שינויים

'''בין הזמנים''' הוא זמן בו ה[[ישיבה|ישיבות]] אינם פועלות בסדר רגיל, והבחורים מנהלים בעצמם נמצאים בבית ומנהלים את סדר יומםבעצמם. הרבי קרא מספר פעמים לבטל מנהג זה{{הערה|המושג של "חופש" בישיבה, חדר או תלמוד תורה, הוא דבר בלתי רצוי כו' וכו'. דמכיון שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", הרי לא ייתכן שיהיה הפסק ח"ו, בענין החיים. והלואי שיבטלו סוכ"ס וכן הדריך את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מה[[י"ב תמוזתמים|תמימים]] "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של [[לימוד התורה]] ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"...משיחת שבת פרשת דברים תשמ"ו}}לנצל ימים אלה.

בנוסף, הרבי הדריך == לבטל את בני הישיבות, כיצד לנהוג בתקופה זו:במכתב לבני הישיבות כותב הרבי: {{ציטוטון|אליכם בני הישיבות הננו פונים ביחוד, מתקרבים ימי הקיץ ימי החופש ומנוחה אשר סדרי הלימוד בהישיבה רפויים, ע"כ הצעתינו לפניכם שתתנו את עצמכם לקרב את הנוער להשפיע עליו שיבואו ללמוד בישיבות, להסביר להם שזהו עיקר גדול בחיים להתחנך על ברכי התורה והיראה, והלומד כשהוא ילד זוכה לא זו בלבד שתורתו משתמרת אלא עוד זאת שזהו מעמיד אותו בעזה"י בפנה של אורה אשר כל ימי חייו ידע מטרתו בחיים להיות יהודי נאמן לה' ולתורתו}}.{{הערה|1בין הזמנים ==ממכתב ר"ח [[סיוון]] [[תש"י]].}}

==ניצול הרבי קרא לבטל את המושג בין הזמנים להוספה ביראת שמים==ולהמשיך את הלימודים במוסדות החינוך בכל השנה:<br><br>

{{ציטוטון|המושג של "חופש" בישיבה, חדר או תלמוד תורה, הוא דבר בלתי רצוי כו' וכו'. דמכיון שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", הרי לא ייתכן שיהיה הפסק ח"ו, בענין החיים. והלואי שיבטלו סוף כל סוף את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מ[[י"ב תמוז]] "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של [[לימוד התורה]] ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"{{הערה|משיחת שבת פרשת דברים תשמ"ו.}}.}} == ניצול בין הזמנים == בנוסף, הרבי הדריך את בני הישיבות שבתקופה זו יעסקו בהשפעה על הנוער שיבואו ללמוד בישיבות:<br><br> {{ציטוטון|אליכם בני הישיבות הננו פונים ביחוד, מתקרבים ימי הקיץ ימי החופש ומנוחה אשר סדרי הלימוד בהישיבה רפויים, ע"כ הצעתינו לפניכם שתתנו את עצמכם לקרב את הנוער להשפיע עליו שיבואו ללמוד בישיבות, להסביר להם שזהו עיקר גדול בחיים להתחנך על ברכי התורה והיראה, והלומד כשהוא ילד זוכה לא זו בלבד שתורתו משתמרת אלא עוד זאת שזהו מעמיד אותו בעזה"י בפנה של אורה אשר כל ימי חייו ידע מטרתו בחיים להיות יהודי נאמן לה' ולתורתו}}{{הערה|ממכתב ר"ח [[סיוון]] [[תש"י]].}}.<br><br> במכתב אחר מציע הרבי לנצל זמן זה להוספה ביראת שמים: <br><br> {{ציטוטון|בטח למותר להעיר על הנחיצות הכי גדולה לנצל את ימי הקיץ שהתלמידים חפשים אז מלימודים אחרים, לתוספת התעוררות והתחזקות ובפרט של [[יראת שמים]] בכל התלמידים, אף שגם בזה ישנו תירוץ מן המוכן שהתלמידים עייפים הם מלימודם כל השנה וגם נוסעים הם לחוץ לעיר וגם החמימות קשה לסבול, שבד"מ שבדרך ממילא פועל זה על המרץ של התלמידים וההנהלה כו' וכו', ואין ברצוני לחזור עוד הפעם על כל האמור לעיל, רק אדגיש שאין זה אלא תירוץ, והראיה שבכל המקומות שהחליטו ובפועל לנצל את ימי הקיץ, הצליחו עד כדי כך שלשנה הבאה לא היה צריך שאעורר אותם עוד הפעם, כי בעצמם ראו שגם בגשמיות תועלת היא}}{{הערה|1=ממכתב כ"ח [[סיון]] [[תשי"ג]].}}.<br><br> במכתב שלישי הרבי מדבר על כך שכאשר רואים כיצד הוא הסדר מצד הנהגת העולם - צריכים לעשות הפוך:<br><br> {{ציטוטון|הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחודשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר ב[[חסידות]] בחודשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף. וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שב[[ארץ הקודש]] ת"ו, ושבכל העולם}}{{הערה|תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים תשי"ט.}}.