שינויים

[תמונה[קובץ:רשימת עניניםברוך שניאור שניאורסון.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|100px250px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]רבי '''ברוך שניאור זלמן שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]]-[[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]?{{הערה|תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121.}}), היה אביו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] וסבו של [[הרבי]]. חסיד של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], היה ידוע כגאון גדול ובעל זיכרון נפלא אשר ידע את כל הש"ס בעל-פה{{מקור}}.

==תולדות חיים==נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]])ולאמו מרת שימא. בברית שלו הוא נקרא שניאור זלמן, ולא ברוך שניאור, וההוכחה לכך היא שסביו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, (ואין נהוג לקראו לילד על שם סביו כאשר הלה עדיין בחיים) אך בהיותו בגיל שבע עשרה כאשר [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית זעלדא רחל בתו של החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ובצוואת רבי יהודה החסיד כתוב: שלא ישא אדם אשה ששם חמיו כשמו. והעצה לכך הוא פשוט להוסיף שם, ולכן הוסיפו לו את השם ברוך והשם זלמן השתקע. פעמיים זכה ברוך שניאור להתברך בברכות מיוחדות מפי סביו הרבי ה[[צמח צדק]] ושתיהם היו בערב יום כיפור, בראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]] ופעם השניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.  ב[[שבת]] שלפני חתונתו בחודש טבת [[תרל"א]] אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות מיוחד, מאמר הנקרא: (דיבור המתחיל) "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הרה"ח הגביר ר' זלמן חייקין מפאדאבראנקע. זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]]. תאריך פטירתו לא היה ידוע עד שהתגלה על ידי [[הרבי]]{{מקור}} שהתאריך המדוייק הוא [[כ"ט טבת]]. למרות זאת, שנת פטירתו המדוייקת נותרה בגדר תעלומה, וההשערה היא שנפטר בין השנים תרפ"ו-ח.

[[תמונה:רשימת ענינים.jpg|שמאל|thumb|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]]ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו נערכו על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]] שהוסיפו לו תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ובסופו מפתחות מפורטים. יצא לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים"(ע"פ כתי"ק כ"ק[[אדמו"ר שליט"א]] מה"מ) ע"י הוצאת קה"ת. ==משפחתו==זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בערך בשנת תר"ע-ג. וב[[נישואין]] שנייים [[נישואין|נשא]] את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה.

==קישורים חיצוניים==ילדיו מנישואיו הראשונים:*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא {{הערת שוליים|אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.}}* דוב לבנון ר' [[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66709 חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של [[הרבימלך המשיח שליט"א]] )*ר' [[שבועון בית משיחשמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]]*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]] - {{אינפו}}