שינויים

רבי '''ברוך שניאור זלמן שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]]-[[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]?{{הערה|תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121.}}), היה אביו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] וסבו של [[הרבי]]. היה חסיד של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], היה ידוע כגאון גדול ובעל זיכרון נפלא אשר ידע את כל הש"ס גאון ו[[בעל-פהשמועה]].

בברית שלו הוא ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך שניאור", וההוכחה לכך היא שסביו כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, (ואין נהוג לקראו לילד על שם סביו כאשר הלה עדיין בחיים) אך בהיותו בגיל שבע עשרה והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/6/3.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. יש המשערים ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא לאישהאת אשתו]] את הרבנית זעלדא רחל בתו של , בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ובצוואת ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד כתוב: ]] שלא ישא אדם אשה ששם יהיה שם חתן כשם חמיו כשמו. והעצה לכך הוא פשוט להוסיף שם, ולכן הוסיפו לו הוסיף את השם ברוך , והשם זלמן השתקענשתקע.

זכה פעמיים זכה ברוך שניאור להתברך בברכות מיוחדות מפי סביו סבו הרבי ה[[צמח צדק]] ושתיהם היו בערב , ב[[ערב יום כיפור]], בראשונה בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]] ופעם השניה , ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.

ב[[שבת]] שלפני חתונתו , בחודש טבת [[תרל"א]] , אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות מיוחד, מאמר הנקרא: ([[דיבור המתחיל) ]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הרה"ח הגביר ר' הרב זלמן חייקין מפאדאבראנקעמפודוברנקה.

ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו נערכו על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]] שהוסיפו לו תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ובסופו מפתחות מפורטים. יצא לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (ע"פ כתי"ק [[כ"ק[[אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] מה"מ) על ידי הוצאת קה"ת.