שינויים

חסידי חב"ד מקפידים לברך על '''[[אתרוג|אתרוגי]] שהגיע מדרום קלבריה''', או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]] דווקא הנקראים: . אתרוגים אלו נקראים גם בשם "אתרוגי יאנווע"{{הערה|משום שהיו נשלחים מהעיר "יאנווע".}}. אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריההיא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ" או''' [http: //hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"אתרוגי יאנוועג עמוד ק"י]}}.

גם [[חת"ם סופר|שו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים ]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו {{מונחון|חכמי הצרפתים |הכוונה לבעלי התוספות}} אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=155 שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1="אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:"כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים", [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&st=&pgnum=239 סימן תרמ"ח סעיף כ"א סעיף קטן (משנה ברורה) ס"ה]}}.

מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. : [[הרבי]] מלך המשיח מביא באיגרת ב[[איגרות קודש, ]]{{הערה|1="וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם פרי עץ הדר"{{הערה|שם=אתרוג}} שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי מה שנאמר ‘משמני קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ יהיה מושבך", [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]. הרבי גם דיבר על העניין בסעודת מוצאי [[יום הכיפורים]] שנערכה ב[[770#קומה שניה|דירת אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תשכ"ד]] - מובא ב'[[המלך במסיבו]]' חלק א' (ברכה שנתן יצחק לעשיו) עמודים פ"ב- זו איטליא של יוון. אמר פ"ג}} את מאמר [[אדמו"ר הזקן: ]] כי כשאמר שאמר [[הקב"ה למשה ]] ל[[משה רבנו ‘ולקחתם ]] "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'"{{הערה|שם=אתרוג|[[פרשת אמור]] פרק כ"ג פסוק מ' }} - היה צורך לקיים את המצווה בהידור ובאופן המובחר ביותר, וכיוון שנאמר "משמני הארץ יהיה מושבך"{{הערה|ברכה שנתן יצחק לעשיו, [[חומש בראשית]] פרק כ"ז פסו ל"ט}} - ועל כך פירשו חכמים כי זו איטליה של יוון, הושיבו שלוחים על [[ענן, ]] ושלחום להביא אתרוגים מהמקום בו גדלים הפירות המובחרים ביותר - מקלבריה{{הערה|אימרה זו מובאת גם בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] - [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות תרצ"ט]] עמוד 294.}}. על כן משום כך נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריקלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: "[[קבלה ]] בידינו מאדמומ[[אדמו"ר הזקן ]] - בעל התניא והשו"ע ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}.

במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת ד' מינים [[ארבעת המינים]] את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם ‘קאלאבער'קאלאבער' ע"ש מקום גידולם, או בשם ‘יאנובער'יאנובער' ע"ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ".  החסיד הנודע הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי לקחת ‘גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}.

הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמוד 85, [[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=בעיות שהתעוררו לפתע15913&st=&pgnum= 225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו.

בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של ==בעיות שהתעוררו בכשרות האתרוגים. עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים. והנה לפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - כיאה לפירות מטופחים היטב. התופעה הדליקה ‘נורות אדומות' אצל מספר אנשים, ואלה מיהרו לכתוב על כך לרבי. ==

עדות ראשונה לחששות אלו נמצאת במכתב מחורף שנת תשיבראשית שנות היודי"ג אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] ע"ה שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליהם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוו"דעד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים, ולפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - מראה המתאים לפירות המטופחים היטב... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזההתופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב שמיהרו לכתוב על אתר..." (חלק ז' עמ' קס)כך לרבי.

מכתב נוסף שלח רבו של כפר חבאיזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ד ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[שניאור זלמן גרליקמרדכי פרלוב]] עשהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "המאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים .. בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - מעבר למה שהיו בשנים הקודמותהנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבהאבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..."{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמ' קס"א]}}.

בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' ישראל ג'יקובסון - שהיה לו יד ורגל בענייני נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים באיטליא המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - לנסוע למקום על מנת מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק ביסודיות את החששות שהועלוהאם יש שם עניין של הרכבה.

