הבדלים בין גרסאות בדף "בכן"
מ (החלפת טקסט – " הרבי שליט"א" ב־"הרבי") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מיצר הגרון== | ==מיצר הגרון== | ||
| − | כאשר התבוננותו של האדם היא על [[הקב"ה]], לדוגמה: עד כמה שהוא טוב לכל, מפרנס את כל הבריות וכו', הרי הוא מגיע למסקנה שצריך לאהוב את הקב"ה. והנה בדרך הרגילה מיד תעבור נקודה זו ללב ויתעורר | + | כאשר התבוננותו של האדם היא על [[הקב"ה]], לדוגמה: עד כמה שהוא טוב לכל, מפרנס את כל הבריות וכו', הרי הוא מגיע למסקנה שצריך לאהוב את הקב"ה. והנה בדרך הרגילה מיד תעבור נקודה זו ללב ויתעורר ב[[אהבה]] לקב"ה. |
אולם בין המוח ללב, כיון שלכל אחד יש מהות שונה, עובר ה"מסר" מהמוח תהליך של עיבוד בגרון (שהוא המחבר את הראש והגוף). בתהליך זה מתעלם השכל ולאחר זמן מופיעה המידה. | אולם בין המוח ללב, כיון שלכל אחד יש מהות שונה, עובר ה"מסר" מהמוח תהליך של עיבוד בגרון (שהוא המחבר את הראש והגוף). בתהליך זה מתעלם השכל ולאחר זמן מופיעה המידה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כיון שבגרון יש ענין של התעלמות, לכן הוא יכול להיקרא [[מיצר]] מלשון [[מצרים]], שהמולך בו הוא [[פרעה]], וג' שרי פרעה אלו הם העומדים שם בפועל. והם המעכבים את נקודת הבכן להגיע ללב. | כיון שבגרון יש ענין של התעלמות, לכן הוא יכול להיקרא [[מיצר]] מלשון [[מצרים]], שהמולך בו הוא [[פרעה]], וג' שרי פרעה אלו הם העומדים שם בפועל. והם המעכבים את נקודת הבכן להגיע ללב. | ||
| − | ולכן הוא נקרא "[[מצרים]]", כי זה אותיות "'''מיצר - מי'''". דהיינו, אחד מכינויי [[ספירת הבינה]] הוא "[[מי]]" - כלומר, ביטול לחכמה וכן בגימטריה 50 כנגד [[חמישים שערי בינה]]. ומיצר זה מעכב את הנקודה הבאה מה"מי" (בינה) ללב. | + | ולכן הוא נקרא "[[מצרים]]", כי זה [[אותיות]] "'''מיצר - מי'''". דהיינו, אחד מכינויי [[ספירת הבינה]] הוא "[[מי]]" - כלומר, ביטול לחכמה וכן בגימטריה 50 כנגד [[חמישים שערי בינה]]. ומיצר זה מעכב את הנקודה הבאה מה"מי" (בינה) ללב. |
| − | הדרך להפטר מבעיה זו היא: "הקול מעורר את הכוונה". כלומר, | + | הדרך להפטר מבעיה זו היא: "הקול מעורר את הכוונה". כלומר, שעל ידי התפילה בקול הוא מכניס את ה[[אהבה]] שתהא מורגשת בלב. כמו כן בעבודה ב[[רעותא דליבא]] הופכים את החושך לאור וממילא אינו מעכב{{הערה|ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.}}. |
==נחיצותו== | ==נחיצותו== | ||
| − | [[הרבי הריי"צ]] ב[[שיחת קודש|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרותיו]] מרבה לדבר אודות החשיבות של ה"בכן", ובלשונו של[[הרבי]]: "המעשה הוא העיקר". והיינו, שמי שלא מעורר את ה"בכן", משמע שהוא אינו לומד את ה[[חסידות]] עבור שתשפיע עליו ותשנהו. ועל זה אמרו [[רבותינו נשיאינו]] את התוארים: [[חיצון]], [[עמלק]], מוטעה, מחוצף ועוד{{הערה|בלקוטי דיבורים. זכור תרס"ה. ועוד.}}. | + | [[הרבי הריי"צ]] ב[[שיחת קודש|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרותיו]] מרבה לדבר אודות החשיבות של ה"בכן", ובלשונו של [[הרבי]]: "המעשה הוא העיקר". והיינו, שמי שלא מעורר את ה"בכן", משמע שהוא אינו לומד את ה[[חסידות]] עבור שתשפיע עליו ותשנהו. ועל זה אמרו [[רבותינו נשיאינו]] את התוארים: [[חיצון]], [[עמלק]], מוטעה, מחוצף ועוד{{הערה|בלקוטי דיבורים. זכור תרס"ה. ועוד.}}. |
הדרך היחידה להיות [[חסידים]] היא שאחרי כל מאמר וכדו' מתבוננים בדבר (הן [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמרי השכלה והן מאמרי עבודה]]) ומוצאים מה ניתן להפיק ממנו ל[[עבודת ה']]. | הדרך היחידה להיות [[חסידים]] היא שאחרי כל מאמר וכדו' מתבוננים בדבר (הן [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמרי השכלה והן מאמרי עבודה]]) ומוצאים מה ניתן להפיק ממנו ל[[עבודת ה']]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה:מושגים | + | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] |
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:19, 21 באוקטובר 2020
הבכן הוא ביטוי המביע את תכליתו של הדבר, והתוצאה שלו במעשה בפועל. הביטוי משמש בעיקר כניב, נוגע לתוצאה של הפעולה הנפשית שנוצרה אצל היהודי לאחר שלמד מאמר, שיחה או השתתף בהתוועדות.
