], שערי ישיבה חלק כ"א עמוד 596].}}.

בברית המילה אומרים כל הקהל: כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה חופה ומעשים טובים.

בברכת המזון על סעודת המילה אומרים: בקשות "הרחמן" מיוחדות לברית מילה.

על יסוד הוראת הרבי באופן פרטי למספר חסידים{{הערה|כאשר נולד הרב [[יוסף יצחק ריבקין]] (כיום שליח הרבי ל[[כרמיאל]]), ביקש אביו הרב [[מרדכי ריבקין]] מהרבי שיהיה [[סנדק]] בברית, והרבי לא נענה להזמנה אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שאז ה[[סנדק|סנדקאות]] היא כמו 'בשליחות' של הרבי. שבועון כפר חב"ד 1915 עמוד 40). ועל דרך זה אירע גם עם הרב [[יהושע דוברבסקי]] (עדותו נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] פרשת נח תשע"ב).}}, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי על ברכי הסנדק בשעת הברית.

נהוג לחזור בזמן הברית את ה[[מאמר]] דיבור המתחיל [http://w3.chabad.org/media/pdf/887/WBsr8877493.pdf "אשרי תבחר ותקרב"] (פסוק הנאמר במהלך הברית). מאמר זה נאמר על ידי [[הרבי]] ב[[וואכנאכט|ליל יום הברית]] של נכדו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] באור ל[[כ"ו מרחשוון]] [[תשט"ז]], והוגה על ידו בשנת [[תנש"א]] - לקראת [[י"ח ניסן]] במלאת 89 שנים לברית של הרבי.

רבותינו נשיאינו הקפידו שלא לשנות שום דבר מהמנהגים המקובלים בברית מילה, דוגמת המציצה בפה, והתנגדו בתקיפות לאלו שהעלו טענות שונות על סכנות בריאותיות וכדומה שיש במנהגי ברית המילה המסורתיים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf עמוד 22, צילום מכתב אדמו"ר הריי"צ לרב חיים בן ציון רסקין].}}.

===שעת הברית===
הגמרא במסכת פסחים ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=4&format=pdf ד, א.]) מביאה [[ברייתא]]: {{ציטוטון| . . ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות
שנאמר (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר . .}} ואכן פסק זה הביאו הפוסקים בספריהם הרמב"ם בספרו משנה תורה הלכות מילה פרק א, ח. ה[[טור] וה[[שולחן ערוך]] בחלק [[יורה דעה]] סימן רסב סעיף א.

עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה בהתייחסות לגורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. מהמקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון, היה אדות למנהגו של ר' [[יהודה לייב איגר|לייב'לע אייגר]] האדמו"ר מלובלין להתכונן ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, היות ובתפקידו שימש אף כמוהל בעירו הוביל המנהג לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר שהוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו{{הערה|הודפסה גם בקובץ אהל תורה ורשה תרפ"ט.}}, שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידים]]. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתו תמך על המבואר בגמרא{{הערה|ברכות לב ב}} אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל ה[[חידושי הרי"ם]]{{הערה|תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.}} וידידו ר' [[צדוק הכהן מלובלין]]{{הערה|תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".}} כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ה"[[חתם סופר]]", שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון{{הערה|שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.}}. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטול עליו את השם.

נידון נוסף נידון בפוסקים הוא בדחיית המצווה מפני ההידור של ב[[רוב עם הדרת מלך]]. פוסקים רבים סוברים כי זריזין מקידמין למצוות דוחה את ההידור של ברוב עם במצוות מילה כבכל המצוות. אולם הרבי במכתב שכתב לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כותב כל יש לחלק בין מצוות מילה לשאר המצוות ואשר על כן אין למנוע את המנהג לעכב את קיום מצוות הברית עד לשעות אחר הצהרים כשמטרת העכבה היא למען יוכלו להתאסף קהל רב בברית. הרבי מנמק זאת בכך שבמצוות הברית ישנה הדגשה מיוחדת לעניין השמחה ושלילת העצבות. מלבד זאת, העובדה שבעת ה[[התוועדות]] מעוררים בציבור ענייני [[יראת שמים]] שתוכנם ועניינם הוא תכלית כל ה[[מצוות]] "ליראה את ה'".{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/896.htm אגרות קודש חלק ד מכתב תתצו].}} הודות למכתב זה רווח המנהג בקרב חסידי חב"ד לדחות את הבריתות לשעות אחר הצהריים.

==להרחבה==
*[[דרך מצוותיך]], מצוות מילה
*פרשת לך לך ב[[תורה אור]]
*[[דם|דם מילה וקרבן פסח]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[שערי מילה]]''', ליקוט מדברי [[הרבי]] בנושא [[ברית מילה]], בעריכת הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ומערכת [[היכל מנחם ירושלים]], בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים]], [[תשנ"ח]]
*'''[[ברית נתן]]''', לקט מנהגי ברית מילה, מאת הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[אהלי שם]], [[תשס"ו]]
*'''[[שבח הברית]]''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אפשערניש]]. בעריכת והוצאת הרב [[שמואל הורביץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס"ט]]
*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של הצמח צדק''', שבועון בית משיח גליון כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 34

==ראו גם==
* [[מבשרי אחזה אלוה]]
* [[ערלה]]
* [[פדיון הבן]]
* [[וואכנאכט (ליל ברית)]]
* [[סנדק]]
* [[קוואטער]]
* [[שמירת הברית]]
* ארגון [[ברית אברהם]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://vaa770.org/wp-content/uploads/2020/04/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A6%D7%A4%D7%AA.pdf חוברת הדרכה - מהלידה ועד הברית]''', בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש]] [[צפת]]
* הרב [[יהושע מונדשיין]], ''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf#page=149 ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנדל מונדשיין, כ"ד כסלו תשנ"ה {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
* הרב [[יוסף אברהם פיזם]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/28/780815678721.html ליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בנוגע למהות הפנימית של ברית מילה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1670705#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ברית מילה - כל מה שרציתם לדעת]''' {{בית חבד}}
*הרב שמשון טייכטל, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/02/5e394dad97859_1580813741.pdf פסקי הרב - הלכות מילה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/615a05f900989_1633289721.pdf סדר ברית מילה עם ליקוטי טעמים מנהגים ופנינים] {{PDF}}{{COL}}

;מולטימדיה
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4509486#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content איך עושים ברית מילה?]''' {{וידאו}} סרטון בהפקת ערוץ יהדותון
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/134166 מהי ברכת הברית? ומה מנהגנו באמירת עלינו לשבח אחר הברית?] {{*}} [https://col.org.il/news/134256 ברית באולם או בבית כנסת?]''' {{COL}}{{וידאו}}
* הרב [[יוסף יצחק אופן]], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2886 שיעור וידאו] במאמר ד"ה "למנצח על השמינית", מתוך הספר [[לקוטי תורה]] פרשת תזריע, ל[[אדמו"ר הזקן]] {{וידפו}}
*הרב יוסף אברהם פיזם, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/726422/ מתורת הצמח צדק: "ברית מילה"]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/726732/ לקט מיוחד מחלוקת דולרים: צדקה עבור הרך הנימול]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/725136/ מדיה הלכה: קורס ברית מילה]''' {{וידפו}}

{{לידה}}
{{מצוות}}
{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברית מילה]]
[[קטגוריה:האבות]]