מצוייד בהוראות והנחיות בעקבות מכתב זה הורה הרבי כיצד לפעול יצא לר' [[ישראל ג'יקובסון]] - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}} - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה. בהגיעו, חקר ודרש אחר דרכי הגידולהחל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ביקר במטעים ואסף כל פיסת מידע שתסייע בבדיקהשהיה אלול לאמת את החששות. מסקנותיו של לבסוף, הגיע ר' ישראל למסקנה כי אכן אימתו את החששות! מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה.

כשדיווח על כך ר' ישראל דיווח על ממצאיו לרבי. בעקבות זאת , הורה הרבי כי מעתה ואילך ניתן לקחת לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שהנם תחת השגחת שני רבנים תושבי שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום. נוסף לכך - בשעת הקטיף - צריכים להיות נוכחים שני עדים על כל עץ - שיאשרו שאתרוגים אלו נקטפו מעץ ללא חשש הרכבה.

 בסביבות שנת תשט"ו היה ב[[כפר חב"ד]] עדיין ישוב טרי וחדשניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. תושביו היו יהודים חסידיים שהגיעו מרוסיה ועיקר פרנסתם הייתה מעבודה חקלאית.  באחד הימים הופיע בכפר בשנת [[תשט"ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים. הוא ידע כי כפר , ביודעו שכפר חב"ד הינו הוא ישוב דתי-חסידי, ועל כן טרח ובא לכפר כשבאמתחתו מספר שתילי אתרוגים רכים. הוא עבר בכפר, כשהוא מציע והציע לתושבים לקנות ממנו את השתילים על מנת לנוטעם ולגדל מהם עצי שתילי אתרוגים. מספר תושבים קיבלו את עצתו וקנו ממנו שתילים. חסידים קנו, ביניהם היו ר' [[אליהו ריבקין ע"ה ]] ור' [[לייב פרמן ע"ה]]. היהודי מכפר חסידים המוכר עזר לטעת את האתרוגים, נידב מספר והלך לאחר שיעץ כמה עצות, והלך לדרכו.  כך קמו פרדסי האתרוגים הראשונים בכפר חב"דבנוגע לגידול אתרוגים. אז, לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית.

בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה [[בפתח תקווה ]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד מרגש בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני [[אנחב"ש]] ד בעת ההיא - הרה"ג ר' הרב [[שניאור זלמן גרליק ע"ה, ]] - רבו של כפר חב"ד, הרה"ג ר' הרב [[דוד חנזין]] ע"ה, והרה"ח ר' והרב [[אברהם פריז]] ע"ה.

הרב אלבוים בישר בשמחה לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז [[אייר ]] [[תשט"ז ]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי ‘שם "שם צוה ה' את הברכה עד העולם'".

בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק ע"ה ]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה.

כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. אמנם אין ולמרות שאין להם את מעלת ‘משמני "משמני הארץ יהיה מושבך'", אך לפחות אלה הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. מעתה, יוכלו חסידי חב"ד לקנות אתרוג מהודר במקום בטוח, בשעה שהמצב באיטליא הלך והתערפל.

כאמור, האתרוג הינו פרי הדר, אך דרך הגידול שלו שונה בתכלית מגידלוי ‘אחיו' ההדרים משום השימוש הפוטנציאלי בו - כחלק מארבעת מ[[ארבעת המינים]].

בשנת [[תשכ"ג ]] נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וביחידות וב[[יחידות]] נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים.

הרב ריבקין ע"ה נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו [[ארץ הקודש|ארצה ]] הזמין שני עדים - הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]] ע"ה, ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי.

בשנת [[תנש"א ]] נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת ‘אראנו נפלאות' וישנו השנה ‘שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ"ש.

כיום כול כל פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי.

*{{הערות שוליים}}{{להשלים}}{{סוכות}}[http[קטגוריה://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=798 למה דווקא קלבריה?סוכות]] [[קטגוריה:מנהגי חב"דתשרי]]