תוכן עניינים
ענינו[עריכה]
כאשר אדם מתבונן בשכלו על דבר מה, הוא מגיע למסקנה. מסקנה זו מתומצתת לנקודה (נקודת הבכן), וזו יורדת מהמוח ללב (מהמוחין למדות), וזה פועל שהאדם בפועל יתעורר במידה למישהו - לאהוב או לשנוא.
מיצר הגרון[עריכה]
כאשר התבוננותו של האדם היא על הקב"ה, לדוגמה: עד כמה שהוא טוב לכל, מפרנס את כל הבריות וכו', הרי הוא מגיע למסקנה שצריך לאהוב את הקב"ה. והנה בדרך הרגילה מיד תעבור נקודה זו ללב ויתעורר באהבה לקב"ה.
אולם בין המוח ללב, כיון שלכל אחד יש מהות שונה, עובר ה"מסר" מהמוח תהליך של עיבוד בגרון (שהוא המחבר את הראש והגוף). בתהליך זה מתעלם השכל ולאחר זמן מופיעה המידה.
בעבודה[עריכה]
בגרונו של האדם יש שלושה גורמים המקשרים את הראש והגוף: קנה, ושט וורידים. ובתורת הקבלה הם נקראים: שר המשקים, שר האופים ושר הטבחים. ועניינם הוא התגברות החומריות והשיקוע באכילה ושתיה, וכן רתיחת הדם בעניני העולם.
כיון שבגרון יש ענין של התעלמות, לכן הוא יכול להיקרא מיצר מלשון מצרים, שהמולך בו הוא פרעה, וג' שרי פרעה אלו הם העומדים שם בפועל. והם המעכבים את נקודת הבכן להגיע ללב.
ולכן הוא נקרא "מצרים", כי זה אותיות "מיצר - מי". דהיינו, אחד מכינויי ספירת הבינה הוא "מי" - כלומר, ביטול לחכמה וכן בגימטריה 50 כנגד חמישים שערי בינה. ומיצר זה מעכב את הנקודה הבאה מה"מי" (בינה) ללב.
הדרך להפטר מבעיה זו היא: "הקול מעורר את הכוונה". כלומר, שעל ידי התפילה בקול הוא מכניס את האהבה שתהא מורגשת בלב. כמו כן בעבודה ברעותא דליבא הופכים את החושך לאור וממילא אינו מעכב[1].
נחיצותו[עריכה]
הרבי הריי"צ בשיחותיו ואגרותיו מרבה לדבר אודות החשיבות של ה"בכן", ובלשונו של הרבי: "המעשה הוא העיקר". והיינו, שמי שלא מעורר את ה"בכן", משמע שהוא אינו לומד את החסידות עבור שתשפיע עליו ותשנהו. ועל זה אמרו רבותינו נשיאינו את התוארים: חיצון, עמלק, מוטעה, מחוצף ועוד[2].
הדרך היחידה להיות חסידים היא שאחרי כל מאמר וכדו' מתבוננים בדבר (הן מאמרי השכלה והן מאמרי עבודה) ומוצאים מה ניתן להפיק ממנו לעבודת ה'.
