עריכת הדף "אתוון זעירין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
להלכה, השינוי בכתיבת האותיות הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד מותר לקרוא בספר תורה שהאותיות הקטנות שבו נכתבו כרגיל באותו גודל של שאר האותיות - ולכתחילה באם ישנו ספר תורה אחר, לא יוציאו ספר זה עד שיתקנו אותו. | להלכה, השינוי בכתיבת האותיות הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד מותר לקרוא בספר תורה שהאותיות הקטנות שבו נכתבו כרגיל באותו גודל של שאר האותיות - ולכתחילה באם ישנו ספר תורה אחר, לא יוציאו ספר זה עד שיתקנו אותו. | ||
| − | כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה{{הערה|ראו | + | כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה{{הערה|ראו לדוגמא ילקוט שמעוני איוב רמז תתקה על הפסוק 'צור ילדת תשי' (ובאור התורה במדבר א עמוד ח, משווה חילוק זו עם ה'יגדל נא כח א-דני' שם מופיעה [[אתוון רברבן|יו"ד רבתי]].}}. |
בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה: | בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה: | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|ספר שמות יתרו עב, ב. תרומה קלב, א. תצוה קפ, ב. פקודי רס, ב. במדבר פרשת שלח קסה, א. ועוד.}} שמקומן של אותיות אלו הוא ב[[ספירת המלכות]], של [[עולם האצילות]] היורדת ונעשית 'ראש לשועלים' לעולמות שלמטה ממנה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח חלק ב' עמוד תרעא.}}, וכאשר נכתב בתורה באותיות זעירות, הדבר מורה על הסתרת החיות האלוקית{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב עמוד תשלז.}}, והוא בכח שם אלקים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקסז עמוד רנט.}}, הרומז על [[יחודא תתאה]]. | [[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|ספר שמות יתרו עב, ב. תרומה קלב, א. תצוה קפ, ב. פקודי רס, ב. במדבר פרשת שלח קסה, א. ועוד.}} שמקומן של אותיות אלו הוא ב[[ספירת המלכות]], של [[עולם האצילות]] היורדת ונעשית 'ראש לשועלים' לעולמות שלמטה ממנה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח חלק ב' עמוד תרעא.}}, וכאשר נכתב בתורה באותיות זעירות, הדבר מורה על הסתרת החיות האלוקית{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב עמוד תשלז.}}, והוא בכח שם אלקים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקסז עמוד רנט.}}, הרומז על [[יחודא תתאה]]. | ||
| − | + | הדוגמא המבוארת לזה בחסידות היא מהפסוק "אלה תולדות השמים והארץ ב'''{{גודל|1|ה}}'''בראם", שכתובה בה' קטנה - הואיל והחיות האלוקית בעולמות היא מוסתרת ומגיעה מבחינת מלכות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב עמוד תשלז.}}. | |
לאחר טקס ה[[הכנסה לחדר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] במהלכו החלו ללמוד עמו את הפסוקים הראשונים מספר ויקרא, שאל הנכד את הסבא מדוע האות אל"ף בתיבת 'ויקרא' היא אות קטנה, והסבא השיב לו ש[[אדם הראשון]] היה יציר כפיו של הקב"ה, והקב"ה מעיד עליו שחכמתו מרובה מחכמת מלאכי השרת, והוא הכיר במעלת עצמו והחשיב את עצמו, ולכן נכשל ב[[חטא עץ הדעת]]. לעומתו, גם משה רבנו הכיר במעלת עצמו, אך לא רק שלא התגאה בכך, אלא אדרבה, הדבר גרם לו ללב נשבר ונדכה, והוא היה שפל בעיני עצמו, בחושבו שאם ליהודי אחר, שאינו בנו של עמרם, הייתה נשמה גבוהה כזו, וזכות אבות כזאת, היה הלה בוודאי טוב יותר ממנו{{הערה|הובא והתבאר בלקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1.}}. | לאחר טקס ה[[הכנסה לחדר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] במהלכו החלו ללמוד עמו את הפסוקים הראשונים מספר ויקרא, שאל הנכד את הסבא מדוע האות אל"ף בתיבת 'ויקרא' היא אות קטנה, והסבא השיב לו ש[[אדם הראשון]] היה יציר כפיו של הקב"ה, והקב"ה מעיד עליו שחכמתו מרובה מחכמת מלאכי השרת, והוא הכיר במעלת עצמו והחשיב את עצמו, ולכן נכשל ב[[חטא עץ הדעת]]. לעומתו, גם משה רבנו הכיר במעלת עצמו, אך לא רק שלא התגאה בכך, אלא אדרבה, הדבר גרם לו ללב נשבר ונדכה, והוא היה שפל בעיני עצמו, בחושבו שאם ליהודי אחר, שאינו בנו של עמרם, הייתה נשמה גבוהה כזו, וזכות אבות כזאת, היה הלה בוודאי טוב יותר ממנו{{הערה|הובא והתבאר בלקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1.}}. | ||
