שינויים

{{לעריכה[[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|מידע חסר ולא ערוך}}שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי.

ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי הזהב ה[[זהב]] ויעשו מהם את העגל{{מקורהערה|ראה: מדרש תנחומא פרשת 'כי תשא', סימן י"ט. רבינו בחיי קהלת פרק ז. על הפסוק "אשה אחת באלף לא מצאתי". ועוד}} מבואר בחסידות{{הערה|ספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}} ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש [[נפש]] האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשם בנפשן יותר מהגברים איך ש[[הקב"ה]] הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.

== חיוב נשים במצוות =בחטא המרגלים לא השתתפו==='''אשה''' חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמןאף בחטא המרגלים נשים לא השתתפו, כאשר הגברים אמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה, הנשים אמרו (בנות צפלחת) "תנו לנו אחוזה".

מצוות ===נשים דעתן קלה===אמרו חז"ל{{הערה|שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ישנם הגורסים "'''קלות'''" - ראה לקוטי שיחות חלק י"ז ע' 149 הערה 14.}} "נשים דעתן קלה" - דהיינו שהכח הדומיננטי אצלן הוא רק מוח ה[[תפיליןחכמה]] מובאת בוה[[תלמודבינה]] כמצוה שנשים פטורות ממנה‏‏<ref>‏מסכת , ולא מוח ה[[תפיליןדעת]] {{הערה|שם=עח|עץ חיים שער מח פרק ראשון, בבלי ב.}}. במקומות אחרים מבואר שה[[קידושיןמידות]] לד א‏</ref>, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה<ref>מכיוון שצריך אצל האישה נמשכות רק מספירת הבינה שהיא ב[[גוףקו השמאל]] נקי לקיום מצווה זו‏‏: "‏דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין - קו הגבורות ([[גוףה' גבורות]] נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א‏</ref>. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת דאימא), ולא מספירת החכמה שהיא ב[[שאולקו הימין]] שהניחה - קו החסדים (ה' גבורות דאבא), ולכן חלש אצלה כח הדעת, שהוא הכח לכלול שני קוים סותרים של חסד וגבורה{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים פרק ז. [[תפילין]https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/64d.htm אמרי בינה שער הק"ש סד, ד] ואילך.}}. זו גם הסיבה שאישה נוחה יותר להתפתות מהן ללאו ולהיפך, מפני שיש לה רק קו אחד, מבלי ההתכללות שבדעת{{הערה|אמרי בינה שם.}}. עם זאת, אין הכוונה שלאישה אין דעת כלל, אלא רק שדעתה '''קלה''' - כלומר, בדעתה נרגשים בעיקר הגבורות ולא מיחו חכמים בידה‏‏<ref>בבלי עירובין צו אהחסדים, ואינה מספיק חזקה כדי לכלול יחד חסד וגבורה, ולכן אינה יציבה לגמרי{{הערה|1=[https://chabadlibrary. המקרה מובא כמקרה קצהorg/books/adhaz/lkutey/20/60c. ובנוסף ישנם כמה מקורות ‏כמו פסיקתא רבתי פכhtm לקוטי תורה חוקת ס, סע"ב ‏שסוברים כי חכמים מיחו</ref>ג] ואילך.}}.

ב[[בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות השחר]] שבס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[תפילת שחריתאתערותא דלעילא]] הגבר מברך" תחילה, לצדן התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של הברכות "ברוך שלא עשני גוינקבה" ושדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "ברוך שלא עשני עבד[[אתערותא דלתתא]]"תחילה, גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת מגיעים לעבודת השם של "שעשני כרצונוזכר" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זוכלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{מקור}})הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary. פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זוorg/books/adhaz/lkutey/4/2b. ראיה לכך ניתן למצוא htm ויקרא ב, ב[[תוספתא]] בואילך. [[מסכת ברכותhttps://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א]], שהוא אחד המקורות לברכה זו<ref>ו' כ"ג</ref> שם [ואילך. [רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכותhttps: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי//chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ברוך שלא עשני אישה, [ברוךב] שלא עשני בורואילך. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות"}}.

ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת [[נרות שבת]] ואיסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד.  ===מצוות תלמוד תורה===

הרבי עורר פעמים רבות את [[לימוד התורה]] אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חיבות חייבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}}

בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).{{הערה|1=שלשלת היחס עמ' 35.}} כמו"כ כן הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות.

יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן שחיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן {{הערה|1=חידושים ובאורים בש"ס, [[ירושלים]] 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב}} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]].

בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{מקור|בשיחה עם האדמו"ר מבעלז}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה"שקלא וטריא" (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה"ערמומית" שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. {{הערה|1=התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו גם למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99. ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.}} הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש"...כאילו מלמדה תיפלות" כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד בתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.

====לימוד חסידות====ה[[אדמו"ר הריי"צ]] החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את התורה שבע"פ ה[[תורה שבעל פה]] בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן{{הערה|1אגרות קודש של האדמו"ר הריי"צ, כרך ד', עמ' 13}}.

*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפריןא.א. גרשוני (מבוא: הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]]), תשמ"א.

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דאורח חיים]]